מכת השב"חים: "קבלן היום צריך להיות גם שוטר וגם מפקח של רשות האוכלוסין"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

פריצתה של מלחמת "חרבות ברזל", וההחלטה שהתקבלה בעקבותיה לאסור באופן גורף על העסקת פלסטינים בענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות בישראל, העלו על סדר את תופעת העסקת השב"חים (שוהים בלתי חוקיים) – פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון ללא אישור עבודה בישראל. על אף שאין מדובר בתופעה חדשה, האיסור הגורף על העסקת פלסטינים בעלי רישיון עבודה מחד, והרפיון ועצימת העיניים של זרועות הביטחון לגבי כניסת פועלים פלסטינים לישראל מאידך, הפכו אותה לנפוצה יותר מאי פעם.

ההשלכות על הקבלנים קשות – כמעט שאין יום שבו לא נסגר אתר בנייה בשל העסקת שב"חים. ועל אף שאין מחלוקת שאחריות הקבלן היא לנהוג כחוק, בדיקה של מרכז הנדל"ן מעלה כי גם היכולת לדעת בוודאות מיהם העובדים באתר הבניה אינה חד משמעית, במיוחד במציאות של ספקי משנה."מה שקורה היום זה שבין 40 ל-50 אלף שב״חים נכנסים כל יום למדינת ישראל - זה המספר", אומר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "מדינת ישראל לא עושה שום דבר כדי למגר את התופעה הזאת, וזו פצצה מתקתקת. זה יכול להיגמר חס וחלילה בפיגועים כמו שכבר ראינו בעבר.

"השקיעו בין 8 ל-9 מיליארד שקל בגדר המערכת. יש מקומות שהיא בגובה 6-7 מטר, הם באים עם חבל או סולם, עולים על הגדר, גוזרים את הקונצרטינה עם מספרי פח ויורדים לצד הישראלי. עושים את זה כל יום, בעשרות, לא אחד-אחד. 8–9 מיליארד שקל והגדר כמו גבינה שווייצרית – מחוררת".

אם ידוע לכולם שזה קורה, למה כוחות הביטחון לא עוצרים אותם מראש?
"לא רק שהם לא עוצרים, אם הם רואים קבלן שיפוצים עם שב״ח, הם מעדיפים לעצור את הקבלן . קונסים אותו ואת השב״ח מחזירים ליהודה ושומרון, במקרה הטוב. זו מדינת חלם. רק בארבעת החודשים האחרונים חילקו בערך 2,500 דוחות על העסקת שב״חים. 
"אגב, לא תמיד המעסיק יודע שמדובר בשב״ח – יש להם רשת של זיוף תעודות זהות ורישיונות עבודה מזויפים ענפה בשטחים. תעודה כחולה מזויפת עולה בערך 500–700 ש"ח. הקבלן רואה תעודה, רואה רישיון, אבל לא יודע שזה מזויף. אחר כך באים אליו בטענות. המדינה לא מטפלת בזיופים, לא מטפלת בגדר, לא מציבה כוח בשעות הבוקר המוקדמות, הם יכולים למגר את התופעה אבל הם לא עושים דבר".

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב: "כשהמשטרה תופסת  קבלן שיפוצים עם שב״ח, הם מעדיפים לעצור את הקבלן . קונסים אותו ואת השב״ח מחזירים ליהודה ושומרון, במקרה הטוב. זו מדינת חלם. רק בארבעת החודשים האחרונים חילקו בערך 2,500 דוחות על העסקת שב״חים. אגב, לא תמיד המעסיק יודע שמדובר בשב״ח – יש להם רשת של זיוף תעודות זהות ורישיונות עבודה מזויפים ענפה בשטחים"

מדובר לדעתך במדיניות של העלמת עין?
"אני לא חושב – אני בטוח. בכיר במערכת הביטחון אמר לי בשקט שיש העלמת עין כי רוצים לתת להם פרנסה, שלא תתפוצץ הבועה ביהודה ושומרון. אבל זו מדיניות מסוכנת - זו פצצה מתקתקת".

"גם חוקר, גם שוטר, גם רגולטור"

בסוף שנת 2025 פרסם מבקר המדינה דוח חמור על מצב מכשול קו התפר והמעברים באזור עוטף ירושלים. הוא מצא כשלים רבים שמובילים למסקנה מדאיגה: הגדר והמעברים אינם מספקים את המענה הדרוש לעצירת מחבלים ושוהים בלתי חוקיים מלהגיע לתוך שטח ישראל.

