מלון מיליון כוכבים: המדינה מתירה לינה מוסדרת לאורך החוף ומציתה ויכוח סביבתי

בתחילת חודש אוגוסט אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תיקון לתמ"א 16/1 לפיו תתאפשר הקמה מוסדרת של חניוני לילה לאורך חופי הים, בצמוד לחופי רחצה מוכרזים. "השינוי נועד להרחיב את אפשרויות הציבור ליהנות ממשאב החוף ולעודד פיתוח תיירותי בר-קיימא, תוך שמירה על ערכי טבע, שקיפות תכנונית ונגישות חופשית לחופים", נכתב בהודעה שפרסם מנהל התכנון . יש לציין כי טרם ההחלטה פעלו חמישה חניוני לילה בלבד בחופי ישראל על רצועת חוף של כ-200 קילומטר לאורך הים התיכון.

החלטת מנהל התכנון אינה עומדת בחלל ריק. הישראלים אוהבים לטייל בטבע וחשוב לא פחות מכך - הם אוהבים קמפינג. על פי נתוני רשות הטבע והגנים (רט"ג), בשנה האחרונה ביקרו ב-18 חניוני הלילה המפוקחים (בתשלום ובהזמנה מראש) של הרשות כחצי מיליון מטיילים. בפועל, מספרם של המטיילים בחניוני הלילה גבוה הרבה יותר שכן בארץ פועלים כ-150 חניוני לילה שמופעלים על ידי רט"ג והקרן קיימת לישראל (קק"ל) אשר לגביהם אין מידע על מספר המטיילים. להם יש להוסיף מספר לא ידוע של חניוני לילה פרטיים.

"חניוני לילה זה משהו שהלך והתגבר עם השנים בכמה היבטים", מסבירה אורית שטיינפלד, ראש חטיבת קהל וקהילה ברט"ג, "גם בהיבט חווייתי וגם בהיבט פונקציונלי. בפן החוויתי לישון בשטח, יש שיאמרו במלון מיליון כוכבים, בלב אזור שהוא גן לאומי או שמורת טבע שאתה יכול להתחבר לשטח, זו איזושהי חוויה קלילה שהיא יכולה להיות משפחתית והיא יכולה להיות קבוצתית. יש כאן חיבור לטבע, חיבור לשטח הפתוח, חינוך לטבע, חינוך למורשת וידיעת הארץ.

גן לאומי ו חניון לילה מעיין חרוד (לימור קטן פרידמן, רשות הטבע והגנים)

"בפן הפונקציונלי, חניוני לילה מאפשרים קרבה לטיולים כי כשאתה נמצא בעצם בלב השטח ולא במלון שנמצא בעיר או בסמוך לעיר, אתה ממש יכול לקום בבוקר וללכת לטייל טיולי כוכב. כמו כן, יש כאן גם אלמנט של מחיר כי בעצם בלינת שטח כזאת העלויות הן מאוד נמוכות, בטח אם אתה ישן בחניון חינמי, אבל גם בחניונים שבתשלום. העלות היא ללא שיעור נמוכה יותר מכל חלופה אחרת שיש היום".

"חניוני לילה זה משהו שהלך והתגבר עם השנים בכמה היבטים", מסבירה אורית שטיינפלד, ראש חטיבת קהל וקהילה ברט"ג, "בפן החוויתי לישון בשטח, יש שיאמרו במלון מיליון כוכבים, יש כאן חיבור לטבע, חיבור לשטח הפתוח, חינוך לטבע, חינוך למורשת וידיעת הארץ. בפן הפונקציונלי, חניוני לילה מאפשרים קרבה לטיולים כי כשאתה נמצא בעצם בלב השטח ולא במלון שנמצא בעיר או בסמוך לעיר, אתה ממש יכול לקום בבוקר וללכת לטייל טיולי כוכב" 

