רוח וחומר: כך הפכו בתי הכנסת לזירה אדריכלית שוברת מוסכמות

החגים כבר בעיצומם וביום רביעי הקרוב, ערב יום כיפור, יפקדו מיליוני אנשים את בתי הכנסת ברחבי הארץ. בעוד שרובם הגדול של מבני בתי כנסת הוא פשוט, פונקציונאלי ושומר על עקרונות המפתח - עזרת נשים, עזרת גברים, וארון קודש הפונה למזרח (לכיון ירושלים) - יש גם לא מעט מבני בתי כנסת מרהיבים ופורצי דרך, עם אמירה אדריכלית. 

"תכנון בית כנסת הוא אתגר אדריכלי, תרבותי ורוחני גם יחד", אומר אדריכל אורי לניר, אדריכל שותף בעדה כרמי אדריכלים, שתכנן עד היום לא מעט בתי כנסת, בין היתר בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, בירושלים, ובמשרד הבטחון. "מעבר להיותו מקום תפילה, בית כנסת הוא גם מרכז קהילתי, תרבותי, חינוכי. לכן  כשמתכננים בית כנסת צריך להבין את אופי הקהילה שלה מיועד בית הכנסת, ואת הצרכים שלה. לכל זרם יש צרכים והעדפות מרחביות אחרות. כך למשל, בפרוייקט שתכנן המשרד באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, עזרת הנשים היא בגלריה, בעוד שבבית כנסת בירושלים, המיועד לקהילה שוויונית, עזרת הנשים ועזרת הגברים ממוקמות באותו מפלס ובשטח זהה". 

אחד האתגרים בתכנון בתי כנסת, הוא אומר, זו מציאת דרך הביניים בין מסורת לחדשנות: "איך מתכננים בית כנסת בן זמננו תוך שמירה על ערכים דתיים? למשל, אם ניתן לוותר על עיטורים, על סמלים ויזואליים דתיים. התכנון צריך לייצר 'שיח חזותי' בין ארון הקודש לבימה, כך שהמתפללים יראו את שניהם. המבנה צריך להיות גם פונקציונאלי, ולאפשר מגוון שימושים,  מלבד תפילה: שיעורים, אירועים קהילתיים, וכו'".

במסגרת תכנון בית כנסת יש חשיבות לדבריו בשימוש בחומרים אותנטיים, שמייצרים "חיבור לאדמה ולמקום, ויוצרים חלל שמשלב צניעות אדריכלית יחד עם עוצמה רוחנית". עקרון מפתח נוסף בתכנון בית כנסת, זה האקוסטיקה, וכדי להתמודד עם האתגר האקוסטי, אומר לניר, הם ישתמשו בחומרים המפזרים צלילים ולא מהדהדים אותם, כדי שלא תהיה הפרעה בזמן הקריאה בתורה ובתפילה ציבורית.

בית כנסת לקהילה האתיופית ברחובות. תכנון והדמיה: שירי פרץ אדריכלים

אך האלמנט אולי החשוב ביותר, הוא אור טבעי, המייצר את הממד הרוחני. "האור הטבעי מנותב לתוך החלל בתבונה ובכוונה, בעיקר דרך סקיילייטים הממוקמים מעל ארון הקודש, ופתחים צרים, מה שמייצר אווירה מרוממת, אך לא מסנוורת. "בבית הכנסת בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה, תכננו קיר עם קמרון ותאורה דרך בקרת אור טבעית, המעצימה את תחושת ההתרוממות הרוחנית. המבנה הוא דוגמה טובה לאופן שבו שילבנו קדושה ורוחניות במבנה אזרחי. הוא משובץ בלב הקמפוס על ידי המשכיות קיר הספרייה, ויוצר חצר שמשמשת כנקודת מפגש בין עיסוק בלימוד לבין פעילות רוחנית". 