"מצטיירת תמונה מדאיגה ולפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון של תושבי ישראל. הליקויים בדוח מטרידים וחייבים להדיר שינה מעיני ההנהגות - המדינית והביטחונית" – כתב המבקר. אלא שמאז פרסום הדוח, ואף לאחר האזהרות החמורות שנכללו בו, המציאות בשטח כמעט שלא השתנתה: מדי יום מתבצעים מעצרים של שב"חים ברחבי הארץ, והיקף הדיווחים ממשיך להיות חריג ובלתי נתפס.

בדיון שהתקיים בתחילת ינואר השנה בישיבה משותפת של הוועדה לביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון בעקבות ממצאי הדוח, נחשף בנוסף כי קיימת פרצה בגדר באורך של 11 ק"מ שנותרה פתוחה למרות החלטות ממשלה והתחייבויות לבג"ץ משנת 2006 לסגור אותה.

עו"ד שירה בס רוזן, ממשרד פרופ' ביין ושות' המתמחה בליווי בטיחות וביטחון באתרי בנייה, מספרת שהקבלנים הפכו בעל כורחם לזרוע אכיפה של המדינה. היא מתארת מציאות כאוטית שבה האחריות עוברת מהרגולטור אל השטח, בעוד הכללים אינם ברורים והסנקציות מחמירות.

"הענף הפך לאחרונה לאחד המפוקחים ביותר במדינה. קבלן היום צריך להיות לא רק אחראי לבטיחות, אלא גם מפקח של רשות האוכלוסין, השוטר של משטרת ישראל, והמפקח של כל גוף אפשרי", היא מסבירה, "אוי לו אם ייתפס עובד זר לא חוקי, ואוי לו אם ייתפס שב״ח, במיוחד מאז 7 באוקטובר. המדינה דוחפת הכול למגרש של הקבלן - אבל לא נותנת לו כלים ברורים".

עו"ד בס רוזן: " קבלנים מזמינים ניידות לאתרים כדי לבדוק עובדים, לפעמים אפילו הולכים עם העובדים לתחנה - ועדיין הכול בתחום האפור". אחת הפרשות החמורות בעיניה קשורה לאפליקציית "אלמונסק" של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "במשך יותר משנה האפליקציה הרשמית של המדינה המשיכה לחדש רישיונות לפלסטינים על אוטומט למרות שבפועל זה לא היה חוקי. אני הייתי צריכה להזהיר קבלנים: אל תסתמכו על האפליקציה. זו תקלה איומה של המדינה".

לדבריה, חלק מהקבלנים מנסים להתמודד עם המציאות המאתגרת אך נתקלים במכשולים יומיומיים. "יש כשל מערכתי גדול. מאז 7 באוקטובר אין הנחיות ברורות של המשטרה מי מותר ומי אסור להכניס לאתרים. כל בוקר בשעה 6:30 קבלנים מתקשרים אליי לשאול לגבי סוגי אישורים ועד היום אין תשובה רשמית ברורה. לעומת זאת, רשות האוכלוסין כן מפרסמת נהלים מסודרים עם דוגמאות וצילומים של אישורים. המשטרה – כמעט ולא".

איך הקבלנים מתמודדים בפועל?
" קבלנים מזמינים ניידות לאתרים כדי לבדוק עובדים, לפעמים אפילו הולכים עם העובדים לתחנה - ועדיין הכול בתחום האפור. הסמכות אצל המשטרה, אבל השקיפות לא קיימת".

אחת הפרשות החמורות בעיניה קשורה לאפליקציית "אלמונסק" של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. "במשך יותר משנה האפליקציה הרשמית של המדינה המשיכה לחדש רישיונות לפלסטינים על אוטומט למרות שבפועל זה לא היה חוקי. אני הייתי צריכה להזהיר קבלנים : אל תסתמכו על האפליקציה. זו תקלה איומה של המדינה".

המציאות לדבריה, מסתבכת גם מול תאגידי כח האדם הזר: "אתמול גיליתי שלשלושה עובדים סינים באתר לא היה בכלל רישיון עבודה. התאגיד ידע שהם לא חוקיים - אבל לא עדכן את הקבלן . העובדים פשוט עברו לעבוד ‘בשחור’ דרך תאגיד אחר".