לדברי יוסי שכטר, מנהל חטיבת התכנון והפיתוח ברט"ג, "ההחלטה של מנהל התכנון הגיונית וסבירה, בטח במדינה שיש לה רצועת חוף כל כך ארוכה ויש מעט מאוד אפשרויות של לינה באזור החוף. כמו במקומות אחרים, גם בחוף הים יש מקומות שהם רגישים יותר ומקומות שהם רגישים פחות, אבל באופן עקרוני וענייני אנחנו לגמרי בעד ההחלטה. יתרה מזאת, אנחנו כבר מתכננים בעתיד חניוני לילה נוספים לאורך החוף בקיסריה, פלמחים, ואפולוניה מעבר לאלה שכבר קיימים היום. אני גם מבחין בין הקמה של חניון לילה שבאמת יש בו בנייה מאוד מצומצמת, לבין בנייה אינטנסיבית לאורך החופים, וזאת לא היתה ההחלטה. זאת אומרת, מינהל התכנון לא אישר בעצם בבנייה אינטנסיבית מאוד".

המתח בין הבינוי המואץ לערכי הטבע 

אלא שהקמה של חניוני לילה בכלל, ובחוף הים בפרט מחדד את המתח ההולך וגובר בין הבינוי המואץ והתרחבות הבנייה במרחב לבין הצורך לשמור על ערכי הטבע בארץ קטנה כמו שלנו. למעשה, חניוני הלילה בישראל הם הרבה יותר מאשר מקום לפרוס בו אוהל. הם משקפים את המתח שבין חופש אישי לניהול ציבורי, בין אהבת הטבע הפראי לרצון בנוחות ובין הרצון להנגיש את הארץ לכל אזרח לבין הצורך לשמור על משאבי הטבע לדורות הבאים.

חניון לילה בארות (יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

המתח בין הטבע לבינוי בכל הנוגע לחניוני לילה ניכר בכל צעד: קיימת דרישה גוברת להסדיר לינות שטח בשל עומסי מטיילים, צורך בתשתיות בסיסיות וביטחון אישי; אלא שעצם הבינוי – סלילת שבילים, הקמת מקלחות ושירותים, תאורה ותיחום – משנה את פני השטח ופוגע בתחושת הפראיות והאותנטיות של המקום. כל תוספת תשתית מעלה את רמת הנוחות אך גם מטביעה את חותמה באדמה, מייצרת אספלט ובטון, ומסמנת את השטח כ"מתורבת" במקום שטח טבעי. חניוני הלילה ממחישים היטב את הדילמה כיצד להנגיש את חוויית הטבע לציבור הרחב, מבלי להפוך את הטבע עצמו לעוד מתחם מתוכנן שמאבד את ייחודו.

לדברי שכטר, "חשוב מאוד להבחין בין גן לאומי לבין שמורת טבע. בגן לאומי בעצם האדם קודם לטבע, העניין הוא נופש בחיק הטבע, ואילו בשמורות הטבע אנחנו בעצם מקדשים את הטבע והאדם הוא בעצם החריג פה. לכן אנחנו משתדלים מאוד לא להקים חניונים דרג א', אותו דרג שהוא יותר משוכלל, בשמורות הטבע, אלא בגנים הלאומיים .למעשה, בגנים לאומיים יש מבנים לשימור, אתרים ארכיאולוגיים, אתרים היסטוריים ולכן האתר מלכתחילה הוא אתר שיש בו מרקם בנוי ולא מרקם של שמירת טבע בדיוק, ולכן חניוני הלילה משתלבים בהם. אבל גם אז אני חייב לומר שאנחנו מאוד מקפידים ואנחנו מאוד מצמצמים את הבנייה ככל שניתן".

המתח בין הטבע לחניוני לילה משתנה גם כפונקציה של סוג החניון. כך, ככל שיש יותר מתקנים ושירותים עבור המטייל האתר הופך להיות "מבוית" יותר, קרי התערבותו של האדם בטבע היא גדולה יותר. לרט"ג יש 18 חניונים מפוקחים שבהם ניתן למצוא מגוון רחב של "פסיליטיס", החל מהבסיסיים ביותר הכוללים שירותים ומקלחות עם מים חמים ועד המתירניים יותר הכוללים מקררים ואפילו שקעים להטענת פלאפונים ניידים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מרבית החניונים של רט"ג, כמו גם של קק"ל, הם מה שמכונה בעגה המקצועית "חניוני שלט" – חניונים שבחלקם אינם כוללים כל תשתית נוספת מלבד שלט המעיד על קיומם, ובכל מקרה ההתערבות בטבע במסגרתם היא מינימלית.

המתח בין הטבע לחניוני לילה משתנה גם כפונקציה של סוג החניון. כך, ככל שיש יותר מתקנים ושירותים עבור המטייל האתר הופך להיות "מבוית" יותר, קרי התערבותו של האדם בטבע היא גדולה יותר. לרט"ג יש 18 חניונים מפוקחים שבהם ניתן למצוא מגוון רחב של "פסיליטיס", החל מהבסיסיים ביותר הכוללים שירותים ומקלחות עם מים חמים ועד המתירניים יותר הכוללים מקררים ואפילו שקעים להטענת פלאפונים ניידים

לקק"ל יש 39 חניוני שלט כאלו, מדובר בחניוני יום שהופכים לחניוני לילה. אלו הם חניונים מינימליסטים שלעתים כוללים מים, שירותים כימיים, פחי אשפה ושולחנות פיקניק. לדברי זכי צבאי, ממונה חניונים ארצי בקק״ל, "יש חניונים מסודרים עם מים ושירותים, זה כל הצרכים שאתה בעצם צריך. אתה בא עם האוטו ואתה מתחבר עם האוהל והאוכל שלך. באמצעות החניונים קק"ל מזמינה את הציבור לתוך היער, אנחנו משפרים את החניונים כל הזמן. מה זה אומר? תחזוקה של שבילי הולכי רגל, שביל אופניים, בשביל זה אנחנו קיימים, לא רק כדי לנטוע עצים, אלא להשתמש בירוק ובכל התשתיות של קרן הקיימת. כל מי שאני מכניס אותו ליער הוא פשוט מתאהב. אנחנו לא מפריעים לטבע ולא מפריעים לבעלי חיים".

חניון לילה חורשת טל (חגי שלמה, רשות הטבע והגנים)

לדבריו, כאשר החניונים הופכים להיות מרובי מתקנים "מאבדים קצת את התכלס של הטבע. ברגע שיש לך את המקרר והמיקרוגל בשביל מה אתה יוצא ליער? תישאר בבית. איפה הכיף לקחת עצים, לעשות גחלים, לעשות כוס קפה עם תה וצמחים בתוך היער? היופי זה שהילד יבוא, ייקח צמחים וישים אותם בתה, יביא גחלים וירתיח את המים. איזו חוויה יפה זאת בשביל הילד".

"תחושת מרחב ופרטיות בתוך השטח הפתוח" 

סיבה נוספת למינימליזם של חניוני הלילה של קק"ל על פי צבאי היא כלכלית: "קשה לבוא לכל החניונים ולתת את כל השירות הזה כי זה מסה של כסף. אתה יודע כמה מיליונים אנחנו משקיעים רק בנושא האשפה. זה הרבה מאוד כסף. אז נכון, אנחנו מתקדמים לאט לאט מבחינת חניוני הלילה אבל אנחנו כל הזמן מנסים לשפר. הדרישה של היער היא באמת אסטרונומית. מצד אחד אנחנו מאוד שמחים שהציבור נכנס ליערות מצד שני צריך להשקיע כסף ואין לנו את כל הכסף. תאר לך שאתה בכל היערות היום עושה שבילים ועושה מתקני משחקים ומים וסיורים זה המון כסף".

בשיחה עם רט"ג חושפים שכטר ושטיינפלד את כוונת הארגון להקים חניוני לילה נוספים ברחבי ישראל, בין היתר בבית ג'וברין ושמורת הבאניאס. לדברי שטינפלד, "רט"ג בעצם לא רוצה ולא צריכה להתחרות עם השוק הפרטי. שיקול מרכזי הוא באמת להבין את הביקושים ולהבין איפה באמת צריך חניון לילה. כשכבר מחליטים ומבינים איפה צריך, אז מה שחשוב קודם כל זה השתלבות בנוף ובאתר

