עם סך חובות של 2.7 מיליארד שקל: חנן מור מבקשת עיכוב הליכים

חנן מור הגישה לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים מול בנק לאומי וגופים פיננסיים אחרים, זאת לאחר שלא צלחו המגעים להסדר. בבקשה מציעה החברה תוכנית להסדר חובות מול מחזיקי האג"ח והמשך ייזום פרויקטים באמצעות גיוס הון

שיתוף הכתבה
חנן מור (אייל טואג)חנן מור (אייל טואג)

חברת חנן מור הגישה לבית משפט בקשה לצו עיכוב הליכים מול בנק לאומי וגופים פיננסיים אחרים. לפי החברה, במהלך השבועיים האחרונים ומאז פנה בנק לאומי לביהמ"ש החודש בעניין הקרקעות ברמת גן ובחיפה, פעלה חברת חנן מור נדל"ן בניסיון להגעה להסדר מחוץ לביהמ"ש. בתוך כך, חושפת החברה כי סך חובותיה, נכון להיום, עומד על 2.7 מיליארדי שקלים.

כזכור, החודש הגיש בנק לאומי בקשה לכינוס נכסים של חברה בת של חנן מור המחזיקה בקרקע ברמת אפעל ברמת גן ובקשה לכינוס נכסים של חברה נוספת שמחזיקה בין היתר בקרקעות במבואות הדרומיים של חיפה, שרכישתן מומנה ע"י לאומי ומספר גופים נוספים.

לעוד כתבות בנושא חנן מור: 
חנן מור: לא נעמוד בהתחייבויות הרבעוניות על הקרקע בשדה דב
לאומי שלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים לחנן מור
דיסקונט לחנן מור: יש עילה לפירעון מיידי של החובות על סך 315 מיליון שקל
עוד עסקה של חנן מור בדרך ליפול? לא התקיימו התנאים למכירת הקניון בחריש לשופרסל נדל"ן

בבקשה לצו עיכוב הליכים מציינת חנן מור שבאמצעות יועציה המשפטיים פעלה להכנת בקשה לצו עיכוב הליכים, במקביל לניסיון להגיע לפשרה. "הכנתה של בקשה זו כרוכה במאות שעות עבודה שבוצעו בזמן קצר ומתוך אחריות לצורך למצוא פתרון חלופי על ידי יועציה המשפטיים והכלכליים של החברה ובהנחיית הנהלת החברה". 

בבקשת חנן מור נכתב כי "אמש, משלא צלחו המהלכים להגעה להסדר מחוץ לביהמ"ש, ככל הנראה בשל חילוקי דעות בין המממנים, אישר דירקטוריון החברה לפנות אל ביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים". 

הבקשה עצמה, מעבר לתיאור מקיף של פעילות החברה ונכסיה, כוללת הצעת תוכנית הסדר שיזמה החברה. "תוכנית זו מוצגת בראש וראשונה מתוך דאגה ואחריות לכלל הלקוחות והספקים של החברה על מנת שתוכל להמשיך בעבודתה השוטפת, בבניית הדירות ומסירתן וכל זאת תחת חסות ביהמ"ש". 

ההסדר שיזמה חנן מור כולל הצעה לפתרון פרויקט שדה דב באמצעות הזרמת הון לחברת הפרויקט ע"י שותף אסטרטגי או גורם פיננסי. בנוסף כולל הסדר מול סדרות האג"ח השונות, המשך הפעילות בפרויקטים הקיימים באמצעות הליווי הבנקאי הקיים ושחרור עודפים. עוד כוללת התוכנית המשך ייזום הפרויקטים שבשלב התכנון והרישוי באמצעות גיוס הון נוסף. "החברה סבורה שביכולתה להגיע להסדר המבוקש ולהוביל אותה להמשך יציבות וצמיחה", נכתב בבקשה.