בס-רוזן מתנגדת לגישה הרווחת של החמרת הענישה כלפי קבלנים בלבד. "בעשור האחרון הצליחו לצייר את הקבלנים כמקור כל הרוע בענף - זו טעות. רבים מהם משקיעים בבטיחות יותר ממה שהחוק דורש. יש עוד הרבה מוקדי אחריות - אצל תאגידי העובדים הזרים, אצל ספקי ציוד, אצל המשטרה ואצל המדינה עצמה. מנהל עבודה באתר בונה את המדינה בתנאים קשים ומסוכנים - ואז אומרים לו: עכשיו תהיה גם חוקר, גם שוטר, גם מתורגמן וגם רגולטור".

המסר המרכזי שלה חד וברור: עודף אחריות על הקבלנים ייקר את הבנייה. "אם הקבלן צריך להיות שוטר לשב״חים, שוטר לעובדים זרים, לדבר בשבע שפות, להחזיק עורך דין צמוד לבטיחות וגם לממן בקר בטיחות - כל זה עולה כסף. ואסור לנו לרמות את עצמנו: זה יתגלגל בסוף למחירי הדירות".

"גם המפעל שבנה את הגדר אחרי ה-7.10 העסיק פלסטינים"

סיב טוען לאפליה בין מעסיקים בסוגיית העסקת הפלסטינים: "לאזורי תעשייה מבודדים ולעסקים חיוניים מותר להעסיק פלסטינים, אבל לענף השיפוצים והבנייה אסור. אפילו המפעל שתיקן את גדר המערכת אחרי ה-7 באוקטובר העסיק עובדים פלסטינים, זה אבסורד". לדבריו, "עד היום ענף השיפוצים לא הצליח להתאושש, מסיבה אחת פשוטה - רק 900 עובדים זרים החליפו את 15,000 הפלסטינים שעבדו פה לפני המלחמה והיוו כוח עבודה מיומן. זו טיפה בים".

לסיכום, סיב שב ומפנה את הטענה כלפי מקבלי ההחלטות, "אני קורא למדינה: אם החלטתם ללכת על סרי־לנקים, הודים ותאילנדים – לכו על זה עד הסוף. אם קיבלתם החלטה שאין פלסטינים – אז אין פלסטינים. אי אפשר לעשות איפה ואיפה".

יונתן פרימו, מנכ״ל "הלשכה המרכזית לעובדים זרים", חברה פרטית לכח אדם זר, מבקש להפנות את הזרקור דווקא לכיוון אחר, "חשוב לדבר גם על הפתרון לבעיית השב"חים שכבר קיים בפועל – והוא עובדים זרים חוקיים." לטענתו, "כשלא מאפשרים למעסיקים לקבל עובדים חוקיים בזמן סביר, נוצר מצב של ‘ביצה ותרנגולת’. המשק צריך עובדים עכשיו. אם אין מענה מוסדר ומהיר, חלק מהשוק מחפש פתרונות לא חוקיים – וזו בדיוק הבעיה".

הוא מסביר כי כיום אלפי מעסיקים במשק צמאים לידיים עובדות, ולא רק בענף הבנייה. "בשנה האחרונה נפתחה בפניהם האפשרות להביא עובדים זרים, ואנחנו רואים פידבקים מצוינים מהשטח. המעסיקים מרוצים, הם רוצים להגדיל מכסות, ורק מחכים שהמדינה תשחרר את צווארי הבקבוק הבירוקרטיים".

לדבריו, הבעיה היא לא היעדר פתרון – אלא היעדר מוכנות מערכתית. "אנחנו, כחברה, כבר הבאנו קרוב ל-1,000 עובדים מתאילנד ומהודו, שנותנים מענה מצוין למעסיקים. המדינה אישרה מכסות גדולות של עובדים זרים, אבל לא הגדילה בהתאם את כוח האדם שמטפל באישורים, בוויזות ובהיתרים. פקידים שטיפלו בעבר בעשרות בקשות בחודש נדרשים היום לטפל באלפים – וזה פשוט לא עובד".

הוא מצביע על הפער בין ההצהרות במסדרונות הכנסת לבין המציאות בשטח, "השתתפתי לאחרונה בוועדה בכנסת בנושא מחסור בנהגים לרכב כבד. הגיעו נציגים מחברות גדולות במשק שזעקו למחסור חמור בכוח אדם – ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים אפילו לא נכחו בדיון. יש הרבה ועדות, הרבה דיונים, אבל מעט מאוד החלטות שמיושמות בפועל".

"אם המדינה מקצה מכסה להבאת עובדים זרים – היא חייבת להקצות גם את כוח האדם שיטפל בזה", מסכם פרימו, "אי אפשר לאשר אלפי עובדים בלי להגדיל את מספר האנשים שחותמים על המסמכים ומנפיקים את האישורים. כרגע הכול נתקע בצווארי בקבוק."