בעלת דירה בבית משותף בת"א חתמה מול הקבלן על נספח שבו הוסכם שלדירתה יוצמדו כל זכויות הבנייה העתידיות על שטח גג הבניין שמעל הדירה, גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות, ופנתה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות הבלעדית בשטח. שכניה טענו מנגד כי הגג הוא חלק מהרכוש המשותף. ביהמ"ש הכריע באופן נחרץ

כחלק מההתאמות למציאות המשתנה בשוק, חברות נדל"ן רבות בוחרות להאט את קצב צבירת המלאי העתידי שלהן – אולם יש גם מי שעושות בדיוק ההיפך: "לאורך ההיסטוריה, דווקא תקופות המשבר טמנו בחובן את ההזדמנויות הגדולות ביותר עבור היזמים"

שוק הדירות של 15 השנים האחרונות הרגיל אותנו לדפוס קבוע: תקופה ממושכת של עליית מחירים חדה, שבסופה תקופה קצרה של ירידת ביקוש ועצירת מחירים, לפני עלייה חדה נוספת וחוזר חלילה. האם גם עכשיו אנחנו נמצאים בתקופת דשדוש שאינה אלא מבוא לזינוק? שלושה סימנים מראים שייתכן שהפעם - הסיפור שונה

האם עסקת מתנה יכולה להתממש ללא הוכחות ממשיות לקיומה? כלה טענה כי הדירה שרשומה על שם אבי בעלה לשעבר, בה המשיכה להתגורר גם אחרי גירושיה, ניתנה לה ולגרוש שלה במתנה ונרשמה על שם חמה משיקולי מס. החם טען כי אין לה הסכם שכירות ודרש לפנותה. בית הדין לענייני משפחה פסק באופן נחרץ

במשך שנים מספרים לנו שלמדינה אין את ההון הדרוש להשקעה בהתחדשות עירונית בפריפריה. אך מסתבר שכשמדובר בהקמת יישובי וילות מסוגרים - מיליארדי השקלים לפתע נמצאים. האמת היא שהממשלה פשוט לא רואה את חידוש הפריפריה כמשימה חשובה מספיק, ובקרב ראשי הרשויות אין אף אחד שמתכוון להעמיד אותה על טעותה

חברה יזמית שהקימה בניין בבית שמש, התקשרה עם בעל עניין למכירת מספר דירות להן הוצמדו מרבית המחסנים שבבניין. כעבור שנתיים הרוכש מכר 11 מהמחסנים לצד ג', שתבע שייקבע שהוא בעל זכויות החכירה במחסנים שרכש. בית המשפט המחוזי דחה אותו והוא ערער לעליון - שפסק באופן חד משמעי

חברת נדל"ן יזמית רכשה את זכויות החכירה במקרקעין באחד העם בת"א. כשביקשה לחדש את החוזה ל-99 שנים נוספות, רמ"י ביקשה להוסיף סעיפים חדשים וטענה כי מדובר בשינוי הכרחי. בית המשפט דחה את טענותיה: "טובת הציבור, הוודאות והאחידות מחייבות כי חידוש החוזה ייעשה בתנאים המקוריים"

ניתוח: כשלוקחים בחשבון את הירידה בקצב העסקאות ואת התייקרות המימון - נתון של 15 אלף התחלות בנייה ברבעון הראשון של 2023 הוא מרשים, ומלמד כי האזהרות אודות שחיקת ההיצע עדיין לא מתממשות. עם זאת, מספר נתונים מעוררים פסימיות לגבי המשך השנה. ומתי נראה זינוק בנתוני ההתחדשות?

הקלות מחד, החמרה מאידך - אחרי שחוק ההסדרים אושר, נותר רק לעשות סדר ולהבין האם הוא מביא עמו יותר בשורות או יותר גזרות לתחום מיסוי המקרקעין ומהן בדיוק • עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, עו"ד ד"ר בני קלדרון ועו"ד ארז מלסה מסבירים

מוכר דירה נדרש על ידי שותפיו במבנה להעניק להם זכות קדימה ברכישה. בית המשפט המחוזי נדרש להכריע בין תוקפה של זכות קדימה למול תוקפה של תניה מגבילה שעומד על 5 שנים בלבד - והכריע חד משמעית

בניגוד לגורמי סיכון עסקיים, אליהם ניתן להיערך באמצעות קביעת הסכמים ותנאים, את התנהלות הגורמים המאשרים בהליך הרישוי לא ניתן לצפות עד הרגע האחרון. איך מייצרים מקסימום ודאות מול הרשות המקומית?

