מנוע צמיחה מפתיע: כחמישית מבני הגיל השלישי מתכננים לרכוש דירה בשנים הקרובות

"ערסים, זקנות ובני עקיבא" - כך אפיינה להקת הרוק אינפקציה את חתך האוכלוסייה האופייני לאם המושבות בשירה האלמותי "פתח תקווה". מחקר שנעשה לאחרונה של חברת גיאוקרטוגרפיה לרגל יום הקשיש שחל שלשום (1.10), מגלה שלפחות לגבי קבוצת האוכלוסיה השניה המוזכרת בשיר היה הצדק עם חברי הלהקה. זאת כאשר בקרב בני ה-65 ומעלה שציינו כי בכוונתם לרוש דירהבשנתיים הקרובות, היתה פתח תקווה עיר היעד הפופולארית ביותר, עם 10.3% מהנשאלים.

אולם הממצא המשמעותי ביותר במחקר הוא שונה. בעוד שאצל רבים מזוהה רכישת דירות באופן אוטומטי עם אוכלוסייה צעירה יחסית, מגלה הסקר כי חלקם של בני הגיל השלישי – בני ה-65 ומעלה -  ברכישת דירות הוא גבוה משמעותית מהמקובל לחשוב.

 עד כמה גבוה? ובכן, רבע מבני ה-65+ שנסקרו במסגרת המדגם הביעו עניין ברכישת דירה בשנתיים הקרובות, וזאת ממגוון שיקולים: שיפור או צמצום דיור היא הנפוצה שבהן (קרוב ל-40%), והשיקולים הבאים בתור הם רכישת דירה עבור אחד הילדים (34%) ורכישת דירה להשקעה (כ-17%). כ-2% מהנסקרים הפתיעו והשיבו שבכוונתם לרכוש את דירתם הראשונה.

אולם הנתון המפתיע ביותר בבדיקה, הוא שרק 3% מהגמלאים שנסקרו השיבו כי בכוונתם לעבור לדיור מוגן. הבדיקה נערכה במהלך החודשים יוני עד אוגוסט 2025 בקרב 3,000 משקי בית יהודיים בהם נכחו מעל 230 בני 65 +.

בישראל חיים כיום כ-1.2 מיליון בני 65+, המהווים כ-12% מכלל האוכלוסיה. קצב הגידול של קבוצת גיל זו מהיר יותר לעומת כלל האוכלוסיה, ועומד על 3.85% בממוצע בשנים האחרונות לעומת גידול ממוצע של כ-1.86% בכלל המדינה. עד שנת 2030 יתווספו לקבוצת גיל זו כ-170 אלף תושבים. לצד זאת, העלייה בתוחלת החיים מביאה לכך שגם חלקה קבוצת בני ה-75+ גדל במהירות.

פתח תקווה וחיפה האטרקטיביות ביותר

חלקם של בני הגיל השלישי המתכוון לקנות דירה מעט יותר נמוך מזה של הקבוצות הצעירות: בעוד שכרבע מבני 34-44 השיבו כי הם כבר מצויים בחיפוש דירה פעיל או יעשו זאת בקרוב, זאת כך כחמישית מהמבוגרים. כ־9% מבני 65+ אמרו כי כבר מתעניינים באופן פעיל ברכישת דירה - שיעור דומה לצעירים עד גיל 34. 20% מהמשיבים אמר כי הם מתכננים רכישה בטווח שנה-שנה וחצי. לעומת זאת, רק 11.1% מהקשישים השיבו כי בכוונתם לרכוש דירה בעוד פרק זמן של מעל שנתיים - השיעור הנמוך ביותר מבין כלל הקבוצות.

בקרב המשיבים כי הם שוקלים רכישת דירה, היו השיקולים הנפוצים שהובילו לכך - הרצון להתקרב לילדים, מעבר לדירה נגישה יותר, והתאמת סביבת המגורים לשלב החיים החדש.

בחינת המיקומים הגיאוגרפיים שבהם מתעניינים בני הגיל השלישי ברכישת דירה הובילה להפתעה נוספת, כאשר את המקום הראשון חולקות פתח תקווה וחיפה, כל אחת עם 10.3% מהמשיבים. עוד בצמרת אשדוד ותל אביב-יפו עם כ-8.4% כל אחת, ואשקלון עם 7.5%.

 לדברי מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה , ד"ר רינה דגני, "המשותף לרשימה זו הוא היותן של כלל הערים בה ערי מטרופולין או ערים גדולות, שמציעות מגוון שירותים: בתי חולים, מרכזי תרבות, תחבורה ציבורית ומוסדות קהילתיים. כלומר, הגמלאים מחפשים להישאר במרכז החיים ולא להתרחק ממנו".

על חיפה ופתח תקווה שמובילות את הרשימה אמרה דגני כי "שתיהן ערים ותיקות, בעלות אוכלוסייה מגוונת, ומרכזים רפואיים גדולים. תל אביב מושכת בזכות נגישות ושירותים, ואילו אשדוד ואשקלון מציעות אלטרנטיבה זולה יותר עם חיבור ישיר למרכז." לסיכום אמרה כי למרות שיעורם הנמוך יחסית, בני הגיל השלישי הם קהל שלא כדאי להתעלם ממנו: יותר מרבע מהם מביעים נכונות לרכוש דירה בשנתיים הקרובות. מדובר בפלח אוכלוסייה עצום, של עשרות אלפי משקי בית.

מדוע רק 3% פונים לדיור מוגן?

כאמור למרות הפוטנציאל הגדול, רק3%  מהגמלאים בישראל עוברים לדיור מוגן. ולמרות שעד 2045 צפויים להיות בישראל כ-2 מיליון גמלאים. שיעור נמוך מאוד מבני 75+ מדבר על מעבר לדיור מוגן.

לדבריי דנית שנהב, שותפה ומייסדת במשרד כנען שנהב אדריכלים ומומחית בתכנון לגיל השלישי, הסיבה לשיעור המתעניינים הזעום היא בראש ובראשונה כלכלית. "האתגר שלנו הוא להפוך את הדיור המוגן לאפשרי לכל שכבות האוכלוסייה. לשם כך, המדינה צריכה להתערב ולהוריד את מחיר הקרקע כדי לאפשר מחירים סבירים יותר", היא אומרת, "דיור מוגן כיום פונה לעשירון שביעי ומעלה ורצוי שיהיה נגיש למעמד הביניים. כיום אנו עדים לכך שבכל תכנון של שכונה חדשה יש תא שטח המיועד לדיור מוגן כחלק אינטגרלי של השכונה. זהו צעד מבורך. הגיל השלישי זכאי להזדקן בכבוד ולהיות חלק בלתי נפרד מהקהילה".

עוד לדברי שנהב, בניגוד לדימוי הרווח בתי דיור מוגן אינם מנתקים את הדייר מסביבתו החברתית אלא נהפוך הוא - מאפשרים חיבור לקהילה. "כיום משולבים מתחמי הדיור המוגן במרחבים של עירוב שימושים המאפשרים לדיירים להיות חלק מהקהילה הרחבה ומשכונת המגורים בה הם מוקמים, לצד אוכלוסיות צעירות, מתחמי בילוי, קניות ופנאי", היא מסבירה, "קשה לאנשים לעזוב את הבית שטיפחו במשך החיים ואת הזיכרונות מהסביבה המוכרת. עירוב השימושים מכניס שמחה וחיים ואפשרות להיות חלק מקהילה שוקקת ותוססת המספקת שפע של פעילויות והזדמנויות למפגשים בין דוריים".