לגור באונייה בלי לצאת לים: הטרנד האדריכלי שיעשה לכם חשק לקרוז

מי לא מכיר את בית האונייה בדרום תל אביב? אותו בניין מפורסם בשכונת נווה שאנן, במפגש הרחובות המסגר והרכבת,  שנראה מהצומת כמו אוניה, בשל צורתו המעוגלת והצרה. יש הרבה מבנים מעניינים ומיוחדים בתל אביב, אך נראה כי ללא ספק בית האונייה הוא אחד המעניינים. 

על ההיסטוריה של בית האונייה, ניתן ללמוד בין היתר מאתר התוכן לוטוס הזהב, המרכז מידע על מאות יעדים ברחבי העולם, כולל ישראל:  הבניין, הממוקם ברחוב לבנדה 56, נבנה בשנת 1934 בסגנון הבאוהאוס, בתכנונו של האדריכל אריה כהן, ובנה אותו הקבלן שמעון חמדי-לוי.  לפי לוטוס הזהב, המבנה הייחודי של הבניין, נובע מהמבנה הטופוגרפי של השטח, "שחייב את המתכננים למצוא פתרונות יצירתיים כדי 'לדחוס' את הבניין בשטח הצר. כך יצא שחלקו הקדמי של הבית עם המרפסות המעוגלות נראה כחרטומה של ספינה, ואילו חלקו האחורי שהולך ומתקצר נראה כירכתי הספינה".

האדריכל מיכאל יעקובסון, בפרסומיו במדור "החלון האחורי", מתייחס לאלמנטים האדריכליים של הבניין: "עיצוב מודרני מובהק, פיסולי ומוקצן: ממדיו הצרים, ההתייחסות לצומת באמצעות המרפסות המתעגלות, הגבהתו מעל למפלס הרחוב – כל אלה מעניקים לו את איכויותיו וייחודו". בתקופה בה נבנה הבניין, מספר יעקובסון בפרסומיו, בתל אביב בנו לגובה 3 קומות לכל היותר, אלא שבית האונייה התנשא לגובה של שש קומות, ובקומתו השישית שכן בית כנסת. 

בהשראת בית האונייה, צפוי לקום בדיוק באותו צומת, בלבנדה 53, פרויקט המזכיר במראהו את בית האוניה, אם כי במימדים אחרים לגמרי:  מדובר בבניין 5TOP, מיזם עירוב שימושים המשלב מגורי יוקרה עם מלון בינלאומי, משרדים ומסחר. הפרויקט מיועד לזוגות ויחידים למשקיעים מהארץ ומחו"ל. היזמים הם חברת גל אמרלד וחברת עץ השקד , מילוסלבסקי אדריכלים תכננו, ודנה אוברזון מעצבת את החללים המשותפים. 

הדמיה של פרויקט לבנדה, צילום: SONA STUDIO

הבניין יכלול קומת מסחר, מלון בן 10 קומות של רשת MEININGER הגרמנית, 12 קומות משרדים מודרניים ו־5 קומות מגורי יוקרה. בימים אלה החלה דרא בשיווק היחידות. 

בית צים בנתניה: כמו ספינת ענק

ספינות לא פעם שימשו כהשראה לבניינים. לעיתים זה נובע אולי מתוך רצון לתת תחושה של חופש, ולדמות אווירת קרוז, וזה קורה לרוב במבנים שנמצאים על קו החוף.  אך לעיתים זה סתם מאילוצים של נתוני המגרש, כמו שהיה במקרה של בית האנייה. כך או כך, יש כמה וכמה דוגמאות למבנים המייצרים קונוטציה לעולם הספנות: כזה למשל, הוא בית צים, בנתניה, הנראה כמו ספינת ענק; פרויקט מגדלי חוף הכרמל בחיה, הממוקם על החוף, וצורתו כצורת מפרש.  

גם פרויקט סי וואן, מתחם דיור לבני 60 פלוס, תוכנן כך שהדיירים ירגישו בכל רגע נתון, שהם מבלים בשיט תענוגות. המבנה מממוקם 80 מטר מקו המים, מה שלא היה אפשרי לו היה מדובר במגורים "רגילים". "כל הפרויקט בנוי כמו ספינת קרוז", אומרת שירה אורן-נחמיאס, משנה למנכ"ל קבוצת אורנים, היזמת של הפרויקט. "יש דק ענק, חזיתי, מרפסת חזיתית גדולה, ודק עליון שבו בריכה הצופה לים, ממש כמו בקרוז. כשיש פרויקט על הים, באופן טבעי הולכים לעולמות האלה של הים. 