"לעכב את ההליכים עד שיתברר אם ניתן לאשר הסדר חוב כולל" 

על פי הבקשה, "חובות העבר של החברות כלפי הנושים הפיננסיים, בסך כולל של כ-2.7 .מיליארד שקל. משכך, ובנסיבות הקיימות, אין כל מקום וצורך בעיכוב הליכים כלפי נושים או תובעים אחרים, בעילות שונות נגד מי מהחברות. נושים אלה, שרובם המכריע הינם ספקים נותני שירות לפעילויות הביצוע והיזום השוטפות של החברות, אמורים להמשיך ולהיפרע את חובם באופן שוטף וללא כל מעצור. זאת על מנת לאפשר לחברות, המצויות כיום במהלך ביצוע של כ1,100 יחידות דיור… בשנה האחרונה התגבשו להן יחד נסיבות חיצוניות – גלובליות ומקומיות – שהובילו לסערה מושלמת של קיפאון בשוק הנדל"ן הישראלי, יחד עם הקשחת תנאי אשראי ומימון.

"נסיבות אלו כללו אינפלציה מטפסת, העלאת ריבית בנק ישראל מ- 0.1% ל-4.75% בפחות משנה, אי יציבות פוליטית בישראל, שסע חברתי שהלך והעמיק בשנה האחרונה, ולפני כשישה שבועות פתיחת מלחמה שנכפתה על ישראל, בחזיתות שונות, תוך גיוס כוחות מילואים בהיקף נרחב. למכלול נסיבות חריג ויוצא דופן זה הצטרפו משקולת מימונית כבדה, בדמות ריבית רבעונית בסך של כ-25 מיליון ₪ עבור נושי קונסורציום פרויקט שדה דב, אשר העמידו לחברה מימון לרכישתה של קרקע ייחודית, יוקרתית ונדירה בהיקף של 1.3 מיליארד ש''ח, מתוך רכישה בסך של 1.6 מיליארד ש''ח, וכן הקשחת עמדתו של אחד מבין נושים אלו, לאומי, בכל הקשור לפירעון חובות החברות כלפיו".

על בקשות השעבוד של לאומי מציינים במור: "החברות סבורות כי יש לעכב את הליכי אכיפת השעבודים הללו עד להכרעה בסעדים המבוקשים בפתיח ועד שיתברר האם ניתן יהיה לאשר הסדר חוב כולל, אשר ממילא ייתר את הצורך להכריע באותן בקשות כינוס". כמו כן מור מכחישה את הטענות נגדה שהועלו בייצוגיות ועל ידי לאומי לגבי דיווחים כוזבים. 

מתווה הצעת ההסדר מורכב מהמרכיבים הבאים: "מתן פתרון לפרויקט שדה דב, שיתבסס על ההשקפה שלפיה מימוש מהיר של פרויקט זה יהיה בכייה לדורות - גם לנושים וגם לחברה; הותרת מלאי הקרקעות לייזום בבעלות החברה, תוך הארכת הלוואות הקרקע לתקופה נוספת, וזאת במטרה להכניס קרקעות אלה לייזום ; גיוס הון בשני שלבים. הראשון במסגרת הצעת ההסדר המפורטת והשני, לא יאוחר מ- 12 חודשים לאחר מועד השלמת ההסדר; העמדת הנשייה המובטחת בנכסים מניבים ובעודפים כנגד התזרימים הנובעים מנכסים אלה, וזאת על מנת להקל על נטל התזרים של החברה; החובות יישאו את הריבית ההסכמית המקורית ולא תחול ריבית פיגורים כלשהי; עם אישור ההסדר ישוחררו לחברה, באופן שוטף, מלוא העודפים בפרויקטים וכן עודפי תמורות מימוש נכסים, מעבר לחוב הישיר שמבטיח הפרויקט או הנכס, והם ישמשו לפעילותה השוטפת של החברה".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:חנן מורבנק לאומיעיכוב הליכים
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...