בעלים של דירה בבית משותף הגישו תוכנית להוספת יח"ד, וטענו כי אין צורך לבקש את אישור הדיירים, על פי תקנות התכנון והבנייה, אם הבנייה היא רק בתחומי הדירה. הוועדה המקומית יקנעם עילית טענה כי הוספת יח"ד מחייבת הסכמה של 60% מהדיירים. ועדת הערר פסקה בצורה חד משמעית

אדם מכר לחברה לזכויות חכירה במקרקעין תמורת כ-300 אלף דולר, וכעבור עשור טען כי התמורה האמיתית הייתה אחרת, אך פוצלה לשני הסכמים משיקולי מס, ודרש לבטל את שני ההסכמים - הגלוי והנסתר. בית המשפט קיבל את בקשתו: "לא ניתן להכשיר את אי החוקיות החמורה בה נגועה ההתקשרות כולה"

בערר שהוגש נגד ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת ים, טענו בין היתר בעלי זכויות בפרויקט כי ההחלטה לאשר את הבנייה נקבעה בניגוד לעמדת מהנדסת העיר ותוך פגיעה בקניינם. החלטת ועדת הערר המחוזית הייתה נוקבת וחד משמעית

איגוד המתכננים בישראל מפרסם לראשונה את עמדתו לגבי קרן הארנונה שאושרה במסגרת חוק ההסדרים: נוצר ממד חדש של אי ודאות שיכביד על קבלת החלטות תכנוניות ברשויות המקומיות, וגדלה תלותן של הרשויות בשלטון המרכזי. עוד ריכוזיות, במערכת הסובלת גם כך מריכוזיות יתר, תקשה על הרשויות המקומיות לתכנן לטווח ארוך

הרבה דברים נאמרו על קרן הארנונה בימים האחרונים: מלאימה את כספי הארנונה, מעבירה כספים לערים דתיות וחרדיות או מקדמת צדק חלוקתי. דבר מכל זה לא נכון. הקרן עושה דבר אחד בלבד - מפחיתה את התמריץ לבניית משרדים, ומגדילה את הכדאיות לבניית דירות. וכשערי המרכז יסיימו את השביתה המיותרת, הן יגלו שיש כאן חוק שמהווה בשורה גם עבורן

רישום אצל רשם המקרקעין מהווה לרוב הוכחה חותכת לבעלות, מלבד מקרים נדירים בהם הוכח שהרישום הושג שלא דין, וגם אז נטל ההוכחה כבד במיוחד. יורשי "ליאו פריש" תבעו את יורשתו של "לייב פריש" בטענה לרישום שגוי של מקרקעין על שמו, וזו המסקנה החד משמעית אליה הגיע בית המשפט

חברה ששכרה מבנה של 3,000 מ"ר בעמק חפר והפעילה גן אירועים, לא שילמה שכירות 13 חודשים בתקופת הסגרים. היא פונתה וטענה כי עומדת לה הגנת הסיכול, וכי כח עליון מנע ממנה לקיים את החוזה. העליון דחה את הבקשה, בין היתר כי "המדינה העניקה סיוע כלכלי לעסקים שנפגעו בשל ההגבלות שהוטלו עליהם" 

השילוב של אי-ודאות בשווקים, האטה במגזר ההיי-טק ועלייה בשיעורי הריבית מורגש היטב אצל רוב חברות הנדל"ן. עם אישורי אכלוס וחתימות על פרויקטים חדשים בכל רחבי גוש דן, מוכיחה קבוצת גני טל כי גם בזמנים קשים – אפשר לשאוף להצלחה

בבניין שעבר תמ״א 38 נדונה השאלה האם זכויות הבנייה בנכס נמכרו ליזם רק כנגד שירותי בנייה, דבר המזכה בפטור מלא ממס שבח, או שמא ניתנה תמורה נוספת. בית המשפט המחוזי קבע כי חלק מהתשלום מהווה "תמורה שניתנה שלא בשירותי בנייה"

