חברות המחזיקות עשרות שנים בקרקע בבני ברק טענו כי העירייה מקדמת תוכנית איחוד וחלוקה על בסיס רישום שגוי, המתעלם מזכויות רמ"י ועלול לכפות עליהן שותפות במושע. העירייה מנגד עמדה על זכותה לקדם את התוכנית. ביהמ"ש המחוזי הכריע
ב-1957 התקשר אדם עם רמ"י בקשר עם מקרקעין שבבעלותה, לצורך הפעלת משתלה, וזאת בהסכמי חכירה קצובים לתקופה של 3 שנים. לאחר פטירתו, ירשה בתו את המשתלה, אך בתוך זמן קצר נשלחה אליה דרישה לפינוי. יורשי המנוח ביקשו צו שיורה לרמ"י להתקשר עמם בחוזה חכירה. העליון פסק
החברה זכתה במכרז חכירה של רמ"י ודירה להשכיר על קרקע בשטח של 7.7 דונמים, תמורת 205 מיליון שקל. החוזה הוא ל-98 שנה, עם אופציה להארכה. הפרויקט יכלול 209 דירות, ש-50% מהן יושכרו בשכר דירה מפוקח. בנוסף, יכלול הפרויקט 420 מ"ר שטחי מסחר ו-6,400 מ"ר שטחי שירות עילי. להערכת אקרו, ההשקעה הצפויה בפרויקט תסתכם ב-370 מיליון שקל
מדובר בקרקע שנמצאת בסמוך לעיר ולכביש 6, בשטח 17 דונם, עם אפשרות לבניית 160 יחידות דיור. ההסכם מותנה באישור רמ"י לרכישה בפטור ממכרז. החברה צופה הכנסות של 375 מיליון שקל מהפרויקט והוצאות של 315 מיליון שקל
על רשות מקרקעי ישראל חלה החובה להפחית משווי הקרקע תשלום בגין מטלה ציבורית שנדרש החוכר לבצע כתנאי למימוש הזכויות, קובע בית המשפט