גם פרויקט סי וואן, מתחם דיור לבני 60 פלוס, תוכנן כך שהדיירים ירגישו בכל רגע נתון, שהם מבלים בשיט תענוגות. המבנה מממוקם 80 מטר מקו המים, מה שלא היה אפשרי לו היה מדובר במגורים "רגילים". "כל הפרויקט בנוי כמו ספינת קרוז", אומרת שירה אורן-נחמיאס, משנה למנכ"ל קבוצת אורנים, היזמת של הפרויקט. "יש דק ענק, חזיתי, מרפסת חזיתית גדולה, ודק עליון שבו בריכה הצופה לים, ממש כמו בקרוז" 

"גם כל בחירת החומרים 'מדברת' ים: חומרים שמזכירים חול, פלטת הגוונים היא מעולם החופים. הפרויקט מתוכנן כך שיש רצועה שחובקת את המבנה, באופן שמאוד מזכיר ספינה. הפרויקט יושב על שטח של 12 דונם, כך שהוא נראה כמו משחתת ענקית יפהפייה עטופה גלים. גם הלוגו של הפרויקט – שני עוגנים, 'מושך' לכיוון קונספט של ספינה. במתחם יש הרבה שימוש בעץ במבוק, שידוע כעץ עמיד, ויש פרגולות שמזכירות מפרשים. כך שיש הרבה אלמנטים מעולם הימאות".  

"המבנה ממוקם בנקודה הכי דרומית בטיילת של ראשון", מוסיף האדריכל אלון יצחקי, שותף במשרד מור, יסקי, סיון, שתכנן את סי וואן. "הרעיון היה לפרק את המסה של המבנה ולייצר מקסימום מרפסות שצופות לים. המבנה מורכב משני מקטעים, בחלקים של שליש ושני שליש, כשבאמצע יש פרסה. 

הדמיה של פרויקט סי וואן (3Division)

"במרפסות המערביות נוצרו דקים, המבנה מדורג ומצופה בטון אדריכלי לבן מכל הכיוונים, מה שנותן לזה את האפיון של הים. כל החומרים – האלומיניום, חומרי הצבע -  הוזמנו במיוחד כדי לייצר עמידות, בדומה לספינות שנדרשות לעמוד במצב אקלימי קשה. בסוף, כשהמיקום הוא קצה הטיילת עם פרסה לים, מקסימום נראות לחוף, זה נותן אווירה של סביבה ימית ומרגיש כאילו יש תנועה כל הזמן, מכל זווית שמסתכלים על המבנה". 

"מלון שנראה כמו אנייה ומשדר תחושה של קרוז"

מי שלקח את עניין האונייה לקצה, הוא האדריכל אילן פיבקו, שתמיד אוהב להפתיע. במגדל אאורה -פיבקו בבת ים, הוא תכנן מגדל בן 32 קומות, שצורתו מזכירה אונייה. הבניין ניצב על מגרש  קטן יחסית, של דונם אחד בלבד, שצורתו משולש ישר זווית, שצלע היתר שלו מעוגלת. "במידה רבה הצורה השפיצית של המגרש, הכריחה אותי לעשות שמיניות באוויר, כדי להגיע לתוצאה", אומר פיבקו. "מרגע שזה קיבל את המראה הכללי של אונייה, המשכתי את זה גם בשאר האלמנטים בפרויקט, כמו למשל בצבעים, בחרטום של המגדל".

מגדל אאורה -פיבקו בת ים, תכנון: אילן פיבקו, הדמיה: The Craft

ואילו פרויקט אחר שלו, כעת בשלב התכנון, לא רק מרפרר לאונייה, אלא נראה ממש כמו ספינת שייט: מדובר במלון צמרות המרינה במרינה בהרצליה, שפיבקו מתכנן עבור היזמים דוד פתאל ורוני יצחקי. "שם זה ממש מתבקש, לתכנן מבנה בצורת אונייה", אומר פיבקו.

