"גם לצבע הקירות יש השפעה דרמטית": התובנות שבקזינו למדו מזמן - ובמשרדים עדיין לא

בעידן שבו עובדים מחליפים מקום עבודה כמעט בלי לחשוב פעמיים, ארגונים מתמודדים עם אחת הבעיות היקרות והמדוברות ביותר בשנים האחרונות: שחיקה במחויבות ונטישה מהירה של עובדים. מאחורי העלויות הכלכליות הכבדות של גיוסים חוזרים והכשרת עובדים חדשים מסתתרת לעתים בעיה עמוקה יותר – כזו שאינה נובעת מתנאי שכר או מהטבות, אלא מהיעדר השקעה ומחשבה על סביבת העבודה עצמה.

יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שדווקא השקעה נכונה במרחב ובחוויה הארגונית יכולה לחסוך לארגונים סכומי עתק, ולהפוך עובדים זמניים לשותפים לטווח ארוך. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי התאגיד הבינלאומי JLL המתמחה בנדל"ן ובנכסים, מעלה שמעל 70% מהמועמדים בוחרים מקום עבודה לפי סביבת העבודה והערכים הסביבתיים.

מרגלית מוסה פרידברג, סמנכ"לית חטיבת ניהול, תיכנון ומערכים בחברת AVIV ייעוץ וניהול פרויקטים, טוענת כי "סביבת העבודה היא מהלך ניהולי לכל דבר, ודרך תכנון המשרד אפשר ליצור היררכיה, לקדם ערכים ובעיקר - להשפיע על תוצאות. הצלחה עסקית נמדדת גם בזמן התגובה של הארגון לשינויים, ומשרד שמאפשר שינוי מהיר יכול להתמודד בקלות עם צמיחה, מיזוגים, מצבי חירום או צמצום".

מרגלית מוסה פרידברג, AVIV ייעוץ וניהול פרויקטים: "בשנת 2025 כבר לא שואלים כמה שטח משרדים צריך, אלא כיצד מנצלים אותו נכון. מחקרים מראים שעובדים שחשים שייכות, נוחות ותמיכה מתפקדים טוב יותר וכי סביבה שמעניקה שליטה מגבירה מחויבות. התוצאה: יותר פרודוקטיביות, פחות ימי מחלה ועלייה בשימור עובדים, מה שתורם ישירות לשורת הרווח".

עוד היא מסבירה כי המבנה הפיזי צריך לתמוך בתרבות הארגונית ובנושאים שחשובים לעובד במקום העבודה. "רוב העובדים כיום הם בני דור Y או Z - אנשים טכנולוגיים ומחוברים שדורשים חוויית עבודה יעילה, מרחבית, דיגיטלית, גמישה ושיתופית. תרבות וסביבת העבודה צריכות להתאים לאוכלוסיות מגוונות ולדורות שונים של עובדים, עם פערי גילאים, ולכן דרושה גמישות רבה במסגרת אחת מותאמת שמשרתת את כולם: פתרונות פיזיים וטכנולוגיים שמאפשרים התאמה בזמן אמת לתהליך העבודה ולאנשים".

לכן, לדבריה, משרד איכותי, נוח, אסתטי וטכנולוגי הוא כלי עבודה שעוזר לעובדים להביא תוצאות, ואינו רק מקום שאליו הם באים פיזית. וכשיש חיבור רגשי לסביבה – מגיע גם חיבור רגשי למותג. "מחקרים מראים שעובדים שחשים שייכות, נוחות ותמיכה מתפקדים טוב יותר, כי סביבה שמעניקה שליטה מגבירה מחויבות. התוצאה: יותר פרודוקטיביות, פחות ימי מחלה ועלייה בשימור עובדים, מה שתורם ישירות לשורת הרווח.

