קטן יותר ממחוז וגדול מעיר: מנהל התכנון מחלק את המדינה ל-28 "אזורי תפקוד"

מינהל התכנון מפרסם הבוקר תוכנית אסטרטגית חדשה, ובמרכזה חלוקת ישראל ל-28 "אזורי תפקוד". המדובר במרחבי תכנון בשטח גיאוגרפי הנמצא בטווח שבין הרשות המקומית ובין המחוז, שברובם ניתן להגיע להגיע מנקודה אחת לשנייה בטווח של כחצי שעת נסיעה. מטרת החלוקה היא לאפשר פריסה נכונה של שירותים  ציבוריים בכל אחד מהאזורים, ולחזק את המרכז העירוני העיקרי שמוגדר כמעט בכל אחד מהם.

הסיבה לחלוקה החדשה היא שהחלוקה המחוזית הוותיקה כוללת יישובים במרחקים גדולים זה מזה, וחסרי השפעה אחד על השני. התוכנית היא תוכנית אסטרטגית מנחה ואינה סטטוטורית, ולדברי בכירי מינהל התכנון לא צפויה תחליף את הוועדות המחוזיות. התוכניות האזוריות, לכשיגובשו, יובאו  לאישור הוועדות המחוזיות או המועצה הארצית.

ממנהל התכנון נמסר כי התוכנית מבוססת על מחקר שנעשה בשנתיים האחרונות, אשר בדק את התנועות והממשקים בין אזורים שונים בארץ תוך לקיחת מספר האנשים המתגוררים במרחב מסוים בחשבון. בהתאם למסקנות וההליך שנעשה, התוכנית משרטטת אזורי תפקוד חדשים, שיהוו מרחבים שבהם יינתן מענה לכלל השירותים אותם צריך התושב. בגרסתה הראשונה כללה התוכנית 25 אזורי תפקוד, אך לאחר הליך שיתוף הציבור הוגדל מספרם ל-28.

לדברי בכירים במנהל התכנון, "התוכנית תיצור סינרגיה אמיתית בין רשויות מקומיות שכנות, תמנף יתרונות יחסיים של כל אזור ותקדם שיתופי פעולה פוריים (במקום תחרות בין רשויות)". תכנון כזה לפיהם יוביל לשיפור איכות החיים של התושבים "באמצעות פיתוח תשתיות ונגישות מושפרת לשירותים, לתעסוקה ולמרחבים ציבוריים איכותיים ויצומצמו הפערים בין מרכז לפריפריה, באמצעות חיזוק הכלכלה המקומית, קידם מנועי צמיחה חדשים והגדלת ההזדמנויות בכל רחבי הארץ".

התוכנית האסטרטגית עוסקת  בסוגיות הבאות: היערכות לגידול האוכלוסייה, חיזוק הפריפריה, קידום עירוניות איכותית, שמירה על השטחים הפתוחים, התמודדות עם שינויי אקלים, מינוף טכנולוגיות משנות מרחב, והיערכות לאירועי חירום. התוכנית קודמה על על ידי האגף לתכנון אסטרטגי והאגף לתכנון מרחבי במינהל התכנון, בהובלת שחר סולר וד"ר רוני בר, בשיתוף עם המועצה הארצית וקיבלה את ברכת שר הפנים משה ארבל.

חיזוק העירוניות – והצפון והדרום

מלבד החלוקה האזורית, התוכנית שמה דגש על חיזוק הצפון והדרום ומציעה לקדם תכנון אזורי ככלי לחיזוק צפון הארץ ודרומה. על פי מינהל התכנית מאפשרת שיתופי פעולה באופן שעשוי להפוך את הצפון והדרום לאזורים אטרקטיביים עם סביבת מגורים איכותית לא פחות מגוש דן. כך לדוגמה יקודמו תשתיות אזוריות במקום לכל יישוב בנפרד, יקודמו מתחמי תעסוקה משותפים, מרכזי חינוך ותרבות ועוד.

נדבך נוסף בתוכנית הוא חיזוק העירוניות בערים שיוגדרו כמרכזם של כל אחד מהאזורים. גם זה לטענת בכירי מנהל התכנון הוא תנאי הכרחי לחיזוק צפון הארץ ודרומה, שכן החייאת ובניית מרכזים עירוניים היא תנאי חשוב לכך.

התוכנית מתייחסת גם לשינויי האקלים הקיצוניים החלים בעולם ובישראל, כאשר לפי מינהל התכנון ההתמודדות הנכונה היא בעיקר מניעה וצמצום הסיכונים. כך לדוגמה מציעה התוכנית צמצום פיתוח בקרבת קו החוף ובמוקדי הצפה, קידום שכונות מותאמות לחום, יצירת ושימור אנרגיה ועוד. במנהל התכנון ציינו שכיום מצויה כתיבת תוכנית להתאמת שכונות לחום בעיצומה. עוד מתייחסת התוכנית לשימוש שטחים פתוחים בשל גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים.

רפי אלמליח,  מנכ"ל מינהל התכנון : "התוכנית מתכתבת עם המגמה המובילה בשנים האחרונות, שהכול צריך להיות קרוב וזמין יותר - מבית הקפה שמתחת לבית ועד מקום העבודה. לכן שרטטנו מרחבים חדשים הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש, תוך הישענות על מערכת תחבורה מתקדמת. כחלק מכך התוכנית עשתה מהפכה של ממש בכל הקשור לתשתיות במרחב.

"דגש נוסף הוא פריסת שטחי תעסוקה. תכנון מרחבי מייתר את הנוהג של 'קניבליזם תכנוני', כאשר הרצון של כל רשות באזורי תעסוקה משלה הביא לאזורי תעסוקה לא רלוונטיים. לצד זאת התוכנית משמרת את צורות החיים בכפר ובעיר. הכפר מספק את השטחים הפתוחים ויקבל את השירותים מהעיר. אני מודה לשר הפנים, משה ארבל,  שנתן רוח גבית למהלך".