עזרת הנשים בכניסה, עזרת גברים למטה 

האדריכלית שירי פרץ, בעלת משרד שירי פרץ אדריכלים, משמשת בין היתר כאדריכלית יועצת ומבקרת מטעם עיריית נתניה, ומתכננת מבני ציבור בהם בתי כנסת. אחד האלמנטים העיקריים בתכנון בתי כנסת, לדבריה, זו העובדה שהוא משמש לא רק מקום לתפילה, אלא גם מקום התכנסות. כך למשל, בבית כנסת שתכננה לקהילה האתיופית בנוה יעקב בירושלים. המבנה ממוקם על גבעה, כך שיש הבדלי טופוגרפיה של 12 מטר בין שתי קומות המבנה, ופרץ יצרה שם רחבת כניסה אלכסונית היוצרת מעין חצר קטנה בחזית המבנה.

המבנה תוכנן כך שיוכל להכיל מאות אנשים, למשל בשבתות ובחגים, אך היא לקחה בחשבון שביומיום פוקדים אותו רק מעטים. האתגר היה לייצר חלל שיאפשר להכיל מספר גדול של אנשים, אך יחד עם זאת, לא ישדר תחושת ריקנות כשנמצאים בו רק מעטים. הפיתרון שמצאה היה תכנון המבנה כחלל היברידי, המחולק לשלושה חלקים, התחומים במחיצות ניידות המאפשרות לחלק את החלל בהתאם לצורך.

אדריכל אורי לניר: "האלמנט אולי החשוב ביותר, הוא אור טבעי, המייצר את הממד הרוחני. בבית הכנסת בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה, תכננו קיר עם קמרון ותאורה דרך בקרת אור טבעית, המעצימה את תחושת ההתרוממות הרוחנית. המבנה הוא דוגמה טובה לאופן שבו שילבנו קדושה ורוחניות במבנה אזרחי"

את עזרת הנשים היא מיקמה דווקא בקומת הכניסה בחלל הראשי של המבנה, ואילו עזרת הגברים ממוקמת למטה, בחלל כפול. זאת בניגוד למקובל, שעזרת הנשים היא בקומת הגלריה, כך שהן אלה שצריכות לעלות מהחלל הראשי. בעניין זה, היא מפרגנת לפתיחות של הקהילה שאפשרה  את התכנון החריג. כמבנה הממוקם בירושלים, הוא בנוי אבן, מבחוץ ומבפנים, ופרץ יצרה בו חרכים, שיכניסו פנימה אור יום. "הרעיון הוא ליישם משהו מטאפיסי, שמשדר אווירת קדושה", היא אומרת.  

גם בבית כנסת שהיא מתכננת כעת לעמותת אדמס, אף הוא לקהילה האתיופית, הפעם ברחובות, היא שיחקה עם האור: סביב ארון הקודש היא תכננה מסגרת של משרביה עם זכוכית,  בדוגמת מגני דוד, שאולי ותוסב לדוגמת טקסט אמהרי. דלת המבנה גבוהה מאוד, וחלקי המבנה מנותקים זה מזה, כדי לאפשר כניסת אור יום. "בית כנסת הוא מקום של חיבור בין אדם לעצמו, וצריך לייצר לו אווירה אחרת". 

במבנה יוצא הדופן היא יצרה מעין גג מעופף, כך שבין הגג לאולם המרכזי יש פס של שמיים. למרות שבמחוץ הגג קעור, הרי שרק המסגרת קעורה, בעוד פנים המסגרת הוא משטח המשמש כמרפסת, שמקיימים בו אירועים הקשורים לבית כנסת.

מרכז רוחני יהדות אתיופיה, נוה יעקב ירושלים, תכנון והדמיה: שירי פרץ אדריכלים

לדבריה, לעיתים מבני בתי כנסת משולבים בפרויקטי מגורים, אך לא תמיד זה אפשרי, בשל דרישות הגודל: גודלו המינימלי של בית כנסת הוא 170 מ"ר, גודלו של בית כנסת בינוני עומד על מינימום 235 מ"ר, בית כנסת גדול מגיע כבר ל-466 מ"ר, והגדול ביותר מגיע ל-570 מ"ר. 