"בשנת 2025 כבר לא שואלים כמה שטח משרדים צריך, אלא כיצד מנצלים אותו נכון. המחקר של JLL הגדיר את אופטימיזציית הפורטפוליו כיעד העסקי המרכזי של מנהלי נדל"ן תאגידיים, אפילו לפני חיסכון ישיר בעלויות", מדגישה מוסה-פרידברג. "במונחי נדל"ן עסקי, הכוונה היא לניהול מושכל של כל הנכסים המשרדיים, לא על בסיס גודל בלבד, אלא לפי תועלת, שימוש, ביצועים, גמישות והחזר השקעה. או במילים אחרות: אופטימיזציית פורטפוליו היא המעבר מתכנון עיצובי לתכנון לפי ערך עסקי".

ללמוד מהקזינו

גם לדברי האנתרופולוג תמיר ליאון, החוקר לכידות בארגונים, למרחב שבו אדם פועל יש השפעה עמוקה בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. “המרחב שבו אדם נמצא משפיע בצורה מאוד משמעותית על כל ההתנהלות שלו - גם בעשייה, גם בהיבט הפסיכולוגי: איך הוא מרגיש, מה המוטיבציה שלו. המרחב משפיע על הכול. החדר הוא השלכה, פרוג’קשן, של המוח על המרחב. סידרתי את החדר – סידרתי את המוח. וככה זה עובד באופן כללי".

ההשלכות, הוא מדגיש, דרמטיות גם בעולם העבודה: “ככל שנשקיע במשרדים ונבין יותר את ההשפעה של המרחב, נצליח לשפר את רווחת העובדים, את התפוקה, את היעילות, וגם את הרצון שלהם להישאר בעבודה ולהתקדם בה".

לדבריו, כמעט כל רכיב במרחב משפיע. “אפילו הצבע של הקירות – הצבע בלבד, יכול להשפיע על תפוקת עובדים עד 17% - זה נתון דרמטי”. עם זאת, הוא מציין כי אחת הבעיות העיקריות היא הפער בין הידע מחקרי לבין היישום בשטח: "תיכנסו לקזינו או לסופרמרקט - משקיעים בכל פרט החל מהריחות, ועד לאוויר שמוזרם. משרדים, לעומת זאת, עדיין לא נמצאים ברמה המקצועית הזו, וזה נכון ברמה העולמית".

האנתרופולוג תמיר ליאון: "בני דור ה-Z לא עוזבים כי רע להם. השינוי עצמו הוא חלק מה-DNA שלהם. הם רוצים לגוון, להתנסות, וזה מושפע מאוד מהחיים הטכנולוגיים ומהפומו שגם מאוד מאפיין את הדור הזה - תחושת ההחמצה המתמדת. כשהם מגיעים לריאיון, הם כמעט לא שואלים ‘איפה אני אעבוד’, אלא מסתכלים על החללים הציבוריים, ומזה הם מתרשמים".

ליאון מציין כי בשנים האחרונות נרשמה התקדמות מסוימת, בעיקר בתחום התאורה, בעקבות מחקרים רפואיים על הקשר בין אור, סדר יום ושינה. “אבל מעבר לזה – אין יותר מדי התקדמויות".
לדבריו, השיח סביב תכנון משרדים הופך קריטי במיוחד כשמדובר בדור ה-Z, שאחד המאפיינים המרכזיים שלו הוא מעבר מהיר בין מקומות עבודה. "חשוב להבין – הם לא עוזבים כי רע להם. השינוי עצמו הוא חלק מה-DNA שלהם. הם רוצים לגוון, להתנסות, וזה מושפע מאוד מהחיים הטכנולוגיים ומהפומו שגם מאוד מאפיין את הדור הזה - תחושת ההחמצה המתמדת".

מכאן, לדבריו, החשיבות האדירה של שימור עובדים: “אם מקום עבודה מצליח לשמר עובד מוכשר עוד שנה או שנתיים – הוא מרוויח מזה משמעותית. כולנו יודעים מה העלויות של גיוס והכשרת עובד חדש. מנהל בחברה מאוד גדולה שלא אוכל לציין את שמה אמר לי פעם 'אם השארת לי עובדים חצי שנה יותר – הרווחתי מעבר לכל השקעה'".

עוד מסביר ליאון כי הדור הצעיר חי בעולם מצולם - “כל רגע יכול להיות מתועד, וזה משפיע מאוד על איך שהם חווים את המרחב". לדבריו, הדבר בולט גם בתהליכי גיוס: “כשהם מגיעים לריאיון, הם כמעט לא שואלים ‘איפה אני אעבוד’, אלא מסתכלים על החללים הציבוריים, ומזה הם מתרשמים".

