"בטבריה יש 20 אלף תושבים בסכנת חיים, יש שם בניינים שלא צריך D-9 לפרק אותם, מספיק בובקט"
את הדברים אמר יו"ר הוועדה המחוזית צפון במהלך פאנל על התחדשות עירונית בפריפריה. ראש עיריית מגדל העמק: "מגבלות הבנייה לגובה מונעות את ההתחדשות". ראש עיריית כרמיאל: "זו הזדמנות אחרונה לשיקום הצפון". ראש עיריית ערד: "אחרי עשור שהוציאו למעלה מ-700 היתרי בניה הוציאו בשנה האחרונה רק 10 היתרי אכלוס"

במסגרת ועידת מרכז הנדל"ן שהתקיימה השבוע באילת, התקיים פאנל על התחדשות עירונית בפריפריה, ובו דנו ראשי ערים בצפון ובדרום, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, יזמים ובכירים בעולם ההתחדשות על מצב ההתחדשות בפריפריה, האתגרים שנוספו בעקבות המלחמה והדרכים להגביר את ההתחדשות למרות הקשיים.
יקי בן חיים, ראש עיריית מגדל העמק: "אנחנו בונים היום עיר חדשה עם 20 אלף תושבים והעיר הוותיקה נשארה מאחורה. הבעיה היא שאנחנו סמוכים לבסיס חיל אוויר ברמת דוד ויש מגבלות בניה לגובה. יש במגדל העמק 34 מתחמי פינוי בינוי . יזמים מבקשים ממני מתחמים ואין לי, כל המתחמים במגדל העמק הוחתמו לפינוי בינוי על ידי יזמים אבל מגבלות הבנייה לגובה תוקעות את ההתחדשות".
בן חיים אמר כי אין כדאיות כלכלית בעיר: "המכפיל הוא 1 ל 7 ויש המון יחידות דיור לא ממוגנות בעיר. תוך שנתיים צפויות אצלנו הריסות ראשונות של בניינים להתחדשות עירונית. העיר הולכת לקראת הכפלה ל-60 אלף תושבים בעשור הקרוב".
משה קונינסקי, ראש העיר כרמיאל: "לצערי נקברה תכנית שכולם בירכו עליה בהתחלה, אחרי 9 שנים שעסקו בה ורמ"י החליטה לפני שבועיים שזה לא יתקדם. רמ"י, משרד השיכון ומשרד האוצר חייבים להבין שללא הבאת אוכלוסייה ומניעת חסמים לא תהיה התחדשות ולא יהגרו לצפון או לדרום. צריך להבין שזו הזדמנות אחרונה לשיקום הצפון".
יאיר מעיין, ראש עיריית ערד טען כי "אחרי עשור שהוציאו למעלה מ-700 היתרי בניה הוציאו בשנה האחרונה רק 10 היתרי אכלוס. בחודשים הקרובים נחתום על עוד 500 היתרי בניה. יותר מידי מדברים, צריך לאתר מבנים מתאימים בפריפריה. הבאנו חברות מרכזיות ביניהן שפיר, אאורה ואורון שיטפלו בפיתוח המתחמים בעיר והפיכתם לכלכליים. אנחנו לא מתערבים ליזם ואין מגבלת גובה".
מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן, טען כי בסופו של יום היזמים צריכים ודאות תכנונית ולוח זמנים. "אנחנו יודעים שהייתה שנה קשה והשנה הקרובה לא תהיה יותר קלה, ודוחפים אותנו לקדם תכנון מפורט שעולה מיליונים. אבל יש פער ואומרים לנו 'יהיה בסדר' אבל אני לא יכול ללכת עד הסוף בלי שתהיה וודאות".
בועז יוסף, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון, אמר כי "גם אם המכפיל יהפוך לכדאי, התשתיות לא יכולות לשאת את המכפיל הזה. לדוגמה בשיכון ג' בטבריה הגיעה עלייה מעירק ובנו מהר בניינים בלי לבדוק תקנים והיום אי אפשר להכניס שם גורדי שחקים. זה פיקוח נפש אצלנו בצפון. בכל רעידת אדמה קטנה בסולם 4 אני מקבל טלפונים וזה מגיע לוועדת הפנים של הכנסת ואז שוכחים אותנו. טבריה זו עיר שבלי סבסוד לא יהיה ניתן לחדש אפילו בניין אחד, אבל יש 600 בניינים שנמצאים בסכנת קריסה, זה אומר 20,000 תושבים שנמצאים בסכנת חיים. יש אצלנו בניינים שלא צריך D-9 לפרק אותם, מספיק בובקט".