להבין את ה-די אן איי של הקהילה 

באתר העסק של אדריכלית ריקי גרוזמן, אפשר לראות בתי כנסת מכל הסוגים והמינים: פשוטים לצד מפוארים, קלאסיים לצד מודרניים, בסגנון אירופאי לצד אוריינטלי. אולם בסופו של דבר, היא אומרת, העיקרון הוא אותו עיקרון: "התפילה היא אותה תפילה, ההתנהלות אותה התנהלות והפונקציות אותן הפונקציות.

"מה שמבדיל בין בית כנסת אחד לשני, הוא החזון של הקהילה שעבורה אני מתכננת את בית הכנסת. לכן, לפני התכנון אני תמיד נפגשת עם נציגים מהקהילה, וחשוב לי שיהיו נציגים של נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. אני מצפה לשמוע מהם מה חשוב להם, מה מושך אותם, מה מדביק אותם יחד. אני מנסה להבין את ה-די אן אי של הקהילה".

לצורך תכנון בית הכנסת עבור הקהילה של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות,  בבית שמש, התבקשה האדריכלית ריקי גרוזמן לתכנן את המבנה כהעתק מדוייק של בית הכנסת במז'יבוז', אוקראינה, ששימש את הבעל שם טוב. כל הנגרות, היא מספרת, נעשתה על ידי חברה אוקראינית. התוצאה: מבנה בסגנון אירופאי, שקשה להאמין שממוקם בישראל

 יש גם הבדלים בין בתי כנסת ספרדיים לעומת אשכנזיים: כך למשל, הישיבה בבית כנסת ספרדי היא בצורת חית, והישיבה מופנית למרכז, בעוד שבבית כנסת אשכנזי, הישיבה היא בשורות, הפונות כולן כלפי ארון הקודש. כיום, אומרת גרוזמן, יש בתי כנסת אשכנזיים שמעדיפים דווקא את הישיבה הספרדית.

בית כנסת קהילת שלם ירושלים, אדריכלות והדמיה: עדה כרמי מלמד

ההבדל בין שני טיפוסי בית הכנסת, מתבטא גם במנח של ספרי התורה, כפי שגרוזמן מפרטת: אצל הספרדים מניחים את הספרים כשהם ניצבים ואילו אצל האשכנזים מניחים אותם בשיפוע. לכן, היא אומרת, בבתי כנסת מעורבים מייצרים שולחן שהמשטח שלו מודולרי, המאפשר את שתי צורות ההנחה. 

אין זה נדיר שבית כנסת מיועד למספר קהילות: כך למשל, בית כנסת שתכננה גרוזמן בישוב רחלים, משמש כבית כנסת תימני, אשכנזי, וספרדי. למרות שהוא משמש את שלוש הקהילות, אומרת גרוזמן, עדיין לכל אחת מהן יש חיי קהילה משלה וכל אחת מהן רוצה לשמור על הייחוד שלה, כך שהיה עליה לתכנן מבנה שיתאים לכל שלוש הקהילות, אך עדיין יאפשר הפרדה. 

בית כנסת בסגנון בית הכנסת של הבעל שם טוב, תכנון: ריקי גרוזמן, צילום: איתי אבירן

בבית כנסת שהיא תכננה לקהילה של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות,  בבית שמש, היא התבקשה לתכנן את המבנה כהעתק מדוייק של בית הכנסת במז'יבוז', אוקראינה, ששימש את הבעל שם טוב. כל הנגרות, היא מספרת, נעשתה על ידי חברה אוקראינית. התוצאה: מבנה בסגנון אירופאי, שקשה להאמין שממוקם בישראל.

את בית הכנסת בצהלה – מבנה ותיק שדרש שיפוץ, היא תכננה בסגנון קלאסי, ללא אלמנטים של פומפוזיות. ואילו באופקים, היא תכננה בית כנסת על שם משה ואליעד אוחיון, אב ובנו, שהתגוררו בעיר, נחלצו לעזרה ב-7 באוקטובר, ונרצחו. האב, שהיה ממובילי הקהילה, חלם להקים עבורה בית כנסת, ולאחר מותו המשפחה יצאה לגיוס המונים, בכדי להמשיך את התהליך שהחל בו. 

