לא יורדים מהעץ: למה צורת הבנייה המהירה, הזולה והסביבתית ביותר - לא תופסת בישראל?

כשאנחנו חושבים על צימר מפנק, בד"כ נדמיין צימר מעץ, אווירה חורפית, אש דולקת באח עם עצים. ובאמת, רבות מיחידות האירוח, במיוחד בצפון, בנויות מעץ. העץ מייצר אווירה חמימה וכייפית, וכל רהיט נראה טוב על רצפת עץ ועל רקע קירות עץ.  אבל למרות השימוש הנפוץ בעץ בישראל  לצורך בניית צימרים, הרי שבכל הנוגע לבתי מגורים, הבנייה בעץ בישראל הרבה פחות נוכחת. למעשה, כמעט ולא נראה כאן בתי מגורים מעץ, שלא לדבר על בנייה רוויה. 

למה בעצם? אם אפשר צימר מעץ, למה לא בית מעץ? אנו רגילים לראות בבנייה מעץ אלמנט שרלוונטי רק לאזורים בעלי אקלים קר, כמו אירופה, מדינות שונות בארה"ב, קנדה, פחות  לאזור הים התיכון. למרות שקונספטואלית אין הבדל: בנייה בעץ טובה למדינות קרות בשל תכונתו של העץ לבודד, ובאותה מידה שהוא מבודד קור, הוא גם מבודד חום. 

מעבר לזה, יש גם לא מעט מדינות חמות, שיש בהן בנייה בעץ לרוב. למשל טקסס, שבה, לדברי ג'יימס מילר, מנכ״ל חברת הבנייה אוטוגרף מקבוצת הנדל״ן והתשתיות הישראלית-אמריקאית Bezot, רוב גדול (93%) מהבתים בנויים מעץ. בבנייה בעץ, אומר מילר, עלות הבנייה נמוכה יותר, והבתים מחזיקים מעמד לטווח הארוך - 100 ואף 150 שנה. גם העלות של חימום וקירור הבתים נמוכה (בגלל הבידוד), והבנייה מהירה – אורכת כ-90 יום בלבד. 

בית מעץ של אוטוגרף, בטקסס, צילום: קבוצת Bezot

אדריכל דן זוהר הוא בעלים של משרד אדריכלות באוסלו, נורבגיה, HZA, בשותפות עם האדריכלית הנורבגית מרית העוגן, העוסק במגוון תחומי אדריכלות בזיקה גבוהה לאמנות ודיגיטציה. פרט לכך, יחד עם עוד שותפים, הקים את CLT ישראל, שהיא שותפה של התאגיד הנורבגי Stora Enso, המציע טכנולוגיית בנייה יחודית, CLT, Cross Laminated Timber) ), שבה לוחות עץ מוצלבים מודבקים זה לזה ליצירת פאנלים חזקים ויציבים.  

משרד האדריכלים שלו, בדק את היתכנות השיטה בישראל, במסגרת תחרות שיזמה רשות החדשנות הנורבגית. "למרות שבנורבגיה יש ידע רב בתחום האדריכלות", הוא מסביר, "היא כמעט ולא מייצאת את הידע הזה החוצה. לכן, הממשלה יזמה תחרות שבמסגרתה היא פנתה לחמישה ענפים משמעותיים בשוק העבודה, עם קול קורא להצעת יוזמות יצוא. אנחנו ניגשנו לתחרות עם יוזמה לבדיקת היתכנות של שיטת בנייה מבוססת עץ בעולם החם. זו שיטה שהתפשטה מהר מאוד בעולם הקר, ואנחנו רצינו לבדוק ההיתכנות  שלה בעולם החם. ישראל נבחרה כמקרה מבחן כדי להבין מה החסמים, מי השותפים הטבעיים למהלך כזה, מהם היתרונות היחסיים ומי הם הלקוחות הפוטנציאליים".