מדד מחירי הדירות השלילי שפרסמה הלמ"ס, הראשון מזה שלוש שנים, לא הפתיע איש על רקע היצע הדירות הגבוה ועליית הריבית החדה. אך מכאן פתוחה הדלת לשני תרחישים - ירידה מתונה בשיעור של אחוזים ספורים, כפי שאירע ב-2017, או צניחה חדה. וכן זה קשור גם ל"רפורמה"

הבת התגוררה במשך שנים בקרוואן הממוקם על מקרקעין השייכים להוריה, ורצתה לבנות שם בית קבע. ההורים הסכימו לרשום מחצית מן הזכויות על השטח על שמה, באמצעות עסקת מתנה. בעקבות סכסוך הם התחרטו, הבת עתרה למחוזי וניצחה. ההורים לא ויתרו ופנו לעליון, שהחליט לא להתערב לטובתם: "לא נגרם עיוות דין"

פרשנות: ההחלטה של מודי'ס להוריד את תחזית דירוג האשראי של ישראל, לצד עם הצניחה בהכנסות המדינה ממסים - הוא שילוב נסיבות שיביא בסבירות גבוהה לייקור האשראי שיוקצה לענף

לאחר מספר חודשים של ירידה במחירי הדירות החדשות בלבד, גם לבעלי דירות היד ה-2 נפל האסימון. שר האוצר מיהר לייחס את הירידה במחירי הדירות למדיניות הדיור של הממשלה – על אף שמיום השבעתה טרם גיבשה כזו. גם הוא יודע שהאחראי לשינוי המגמה הוא מישהו אחר לגמרי

על כלל גורמי התכנון והבניה - גופי תכנון, עיריות, יזמים, אדריכלים, מהנדסים וקבלנים, לשים דגש חזק ומיידי על תכנון המונע ככל הניתן פגיעות ואלימות כלפי נשים ובכלל. כך ניתן לעשות זאת

רובי קפיטל, המתמחה במימון והשקעות נדל"ן הקימה ב- 2021 את קרן ההשקעות "ספיר", אשר מנהלת כיום נכסים בהיקף של למעלה מ- 1.5 מיליארד ש"ח. "אנחנו נושאים במרבית הנטל בהעמדת ההון העצמי, בידי היזם האחריות הגדולה להובלת הפרויקט"

העובדה שגם ברבעון החלש ביותר של 2022 כמות הדירות שנבנתה היתה קרובה ל-15 אלף, רק ממחישה את העלייה החדה ביכולות הייצור של ענף הבנייה בישראל. וגם - הנתון החדש שפרסמה אתמול הלמ"ס לראשונה, משנה באופן משמעותי את תמונת התחלות הבנייה

אי הבהירות לגבי המשך דרכה של תמ"א 38, לצד קווי מדיניות לא מספיק ברורים בתחום הפינוי בינוי, עליות הריבית התכופות ושנת הבחירות בשלטון המקומי – כל אלה צפויים להפוך את 2023 לאחת המאתגרות שידע ענף ההתחדשות העירונית. בצל התקופה הסוערת בענף ולכבוד פסגת ההתחדשות העירונית המתקיימת ב27 למרץ בתל אביב, קבלו את התחזית ואת הנושאים הבוערים שיעסיקו את הענף בשנה הקרובה

לאחרונה, מקשיחות חברות הביטוח את עמדותיהן ומערימות קשיים על קבלת פוליסות ביטוח לעבודות קבלניות. הדבר פוגע באופן ישיר בלוחות הזמנים של היזם ובעלויות המימון והבנייה . מי אשם במצב והאם ניתן להימנע מעיכובים ועלויות? עו"ד ארז קדם יועץ אסטרטגי לניהול סיכונים בביטוח, עם ההסברים

בעסקאות קומבינציה ותמורות קיים קושי מובנה בחישוב שווי התמורות החוזיות המוסכמות לשם קביעת שווי המכירה לצרכי מס. עמדת מיסוי מקרקעין היא להתעלם מממד הזמן והסיכון הגלומים בעסקאות, כל עוד אין עדות מפורשת לקיומה של עסקת מימון מקבילה, אך הדבר אינו תואם להוראות החוק, לעיקרון מס אמת ואף לשתי פסיקות חדשות שהתקבלו בשנה האחרונה • עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, עו"ד (חשבונאי) ד"ר בני קלדרון ועו"ד (חשבונאי) גבי מור מסבירים