זאב יוכלמן, בעלים ומנכ"ל Y-GROUP, אמר כי "9 רשויות באזור הצפון יושבות בתוך השבר הסורי אפריקאי וזה אומר שדווקא באזור הצפון, לב לבו של השבר לא טופל. רעידות אדמה קורות. בישראל השאלה היא מתי תהיה רעידת אדמה ולא אם תהיה. לצערי הממשלה לא נרתמת מספיק כדי לתת לרגולטורים שלה את הכלים הראויים לטפל בבעיה. יש כל מיני כלים – מעולם המיסים, ההשלמה כלכלית ועוד. במקום להיערך למציאות של אסון רב נפגעים בואו נטפל בבעיה לפני. האבסורד הוא ש-80 אחוז מההיתרים בהתחדשות עירונית ניתנו במרכז או בירושלים".
" התחדשות עירונית היא המפתח לפריחה של עיר"
בנוסף התקיים ביום השני של הוועידה דיון סוער בשולחן פתוח של בכירי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אותו הנחה אושרי שלוש. בדיון לקחו חלק מנהלי פיתוח עסקי של חברות מובילות בתחום ההתחדשות העירונית, מיכה גדרון יו"ר הועדה המחוזית מרכז וכן עורכי דין המייצגים דיירים או יזמים בענף. במהלך הדיון עלו שאלות הנוגעות לחסמים בתחום ההתחדשות עירונית כאשר בכירי הרשות סיפקו תשובות לנוכחים כיצד מתמודדים עם הבעיות השונות
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר, אמר כי "אם ראשי הערים רוצים להחזיר את הערים למצב פריחה ושגשוג - התחדשות עירונית זה המפתח. זאת הדרך להזמין אוכלוסייה צעירה וחדשה ולפתח את העיר. בתוך תוכנית השיקום יהיו מענקים מאוד משמעותיים לטובת סבסוד התחדשות עירונית במקומות בהם מתחמי הפינוי בינוי אינם כלכליים".

גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הודה כי "ייקח לנו עוד שנה עד שהתב"עות בפריפריה יהיו מאושרות. זו עבודה קצת אחרת לתכנן שאין כדאיות כלכלית ברקע. לצורך העניין אנו שואלים את עצמנו איך אפשר לתכנן כך שהסיוע הממשלתי יהיה מינימלי ולאו דווקא במכפילים הכי גבוהים. אילו דברים שאנחנו מגלים תוך כדי עבודה.
מיכה גדרון, יו"ר ועדה מחוזית מרכז, אמר כי "כבר לפני שנה ביקשתי התערבות ממשלתית. כוועדה מחוזית יש לי את היועצים שלי בנוגע לעלויות בניה. בחודשים האחרונים אנחנו רואים שגם השמאים שלנו מתחילים להעלות את המחיר. מצד שני לא מזמן היה לנו דיון שהיזם אמר שצריך להכניס לחישוב הכלכלי גם את המימון של המבצעים 20-80. חישוב של התקן כשמחשבים מבצעים זה מעוות לחלוטין את התקן. תקן 21 הוא כלי עבודה אבל הוא לא מוחלט, גם שמאות זה לא בדיוק מדע מדויק. אי אפשר לשנות את תקן 21 בגלל מבצעי מכירות".
במברגר: "הרעיון לקחת את תקבולי הקרקע ולעשות את ההליך התחרותי על כסף ולא על קרקע. יצאנו לפיילוט כזה עם משרד האוצר בערים כמו רחובות בשכונת קריית משה ולוד ואשקלון וזה בוצע בהצלחה. אבל החשב הכללי רואה במהלך הזה מהלך עוקף תקציב וזה בעיה שהמדינה לוקחת תקבולי קרקע ושלא דרך תקציב המדינה מממנת איתם מטרות. בגלל השאלה המשפטית התקדמנו למודל שהוא גם כסף וגם קרקע משלימה. אבל זה מחייב אותנו בהחלטת ממשלה סדורה ובמקומות שאין כזו החלטה נפעיל מכרז על קרקע משלימה. נפעיל את שני הכלים במקביל"
עו"ד איריס פרנקל כהן, היועצת המשפטית של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "לממונה אין סמכות למחוק הערות אזהרה. ככל שהשתמשת בסעיף הרלוונטי שנותן אפשרות להחליט שהעסקה בטלה יש אפשרות לפנות לרשם המקרקעין ולהסתמך על החלטת הממונה, על מנת לקדם החלטה שלו לטובת הפרויקט".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות