העתיד כבר כאן: כיצד ניתן לנייד אלפי עובדים על פני למעלה מ-100 קומות?

מטרופולין תל אביב מצטופף במהירות, ומחייב הן את רשויות התכנון והן את היזמים ליזום עוד ועוד פרוייקטים של בנייה לגובה עבור שלל שימושים, ממשרדים ומגורים ועד מלונאות ומסחר. כיצד תיראה תנועת ההמונים במטרופולין המצטופף? שאלה זו עמדה במרכזו של פורום סמנכ"לי הנדסה שערך היום (ג') מרכז הנדל"ן בשיתופה של חברת KONE, בהשתתפות שורת אנשי מקצוע בכירים מתחום הנדסת הבניין, התקינה והתחבורה.

מיכאל סויסא, ראש ענף מעליות ומתקני הרמה במכון התקנים הישראלי, הציג סקירה רחבה על מצבו של שוק המעליות בישראל: "המעלית היא הציר המרכזי של הבניין – גם במהלך הבנייה וגם בשימוש השוטף. חמש חברות מחזיקות כיום בכ-70% מהשוק, כאשר רוב המעליות החדשות הן ללא חדר מכונות. אנו רואים עלייה ניכרת בבנייה לגובה ובקצב ההתקנות – הצפי הוא לכ-7,000 מעליות בשנה בחמש השנים הקרובות.”

לדבריו, המהירות הממוצעת של מעליות בישראל עומדת כיום סביב מטר לשנייה, אך בבניינים בני יותר מ-20 קומות הנתון הזה הולך וגדל. “אין מגבלה טכנולוגית אמיתית,” הוסיף סויסא, “אלא בעיקר מגבלות אנושיות – הנוחות של הנוסעים. בחו״ל כבר קיימות מעליות המגיעות ל-20 מטר לשנייה.”

מיכאל סויסא, ראש ענף מעליות ומתקני הרמה במכון התקנים הישראלי ( מרכז הנדל"ן )

“סויסא התייחס לסוגיית הסטנדרטיזציה בתחום ואמר כי "יהיה טוב מאוד אם פירי המעליות יהיו סטנדרטיים. יש קירות קלים יותר להתקנה ויש כאלו שקשה. אם היינו מגיעים ל-90% פירים סטנדרטיים – המצב היה טוב יותר. כמו כן, יש לאחסן את המוצר היטב, אחרת יש פגמים ועיכובים שגורמים לבזבוז מיותר. יש גם מחסור בכוח אדם, שהוא בעיה כרונית גם בתחום שלנו. המגמה הולכת לבנייה מודולרית, וזה יחלחל גם לתחום המעליות. נדרש שיתוף פעולה בין חברת הבנייה לחברת המעליות – יש הבדל בין שיתוף פעולה נכון לשיתוף פעולה אחר. אתה רואה שמתנהלים בקושי, אין הבנה. אני מופתע מהמחלוקות שלא לצורך.”

מעליות למגדל בגובה קילומטר

בני רפפורט, מנהל מחלקת ההנדסה בחברת KONE ישראל, הרחיב על השפעת המגמות העולמיות בתחום: “בעולם מתכננים את הבניינים סביב המעליות, לא להפך. עד שנת 2050, כ-70% מאוכלוסיית העולם תגור בערים, ולכן אנו נדרשים לבנייה לגובה ולתכנון עירוב שימושים – משרדים, מגורים, מלונות ומסחר באותו מגדל.”

רפפורט הדגיש את שילוב הבינה המלאכותית בתכנון ובניהול מעליות: "המערכת שלנו יודעת לזהות עומסים, לנתח זמני הגעה ולקבוע אילו מעליות יש להפעיל בכל רגע. כך מקצרים זמני המתנה ומייעלים את זרימת התנועה בבניין.”