מי שלקח את עניין האונייה לקצה, הוא האדריכל אילן פיבקו, שתמיד אוהב להפתיע. במגדל אאורה -פיבקו בבת ים, הוא תכנן מגדל בן 32 קומות, שצורתו מזכירה אונייה. הבניין ניצב על מגרש  קטן יחסית, של דונם אחד בלבד, שצורתו משולש ישר זווית, שצלע היתר שלו מעוגלת. "במידה רבה הצורה השפיצית של המגרש, הכריחה אותי לעשות שמיניות באוויר, כדי להגיע לתוצאה", אומר פיבקו. "מרגע שזה קיבל את המראה הכללי של אונייה, המשכתי את זה גם בשאר האלמנטים בפרויקט, כמו למשל בצבעים, בחרטום של המגדל"

גם כאן צורת המגרש היא משולשת, אך יש עוד שלל אלמנטים שתומכים בצורך לתכנן מבנה "אונייתי": "זה מלון שיושב על הפינה של המרינה, ביציאה לים, מוקף מים בשלושה צדדים, כך שזה ממש מזמין לתכנן אותו במראה של אונייה. הרעיון הוא לשדר תחושה של קרוז, של חופש. זה ממש מרגיש שם כאילו אתה באונייה. כאן תכננתי במכוון את המראה של הספינה, בגלל הקונטקסט. בניגוד לבניין בבת ים, ששם צורת המגרש הכתיבה את התוצאה, של מגדל בצורת אונייה". 

ואם חשבתם שבנייני אונייה נמצאים בהכרח בערים או ישובים שיש להם ים, אז לא בהכרח: גם לירושלים יש בית אונייה משלה. ועוד איזה בית אונייה: מדובר בבניין בן שתי קומות, בסגנון הבאוהאוס, ברחוב בן מימון 1, בפינת רחוב עזה, שנבנה ב-1930 והיה אחד הבניינים הראשונים בשכונת רחביה. הוא יושב על מגרש משולש ומחודד ומדמה ספינה עם מרפסות מעוגלות. צורתו כצורת אונייה. עיצב את חזותו הייחודית, שנראתה כספינה עם מרפסות מעוגלות, המשדרות תחושת זרימה ותנועה.

בית האוניה הירושלמי, יומא אדריכלים, צילום: נמרוד לוי

בדף הפייסבוק "היסטוריה להמונים", מצוין כי הבניין שימש כבניין מגורים, ואילו הקומה הפונה לרחוב עזה שימשה למסחר. בהמשך, קפה מומנט המפורסם מצא לו שם אכסניה, עד לפיגוע במרץ 2002. על פי דף הפייסבוק, בשנת 2015 רכש את המבנה איש עסקים יהודי צרפתי, והקים  במבנה בית דירות יוקרתי, דרך תוספת של שלוש קומות.  

על פי אתר משרד האדריכלים יומא, שתכנן את בית הדירות, הפרויקט "התמקד בשימור המבנה ההיסטורי ותוספת קומות מגורים חדשות , תוך שחזור ושיקום החצר ההיסטורית". כמחווה למבנה ההיסטורי, המרפסות בקומות שנוספו  - מעוגלות וצרות בדיוק כמו במבנה המקורי, בעל מראה האונייה. אך הפעם בגרסה מודרנית, הודות למשרביות מתכת דקורטיביות. "השפה הגיאומטרית", נכתב שם, "ממשיכה את הקווים ההיסטוריים של המבנה ומשלבת אותם בצורניות מודרנית".

אדריכלית דנה אלישמרני, ממשרד יומא, מפרטת: "רצינו לשמר את המבנה בצורה שלו, ולא לחרוג ממנו, בהתאמה לדרישה של מחלקת שימור. המשכנו עם הצורה המקורית לקומות החדשות, אך שם, נסוגנו פנימה עם חזיתות הדירה כך שצורת האונייה חובקת את אזור המרפסות, ויוצרת מרחב חדש". 

היא מוסיפה, שבעוד בבניין המקורי, קיר האונייה משמש כחזית החיצונית של הדירה, הרי שבקומות החדשות, המרפסות נושאות את צורת האונייה, ואילו פנים הבית מתוכנן בקווים ישרים.  המרפסת, המהווה כביכול  "חרטום האונייה", הוקפה במשרביה הניתנת לפתיחה, ובהיפתחה נחשפת צורת האונייה.