לטענת שטיינפלד, "זו בחירה של המטייל אם להשתמש ב'פסיליטיס' או לא. חלק מהתפקיד שלנו כרשות הטבע והגנים, כמו שאנחנו בעצם רואים את זה, הוא להגיע ולתת מענה למגוון קהלי יעד, בעלי דפוסי תיירות שונים וצרכים שונים בתחום לינת השטח. יש לנו כארגון אינטרס שאנשים יישנו בטבע, יהיו בטבע ויתחברו לטבע, יש כאן אלמנטים ערכיים וחינוכיים. כארגון זה מאוד מתחבר למה שאנחנו רוצים להעביר לקהל המבקרים שלנו ולהביא כמה שיותר מטיילים. לכן אני צריכה לאפשר בעצם איזשהו טווח רחב ככל האפשר, שעדיין נכנס תחת הגדרה מאוד מאוד ברורה. אנחנו לא עושים גלמפינג. אין ברשות הטבע והגנים גלמפינג. זה לא מתירני, זה לא שם, אבל אנחנו בהחלט רוצים לתת בתוך לינה תחת השמיים הפתוחים, תחת בחיק הטבע, איזה שהוא מגוון אפשרויות".

חניון לילה מעיין חרוד (רותם כהן וידר, רשות הטבע והגנים)

בשיחה עם רט"ג חושפים שכטר ושטיינפלד את כוונת הארגון להקים חניוני לילה נוספים ברחבי ישראל, בין היתר בבית ג'וברין ושמורת הבאניאס. ההחלטה היכן יוקם חניון הלילה נובעת משיקולים רבים. לדברי שטינפלד, "רט"ג בעצם לא רוצה ולא צריכה להתחרות עם השוק הפרטי. שיקול מרכזי הוא באמת להבין את הביקושים ולהבין איפה באמת צריך חניון לילה. כשכבר מחליטים ומבינים איפה צריך, אז מה שחשוב קודם כל זה השתלבות בנוף ובאתר. אנחנו שואפים לזה שכשאנחנו מתכננים יעד לחניון לילה שתהיה חתימה נופית הכי נמוכה שיכולה להיות והוא ישתלב בסביבה שלו ולתוואי שטח הקיים. דבר נוסף הוא שהחניון יהיה קומפקטי, נוח, בטיחותי ונגיש.

"מבחינת המבקר, אנחנו רוצים לייצר חוויית לינה בשטח פתוח, כלומר לייצר פה באמת תחושת מרחב ושל פרטיות בתוך השטח הפתוח. לייצר מקום שאפשר יהיה להתעורר בו בבוקר וגם ליהנות ממה שקורה מסביב. מאוד חשוב לנו שחניון הלילה יתחבר לחוויית הביקור באתר הספציפי ויתרום לה".

תהליך התכנון של חניון לילה הוא תהליך ארוך שאינו שונה מתהליך תכנוני של בניין במרכז תל אביב. "אנחנו עוברים למעשה הליך שהוא בדיוק ההליך שעוברת כל תוכנית במדינת ישראל", מסביר שכטר, "אין לנו הקלות בעניין הזה. כשאנחנו מכינים את התב"ע (תוכנית בניין עיר) אז בעצם מכניסים זכויות בנייה. אנחנו עושים למעשה את כל את כל תהליך התכנון המלא שנדרש על ידי הוועדות המחוזיות. בהכנת תב"ע אנחנו צריכים להוסיף מסמכים נופיים וגם מסמכים אקולוגיים על הטבע.

"כשיש כזו תוכנית אנחנו בעצם מייצרים פוליגון שהוא רלוונטי לנו, אם זה מבחינת ערכיות נופית, אם מבחינת ערכיות מורשתית, אם זה מבחינת ערכיות של טבע. אנחנו עוברים את כל המסכת של הוועדות המחוזיות, עם כל ההשגות וכל ההסתייגויות בתוך אותה תוכנית. ככל שיש מקום לחניון לילה, אז הוא נכנס לתוך הוראות התוכנית ומופיע שם בתוכניות, זה לוקח לנו לפעמים גם 6-7 שנים לקבל אישור לתוכנית כזו".