 מה המיוחד בשיטת הבנייה הזו?
"שיטה זו מבוססת על לוחות עץ שמודבקים אחד כלפי השני בזווית של 90 מעלות, בכך, האלמנטים הופכים להיות חומר מרוכב עם כל היתרונות הכרוכים בכך. זה למעשה עץ מהונדס, סופר מדויק ,מאוד חזק, המסוגל לשאת עד 20 קומות מעץ. ההרכבה מאוד מהירה, במערכת מתועשת, מבוססת תלת ממד. היקף הטעויות והפסולת מופחת משמעותית וטביעת הרגל הפחמנית, גם היא, טובה בהרבה ממרבית החומרים הנמצאים בשוק בארץ. הקמת שלד של בית פרטי אמור לקחת לא יותר משבוע-שבועיים". 

זוהר אומר שהשיטה כבר תפסה אחיזה גם במדינות חמות שונות, כמו אוסטרליה, איטליה, דרום ספרד, יוון. בישראל, הוא מודה, זה לא תפס. וזאת למרות שרצפות פרקט ודקים מעץ, דווקא הצליחו לחדור לישראל. 

יגיע גם לישראל? שכונה של בתי עץ בטקסס, של אוטוגרף, צילום: קבוצת Bezot

אז איך אפשר להסביר את זה שלמרות שהעץ כן חדר באלמנטים מסוימים, עדיין אין  כמעט מי שייבנה את הבית שלו מעץ?  "זה משהו במיינד סט של הישראלים. בזמנו הגיע לכאן יבוא של עץ באיכות מאוד נמוכה, שהיה מיועד למגורים זמניים, שהפכו אותם למגורי קבע. בשיטה שלנו מדובר על משהו אחר לגמרי מעץ רגיל, כי זה עץ מרוכב (עשוי מרכיבי עץ) והוא מתנהג אחרת לגמרי מעץ רגיל. בכל מקרה, הבנייה בשיטה הזו מפחיתה תלות בכוח עבודה זר, מזהמת הרבה פחות מהאלטרנטיבות – בטון ופלדה, וכיום אין דיון על עיצוב שלא לוקח בחשבון את נושא איכות הסביבה". 

משרד האדריכלים שלו משתתף כעת בתחרות נוספת, של בנייה מעגלית (בנייה המבוססת על כלכלה מעגלית, ששואפת ליצור מערכת בנייה בת קיימא, המאריכה את חיי המוצרים והחומרים, ומצמצמת את ההשפעה הסביבתית השלילית של תעשיית הבנייה). "כשאנו בונים בית, אנחנו מתכננים אותו תוך שימוש באלמנטים שיהיו בעלי ערך גם בעוד הרבה שנים", אומר זוהר. "זה מאוד רלוונטי למבני מגורים להשכרה, ששם נדרשת עמידות, כדי להפחית עלויות תחזוקה, אבל בישראל היקף הבנייה להשכרה מוגבל". 

החברה נמצאת בקשר עם אדריכלים מקומיים, המתעניינים בתכנון בתים בשיטת CLT, ובקרוב יוחל פיילוט של בניית בית פרטי בשיטה זו, למרות שזוהר מודה, שפניהם לא מכוונות לשם, אלא לפרויקטים גדולים בהרבה, כמו בניית מוסדות חינוך, המחייבת לוח זמנים קצר, התחדשות עירונית , וכן פרויקטים השמים דגש על איכות סביבה. "התקן הישראלי כיום מסתכל רק על אלמנט האנרגיה, ולא מתייחס לאלמנטים אחרים של איכות סביבה", אומר זוהר. "ככל שהוא יחמיר יותר, כך זה יהיה יותר רלוונטי לנו וייתן רוח גבית לכניסה שלנו לישראל". 