בני רפפורט, מנהל מחלקת ההנדסה בחברת KONE ישראל ( מרכז הנדל"ן )

עוד דיבר על אתגרי תכנון המעליות במגדלים. לדבריו, "בבניין משרדים טיפוסי יש 40 תחנות, ולכן יש צורך ביצירת אזורים (Zones) – אזור נמוך ואזור גבוה. כאשר עברנו 30 תחנות, כבר לא נעים לעצור בתחנות כמו מעלית שבת, ולכן עשינו אזור גבוה עם מעליות מהירות ואזור נמוך עם מעליות איטיות. אבל כמה אזורים אפשר לעשות? הגבול המקסימלי שניתן לתכנן, מבחינת השטח שהמעליות תופסות בבניין, הוא ארבעה אזורים. יותר מזה – כבר לא נשאר מקום למשרדים. במרכז הסחר העולמי בניו יורק, יצרו לראשונה את ה"סקיי לובי".

לדבריו, כשהמגדל הוא מעל 400 מטר גובה, המעליות משמשות כשאטלים מאזור אחד, ומשם עולים ללובי שממנו עולות שוב מעליות לפי אזורים שונים לאזור אחר. היום קונה מתקינה מעליות בבניין בגובה של קילומטר בערב הסעודית לפי אותו העיקרון, ובישראל, במגדל ורטיקל סיטי (המתוכנן לגובה של כ-111 קומות, דנ"ק), מאמצים את שיטת הסקיי לובי – יש שלושה סקיי לובי".

עוד הרחיב רפפורט על טכנולוגיית ה"דאבל-דק" שיוזמה לראשונה במגדלי לנדמרק בתל אביב. "ברגע שיש לנו שני דקים – מעלית על מעלית – כל הלובי משתנה, צריך דרגנועים וצריך שערים שמבינים את הטראפיק ואת זמני ההגעה למעלית. הלובי הופך להיות בגובה כפול. הדאבל-דק יודע לקחת את המסה בלובי, לבצע שתיים–שלוש עצירות ולחזור ללובי – וזה יתרון מטורף: שתי מעליות בפיר אחד. הפיקוד שלנו יודע בזכות AI אילו קומות הכי עמוסות ובאילו שעות.”

“תחבורה ציבורית חכמה משנה את פני העיר”

מיכאל פיינברג, מנהל יחידת האדריכלות בחברת נת״ע, הציג את התקדמות פרויקט המטרו בישראל: “מדובר בשלושה קווי מטרו בתכנון מתקדם ועוד שלושה קווי רכבת קלה. במטרו הנהיגה אוטומטית וללא רמזורים – רכבת כל דקה וחצי. המערכת תחבר בין 109 תחנות ותשנה את הדרך בה אנחנו נעים בעיר.”

פיינברג הדגיש את תכנון התחנות מתוך ראייה של נגישות ויעילות: "אנחנו קובעים סטנדרטים של מינימום – לא פחות משלושה דרגנועים בכל תחנה וקיבולת של 100 איש לדקה. כמו כן, כל התחנות מתוכננות בתלת-ממד כדי למנוע עומסים ולוודא זרימת תנועה מיטבית בין קווים.”

מיקי מרקוביץ׳, סמנכ״ל מוצרים ושירותים מקצועיים בחברת  ROSSLAREהתייחס לשינויים בעולם בקרות הכניסה: "בעבר הכול היה סביב מפתח או כרטיס חכם. היום אנחנו בעידן של זיהוי ביומטרי, ארנקים דיגיטליים ומערכות מבוססות ענן – יותר מבוסס בארה"ב. כל המידע מוצפן מקצה לקצה, והממשקים מנוהלים ממערכת אחת – ניהול מבקרים, עובדים וכניסות.”

מיקי מרקוביץ׳, סמנכ״ל מוצרים ושירותים מקצועיים בחברת ROSSLARE ( מרכז הנדל"ן )

“העולם הופך באופן חד-משמעי לזיהוי כרטיס נייד דיגיטלי. העלות כיום גבוהה פי שניים לשנה ממחיר כרטיס רגיל, אך צופים ירידת מחיר. יש מגבלות ב-iOS שבו אין NFC, ולכן חייבים להשתמש בבלוטות'. הארנק הדיגיטלי גם מאפשר מעבר ללא סוללה.”

לדבריו, המעבר למערכות אחודות חיוני במיוחד במגדלים רבי שימושים: “בבניין שיש בו משרדים, מגורים ומסחר – אין מקום לעשר מערכות נפרדות. המטרה היא לייצר חוויית כניסה רציפה ובטוחה, שמבוססת על טכנולוגיות מתקדמות.”