בית הכנסת הופך למבנה התכנסות קהילתית

אדריכל דניאל גולדברג, שתכנן בין היתר בתי כנסת באופקים, בשכונת אגמים באשקלון, וכן בית כנסת לקהילה האתיופית בחולון, מבחין בין בתי כנסת המוזמנים על ידי גורם ציבורי, שאז התוכנית נקבעת מראש, לבין בית כנסת המוזמן על ידי עמותה פרטית, ואז "התכנון נקבע בהתאם לצרכים של הקהילה. יש קהילות שמעדיפות את עזרת הנשים בצורה קלאסית בגלריה יש כאלה שמעדיפים באותה קומה, זה בהתאם לצרכים והרצונות. כל זרם בתוך הדת יכול להציג דרישות שונות, הן ברמה הפונקציונלית והן ברמה הסימבולית".

בבית הכנסת של הקהילה האתיופית בשכונת נווה יעקב בירושלים שתכננה האדריכלית שירי פרץ, את עזרת הנשים היא מיקמה דווקא בקומת הכניסה בחלל הראשי של המבנה, ואילו עזרת הגברים ממוקמת למטה, בחלל כפול. זאת בניגוד למקובל, שעזרת הנשים היא בקומת הגלריה, כך שהן אלה שצריכות לעלות מהחלל הראשי. בעניין זה, היא מפרגנת לפתיחות של הקהילה שאפשרה  את התכנון החריג

לדבריו, יש מעין תפיסה, שכביכול צריכים להיות סמלים קבועים בבית כנסת. "אני לא חושב שצריכים להיות כאלו בהכרח. בית כנסת יכול לדבר בשפה מודרנית. כשאני ניגש לתכנן בית כנסת אני מנסה לתכנן מבנה, שאמנם נבנה בימים אלה, אך לא שוכח את האלמנטים המסורתיים, שלאו דווקא צריכים לבוא לביטוי באלמנטים הקלאסיים, כגון חיפוי אבן או קשתות".

הבחירה בחומרים ובתאורה המתוכננת היטב, הוא אומר, היא קריטית ליצירת האטמוספירה הרוחנית. "חומרים טבעיים כמו עץ, אבן, ומתכות, יכולים להוסיף חמימות ותחושת קרבה לאדמה, בעוד שתאורה נכונה יכולה להדגיש פרטים ארכיטקטוניים, ליצור תחושת קדושה, ולשנות את האופי של החלל בהתאם לשעות היום ולסוג הפעילות המתקיימת. הטמעת יסודות מהטבע והפתיחה לנוף החיצוני יכולה להעשיר את חווית השהות במבנה דתי, ולתת למבקרים תחושה של שלווה והרמוניה. גנים, חצרות פנימיות, או חלונות גדולים המשקיפים על נופים טבעיים, יכולים לחזק את הקשר של האדם עם הבורא ועם היצירה".

בית הכנסת בצהלה, צילום: אלי גרוס

אבל, בואו נודה על האמת, ברוב בתי הכנסת בישראל אין הפריבילגיה לצפות מהחלונות בנוף ירושלמי ולקבל משם את אווירת הקדושה, או לנוף פתוח בכלל ורבים מבתי הכנסת נבנים במרקמים צפופים במרכז הארץ, שם אין לרוב שטחים ציבוריים פנויים. במקרה כזה, אומר גולדברג, בית הכנסת לעיתים ימוקם מעל מבנה ציבור קיים, כקומה שניה, ואז האתגר הוא "ליצור תכנון שלם אשר בסופו מתקבל מבנה שנראה שלום והוליסטי. 

"מה שמנחה אותי בתכנון בתי כנסת, כמו גם במבני ציבור בכלל, זה ליצור זיקה בין חצרות וחזיתות המבנה לבין הפעילות המתקיימת מחוץ למבנה בית הכנסת. לדוגמא, טריבונות ישיבה או אלמנטי התכנסות בהם תתאפשר פעילות גם מחוץ לשעות התפילה,  וכך בית הכנסת הופך למבנה התכנסות קהילתית, מעבר לפונקציה המקורית שלו כמקום תפילה".