"המלחמה חיזקה את הדבקות בבטון" 

חברת שקד גורן היא חברה משפחתית פועלת בתחום הבנייה בעץ כבר 40 שנה, על פי שיטת בנייה גרמנית, שבה העץ משמש רק כשלד לבניין, ולא לחיפוי. השלד והחיפוי מורכבים במפעל, ומגיעים כקירות מוכנים. היתרון של שלד עץ, אומר רימון המאירי, אחד משני השותפים בחברה, הוא בידוד טוב יותר, פליטה נמוכה בלבד של חומרים רעילים, וגם עמידות גבוהה יותר לרעידות אדמה, בשל הגמישות של העץ. 

בית שלד עץ של שקד גורן, צילום: רימון המאירי

ולמה בעצם לא להשתמש בעץ גם לחיפוי? 
"כדי שהמבנה לא יהיה חשוף לנזקי שמש ומים. בשיטה הזו, העלויות נמוכות, זמן הבנייה קצר משמעותית, והבנייה היא ירוקה". 

אם זה כל כך טוב, למה זה לא נכנס יותר לישראל? 
"יש איזה קיבעון בישראל בעניין הזה, שהולכים רק לבטון. אבל בכל העולם זה מאוד נפוץ". 

אדריכל בועז שניר תכנן מספר בתים מעץ, ולפני מספר שנים, במהלך תקופת הקורונה, הוא אף הקים חברה המייבאת בתי עץ מספרד. הוא מסביר שלצורך כך נעשה שימוש בעצים הצומחים מהר, וכנגד כל עץ שנכרת, נוטעים עץ חדש. "בנייה בעץ או בנייה קלה בכלל, נובעת בעיקר מתוך רצון לחסוך כסף ללקוח", הוא אומר. "'על הדרך' יש לזה פן אקולוגי, אבל העיקר הן העלויות". 

אדריכל בועז שניר תכנן מספר בתים מעץ: "יש משהו בתרבות הישראלית שרוצה להרגיש את החוזק של הקיר, ולדרוך על קרקע יציבה, בעוד שבבית מעץ יש תחושה של ויברציה. וכמובן, במקרה של שריפה, בית מעץ לא עמיד"

 עד כמה זה זול יותר?
"בטון זה חומר יקר, נדרש מערבל בטון, יציקות, ברזלנות. זו בנייה מאסיבית, מלכלכת, פינוי פסולת רבה. בבנייה קונבנציונאלית גם יש שימוש נרחב בכוח עבודה זר, בעוד שבית מעץ יכול להקים כל בעל מקצוע שיודע לבנות פרגולות מעץ ועליות גג מעץ. מה שכן, בגלל שהעץ מיובא מחו"ל, הוא צריך לעבור כל מיני תהליכים: גם תקנים בטיחותיים וגם תקנים של עמידות למזיקים, טרמיטים". 

בית שכולו עץ, בועז שניר, צילום: ולרי זיוז

שניר תכנן בזמנו "שיפוץ" לבית עץ מוכן שיובא מארה"ב, שכלל שיפורים ותוספות. "רוב הבנייה של המגורים בארה"ב", הוא אומר, "היא מעץ. בצד היתרונות של העץ, יש גם חסרונות. למשל, הוא לא עמיד בפני סופות מאוד חזקות, וגם לא עמיד כמובן נגד טילים, כך שהמלחמה חיזקה את הדבקות בבטון. יש משהו בתרבות הישראלית שרוצה להרגיש את החוזק של הקיר, ולדרוך על קרקע יציבה, בעוד שבבית מעץ יש תחושה של ויברציה. וכמובן, במקרה של שריפה, בית מעץ לא עמיד". 

אז אתה מעריך שבנייה בעץ לא תחדור לכאן?
"זה יחדור, בוורסיות של בנייה קלה שמשלבת עץ שעבר תהליכי עיבוד. בבנייה הקונבנציונאלית יש הרבה זיהום, בעוד שהבנייה הקלה יותר מתחשבת בסביבה, כלכלית יותר ומהירה יותר".