מאבק נגד הפיכת מוזיאון רוקפלר בי-ם למלון: "ערכו התרבותי לא ניתן לשיעור"

בעקבות פרסומים כי ישנה כוונה לפנות את מבנה מוזיאון רוקפלר, מוזיאון ארכיאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך נמצא בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים. ולשווק אותו בייעוד תיירות ומלונאות, פנתה אדר’ ארנה אנג’ל, יו”ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, במכתב לשר המורשת, לראש העיר ירושלים, למנכ”ל רשות העתיקות, ליו”ר ולמנכ”לית מוזיאון ישראל ולמנכ”ל הדיור הממשלתי, בקריאה לשמר את המבנה ולחזור ולהפעילו כמוזיאון לקהל הרחב.

בעבר שימש המבנה ההיסטורי את משרדי רשות העתיקות, אך לפני שנתיים זו העבירה את משרדיה לקריה הארכיאולוגית החדשה שהוקמה בגבעת רם, ומוזיאון רוקפלר נסגר למבקרים. על פי כתבה שפורסמה לפני מספר ימים בעיתון "הארץ", הסיבות לסגירה, מלבד המעבר של הרשות, קשורות גם לכך שבחמש השנים האחרונות מגיעים לישראל בכלל ולירושלים בפרט מעט מאוד תיירים זרים בעקבות חשש לפיגועים, וכן בעיות חנייה במקום שמקשות על הביקור בו. עוד צויין כי נשקלת אפשרות לשנות את ייעוד המבנה ולהסב אותו למלונאות.

המכתב של התאחדות האדריכלים 

על פי הכתבה, ב–6 בדצמבר 2023, זמן קצר לאחר עזיבת רשות העתיקות וחודשיים לאחר תחילת המלחמה, שלח דן גונן, סגן החשב הכללי במשרד האוצר, מכתב רשמי לאלי אסקוזידו, מנכ"ל רשות העתיקות. במכתב נאמר: "ב–20 בנובמבר 2023 ערכנו סיור מקיף במקום ובו התקבלו הסברים מפורטים מטעם אנשי רשות העתיקות על מורכבות הפינוי, הסכמים היסטוריים, התחייבויות להשארת הפריטים המנדטוריים במקום וחוסר היכולת לפנותם מהנכס. בשיחה שנערכה עם הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים), נציגי הוועדה המחוזית ונציגי עיריית ירושלים עולה כי ניתן לקדם שיווק המתחם בייעוד מלונאות ותיירות. לפיכך, אנו נפעל לקדם את שיווק הנכס בהקדם, אולם עד לשיווק הנכס בהתאם לאמור". כלומר כוונה להפוך את המוזיאון למלון. כרגע מדובר בהצעה בלבד ולא מדובר על זכויות ומספר חדרי מלון".

במכתבה, הדגישה אנג'ל את חשיבות המוזיאון: “מוזיאון רוקפלר הוא אחד המבנים המרשימים והחשובים בישראל. הוא נבנה בתקופת המנדט הבריטי בתכנון מוקפד, בתכנונו של האדריכל הבריטי אוסטין הריסון, כשילוב בין אדריכלות מערבית למזרחית. המבנה משלב עושר פרטי בנייה עם הבנה מעמיקה של ההקשר האקלימי, התרבותי והאורבני של ירושלים. את הקמתו מימן רוקפלר.

"המבנה כולו – החזיתות, חללי הפנים, חצרות השאיבה לאור טבעי, הריהוט המקורי וכמובן האוסף הארכיאולוגי החשוב שעבורו הוקם – מהווים נדבך משמעותי בהיסטוריה של האדריכלות המקומית ובמורשת הבנויה והתרבותית של העיר. מדובר בנכס לאומי מהמעלה הראשונה, המשויך למדינת ישראל כולה, ולא לגוף אחד בלבד. ערכו האדריכלי, ההיסטורי והתרבותי אינו ניתן לשיעור, והוא מחויב בשימור מוקפד ובהפעלתו כמוזיאון לטובת הציבור הרחב. המבנה וסביבתו מעוגנים כנכס בעל חשיבות עליונה, בדרגת שימור מחמיר, ועל פי אמנות השימור הבינלאומיות נחשב לאתר ייחודי שאין דומה לו בארץ או בעולם". 

"מכירת נכס תרבותי עבור בצע כסף" 

הסגירה לטענתה פוגעת במורשת ההיסטורית: "הסגירה המתמשכת של המוזיאון פוגעת לא רק בזכות הציבור ליהנות מאוספיו הייחודיים, אלא גם בשרשרת ההקשרים ההיסטוריים שהוא מגלם מראשית המחקר הארכיאולוגי המודרני בארץ ועד ימינו. ממש כפי שהוקם בזמנו כפרויקט ייצוגי בעל חשיבות בינלאומית, על המדינה לראות בו נכס אסטרטגי לתרבות, למחקר ולתיירות. אנו מוחים על כך שנבדקת האפשרות לקדם את שיווק המתחם ליזמים ולפנות אותו מאוצרות האומנות והארכיאולוגיה".

אנג'ל הוסיפה כי : "קשה להבין כיצד ייתכן שגוף מדינתי ישקול למכור נכס תרבותי מהמעלה הגבוהה ביותר בעבור בצע כסף. אין כאן 'עסקה' ואין כאן 'פיתוח' – יש כאן ויתור מודע על חלק בלתי ניתן להחלפה מהמורשת ההיסטורית והאדריכלית של מדינת ישראל. ההיגיון הציבורי מחייב לשמר, להנגיש ולפתח לטובת הדורות הבאים – לא להמיר מורשת בכסף מזומן. מכירת נכס כזה כמוה כהכרזה כי התרבות וההיסטוריה אינן נכס ציבורי אלא סחורה, וזו תפיסה שאינה מתקבלת על הדעת במדינה הרואה עצמה שומרת ומקדמת את מורשתה".

לסיכום קראה התאחדות האדריכלים לממשלת ישראל ולגורמי המקצוע הרלוונטיים לפעול מיידית לפתיחת המוזיאון, לשימורו האותנטי, ולביסוס תכנית הפעלה בת־קיימא שתבטיח את המשך קיומו כמרכז תרבותי ומחקרי חי בלב ירושלים.

לצד הפנייה לגורמים ישראלים ולמרכז למורשת עולמית של אונסק”ו, פנתה ההתאחדות גם לקרן רוקפלר – הגוף שיזם ומימן את הקמת המוזיאון – במטרה לעורר מודעות בינלאומית ולגייס שותפות במאבק לשימור המבנה. לטענת ההתאחדות, הקרן, שנושאת את שמו של האיש שבזכות תרומתו נבנה המוזיאון, היא שותפה טבעית למאבק לשמירה על המורשת התרבותית וההיסטורית של האתר, ולשמירה על ייעודו כמוסד ציבורי ומרכז מחקר חי, ולא כנדל”ן מניב.