עם זאת, הוא מסייג: “זה עובד בהתחלה. זה הרושם הראשוני. אבל כמו בזוגיות – אחרי ההיכרות צריך לחיות יחד”. לדבריו, "ההשקעה בחללים הציבוריים טובה לחודשים הראשונים, כשהעובד בן דור ה-Z רוצה להעלות למדיה איפה הוא עובד וכמה כיף לו, להראות לכולם את הפסיליטיז המפוארים וכמה מפנקים אותם. אך זה לא מספיק לשימור לאורך זמן".

"המדע של הביחד"

כאן, לדבריו, נכנס המרכיב המרכזי: לכידות, או כפי שליאון מכנה זאת – "המדע של הביחד". במחשבה הראשונה הגיוני לחשוב שלכידות נוצרת בעיקר מפעילויות חברתיות כמו ימי צוות וימי חברה אך ליאון מסביר שיש עוד הרבה גורמים נוספים, כמו עיצוב ותכנון החללים, שמשפיעים באופן ניכר על ההיבט הזה.

לדברי ליאון, מחקר רחב-היקף של Deloitte שבחן 57 מיליון עובדים מראה כי “מה שמשאיר אנשים בעבודה, ובמיוחד צעירים, הוא לא המחויבות לארגון, אלא החיבור לאנשים. אם הייתי צריך לבחור שאלה אחת שמנבאת האם עובד יישאר – זו השאלה: כמה אנשים בעבודה אתה מחשיב כחברים שלך. אני מסתכל על מקומות עבודה כקהילות. בסוף, מה שמשמר אנשים הוא הקשר האנושי".

לדבריו, השאלה איננה עוד ימי כיף או פעילויות רווחה. “אנחנו מדברים על נדל״ן, על תכנון המשרד עצמו. באמצעות מדידה של פרמטרים חברתיים – כמו אמפתיה, שפה ארגונית, טקסים וחזון – ניתן לתכנן מרחב שמחזק לכידות".

ליאון: “מה שמשאיר אנשים בעבודה, ובמיוחד צעירים, הוא לא המחויבות לארגון, אלא החיבור לאנשים. אם הייתי צריך לבחור שאלה אחת שמנבאת האם עובד יישאר – זו השאלה: כמה אנשים בעבודה אתה מחשיב כחברים שלך. אני מסתכל על מקומות עבודה כקהילות. בסוף, מה שמשמר אנשים הוא הקשר האנושי"

המשמעות של התובנה הזו חורגת הרבה מעבר לעיצוב פנים. עבור עולם הנדל״ן המניב, ובעיקר משרדים, מדובר בשאלת ערך וניצול נכס. משרדים אינסטגרמיים יכולים למשוך עובדים – אבל משרדים שמתוכננים לייצר חיבור, לכידות ושימוש יומיומי הם אלה שמחזיקים עובדים לאורך זמן. לכן, תכנון שמבוסס על הבנה אנושית הוא כלי נדל״ני שמייצר ערך כלכלי.

ליאון מביא דוגמה מחברת הייטק: “העובדים ישבו עם הפנים לקיר. רצינו להגביר אמפתיה, אז עשינו שינוי פשוט והושבנו אותם פנים אל פנים - הפנים הם הגורם המרכזי של אמפתיה", לדבריו, לאחר מעבר למשרד החדש ומדידה חוזרת – רמת הלכידות עלתה באופן ניכר.

לסיכום אומר ליאון: “מה שמכניס את דור ה־Z  לעבודה הוא העיצוב והחללים המצולמים. מה שמשאיר אותו – זה עד כמה תכנון המשרד מעלה את הלכידות. לא עוד סוג קפה או עוד מכונת אספרסו משאירים עובדים לאורך זמן, אלא אנשים, חברים, תחושת הביחד. ומכיוון שדור ה-Z ודור ה-Y מהווים כבר יותר מ-50% מכוח העבודה זה פשוט מאסט".