אורן קובי מגיב לבקשת המאסר: "גר עם אמי, חסר יכולת השתכרות"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

איש הנדל"ן לשעבר אורן קובי, אשר הסתבך במספר פרשיות ונתון בימים אלה במעצר בית תחת איזוק אלקטרוני, טוען לקריסה כלכלית מוחלטת ול"שיתוק תעסוקתי". זאת בתגובה לבקשת הנאמן עו"ד חגי אולמן להטיל עליו צו מאסר אזרחי של 14 ימים בגין אי-תשלום חובותיו. בעקבות הגשת התגובה קבעה השופטת איריס לושי-עבודי כי הנאמן ימסור עמדתו לתגובה בתוך 10 ימים וכי עד אז תידחה הארכת המאסר.

בבקשה שהוגשה לפני מספר שבועות על ידי אולמן לבית המשפט המחוזי, הוצגה היסטוריה של הסדרי חוב מופרים, חיי ראווה בדירות פאר ועירוב נכסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אולם בתגובה שהוגשה היום, טוען קובי לתמונת מצב שונה בתכלית, במסגרתה הוא גר עם אימו, אינו מסוגל להשתכר בשל המגבלות החלות עליו, ומיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בשל אי יכולת לממן ייצוג משפטי.

הסתבכותו הפיננסית של קובי החלה כבר בשנת 2016, כאשר קבוצת החברות שבראשן עמד (ובראשן קבוצת "אדמה" לשיווק קרקעות חקלאיות) נקלעה לקשיים כלכליים חמורים. לפי קביעת בית המשפט המחוזי תל אביב מיולי השנה, בהחלטה של השופטת איריס לושי-עבודי, הקשיים נבעו בין היתר מהתנהלותו הכלכלית של קובי, אשר "פעל תוך עירוב נכסיו עם נכסי החברות" ועשה בכספי המשקיעים כבשלו. כיום חובות החברות שבשליטתו של קובי עומדים על כ-230 מיליון שקל, וחובותיו האישיים מגיעים ל-34 מיליון שקל.

קובי הוכרז כפושט רגל לראשונה ב-2017. במסגרת הסדר חוב שאושר ב-2018, הוא התחייב לשלם 16 מיליון שקל בפריסה של 7 שנים. בפועל, עד לשנת 2024 שילם קובי רק 5.1 מיליון שקל, במקום 14.6 מיליון שקל שהיה אמור לשלם לפי המתווה. בשנת 2025 אושר לקובי הסדר חוב חדש ומקל יותר, במסגרתו נדרש לשלם 10.9 מיליון שקל במשך 7 שנים. קובי לא עמד גם בהסדר זה, ובאוגוסט 2025 הוכרז שוב כפושט רגל.
 
ביוני 2025 קבע שופט המחוזי בתל אביב עלאא מסארווה כי קיימות ראיות לכאורה נגד קובי בגין עבירות המרמה והאיומים בתיק הפלילי הרביעי נגדו. בהמשך לכך, באוגוסט 2025, הורתה השופטת טלי חיימוביץ על מעצרו של קובי עד תום ההליכים המשפטיים. באוקטובר 2025 דחה שופט העליון דוד מינץ את הערר שהגיש קובי על תנאי מעצרו, והותיר את החלטת המעצר עד תום ההליכים על כנה.

בקשת המאסר הנוכחית  הוגשה על ידי הנאמן, עו"ד חגי אולמן. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע בחודש שעבר כי קובי "לא שילם שקל לקופת הנשייה במשך 6.5 השנים האחרונות", והטיל עליו צו תשלומים חודשי של 30 אלף ש"ח. על החלטה זו צפוי קובי להגיש ערעור לעליון.

הנאמן צייר תמונה של חיי פאר שניהל קובי לאורך השנים על חשבון נושיו, הכוללת מגורים בדירות פאר, שימוש ברכבי יוקרה והצביע על כך שקובי שכר לאורך השנים ייצוג משפטי יקר "מהצמרת המשפטית של ישראל", כולל עורכי הדין עמית חדד, שמייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וציון אמיר.

"השלכת החייב לכלא לא תייצר שקל אחד נוסף"

בתגובה, שהוגשה היום באמצעות עו"ד חן אגבלי ועו"ד איתי איילנברג ממשרד עוה"ד אלגבי אגבלי שמונה השבוע לייצוג את קובי, הוא הודף את הטענות הללו. על פי התגובה, מקום מגוריו הנוכחי הוא דירת אמו, עמה הוא מתגורר, מצב הנובע מ"חיסרון כיס וחוסר יכולת לשלם דמי שכירות". לדבריו, אמו היא זו ששוכרת את הנכס ומשלמת את דמי השכירות.

בנוגע לייצוג המשפטי היקר, מדגיש קובי כי בהליך הפלילי קובי מיוצג כיום על ידי הסנגוריה הציבורית בשל היעדר אמצעים. בתגובתו מסביר קובי כי הדרישה לשלם עשרות אלפי שקלים בחודש לקופת פשיטת הרגל מתעלמת מהמציאות המשפטית והפלילית שבה הוא נתון: "אין עסקינן באדם שמסרב לשלם מתוך מרד או זלזול, אלא במי שאינו יכול אובייקטיבית לעמוד בסכומים שנקבעו לו ואשר מצוי במלכודת מוחלטת".

באשר לגורמים לשיתוק הכלכלי שבו הוא נתון מציין קובי כי במסגרת ההליכים הפליליים נגדו, עומד נגדו צו שיפוטי האוסר עליו לעסוק בכל פעילות בתחום הנדל"ן, שהיה מקור פרנסתו היחיד. קובי טוען כי מעצרו האחרון במאי 2025 מנע ממנו לעבוד והיווה את הגורם המרכזי לקריסת הסדר הנושים. עוד הוא מסביר כי הוא מרותק לביתו תחת פיקוח אלקטרוני מחמיר, ואינו יכול לצאת כדי לחפש מקורות פרנסה חלופיים. בשל כך, הוא מצהיר כי "כושר השתכרותו בפועל עומד כיום על אפס מוחלט".

פרקליטיו של קובי פנו לבית המשפט בבקשה לדחות את בקשת המאסר של הנאמן, בטענה שמדובר בצעד נקמני חסר תועלת כלכלית: "כליאתו של החייב בבית סוהר לא תביא מזור לאיש ולא תעשיר את קופת הנושים בשקל בודד... השלכתו של החייב אל תא הכלא לא תייצר לקופת הנשייה שקל אחד נוסף. ההבדל היחיד בין כלא לבין מעצר בית תחת איזוק הוא אך ורק אלמנט ההשפלה, הענישה והפגיעה המוראלית".

עוד הודגש כי מאסר בהליכי פשיטת רגל הוא אמצעי לחץ קיצוני שנועד אך ורק להעשיר את קופת הנושים במקרים שבהם מוכח כי החייב מסתיר כספים נזילים, וכי "מאסר מעולם לא נועד להעניש את החייב או לשמש ככלי ניגוח אישי בידי בעל התפקיד".