"היזם הוא לא אויב. אתה לא יכול לזרוק לו חלופות לא ברות ביצוע, זה לא שם אותך כמתכנן במקום טוב"

האדריכל אריאל נאור התארח בפודקאסט נדל"ן בראש צעיר, ושוחח עם שמאי המקרקעין עומר ליבלינג, מייסד ומנהל קהילת נדל"ן בראש צעיר. איך החליט ללמוד אדריכלות ומדוע כמעט ופרש בשנה הראשונה ללימודים, למה אדריכלות יכולה לעשות שינוי גדול הרבה יותר ממוזיקה למשל, למה האגו הוא בעיה גדולה עבור אדריכלים ולמה חייבים להשקיע בארץ הרבה יותר בתכנון. ​

לצפייה: 

להאזנה: 

נאור סיפר על לימודי האדריכלות שלו: "השנה ראשונה הייתה גיהינום, זוועת עולם. היו לי גם מילואים וחברה שלי דאז עזבה אותי. באותו רגע לא הבנתי אם אני במקום הנכון בכלל והייתי ממש קרוב לפרוש, זה היה מרחק נגיעה. המרצה שלי, שהוא פרופסור לאדריכלות, בן אדם בעל שם, תפס אותי דקה לפני הגשת גמר ואמר לי 'תגיד, למה למדת את המקצוע הזה? יש פה באריאל בית ספר לסיעוד, מחשבים, אבל אדריכלות? אבא שלך אדריכל ? מה קורה פה?' ואמרתי לעצמי: 'אני שילמתי שתלמד אותי, ואעשה הכול בשביל ללמוד ולהצליח. אתה תיתן לי את הכלים, ניפגש עוד חמש שנים, אני אזמין אותך לבניין הראשון שתכננתי'". 

"זה ליווה אותי כל הלימודים, היה לי את הפן הזה של להוכיח לו שאני לא פה ליופי. הבנתי שככה זה הולך להיראות, כל הזמן הולכים לבחון אותך, לבדוק אותך, זה לא הולך להשתנות. הלימודים היו הכי מורכבים, קשים ומאתגרים שיש, אתה כל יום צריך להביא את הלב על צלחת ודורסים אותו פעם אחרי פעם. אתה לומד כל פעם מושגים חדשים ואתה לאט לאט נהיה קצת נאמן לזה וגדל עם זה, אתה מבין מה מנסים להסביר לך ולא לוקח את זה אישית".

"אתה תשמע שיר, בשנייה אתה תידלק. אתה יכול להיות שמח, זה מדהים", אומר נאור, "אבל לאדריכלות יש את הכוח לקחת חלל ולעשות אותו מקום שיישאר הרבה יותר חזק ממוזיקה. שירים הם טרנדים, הם החזיקו 100 שנה, 200 שנה. יש בניינים שכבר אלפי שנים פה, אם זה הפירמידות בגיזה ואם זה הקולוסיאום ברומא ששנים אנשים באים אליהם ואומרים וואו, וזו עוצמה וזה שווה את כל הסיבוב בעולם הזה. זה לא צריך להיות פרויקט ענק, מספיק ששמת את האצבע במקום הנכון וגרמת לעולם להיראות הרבה יותר טוב, וזה בעיניי הסיפור".

"אחת הבעיות של אדריכלים היא שהם לא מבינים נדל"ן. הם מסתכלים רק על העיצוב, רק על התכנון והם חיים באיזו גישה של 'אנחנו יודעים יותר טוב מכולם'. זה נכון במידה מסוימת, אבל אם לא תבין את כוחות השוק ולא תבין כלכלה, לא תבין שהיזם הוא לא אויב והוא לא מישהו שבא לרדד לך את העלויות"

"בקורונה נפגשתי עם טל איינהורן, האדריכלית של תל השומר, ואני מגלה שתל השומר זה מפלצת, עיר שלמה שיש בה הכל. יש בה גני ילדים ויש בה כמובן בית חולים ומרפאות, אבל גם משרדים ושטח נדל"ן מטורף. והוא רוצה להפוך למרכז הרפואי מספר אחת בארץ, עם מנהל בית חולים שהוא גם בן אדם משכמו ומעלה עם חזון מטורף. איך נראה בית חולים בראי העתיד? אתה פתאום מוצא את עצמך בסביבה שחושבת קדימה ברמה שרוב הישראלים לא מבינים בכלל, והיא נלחמת מול הרשויות להוריד את הגדרות ושיהיה מרחב פתוח וגן ילדים בתוך שיבא שהוא לא שייך לרופאים, הוא שייך לכולם, ושאתה תוכל ללכת לגן ניקוז שיש שם אגם קטן וחמוד ואתה עושה שם פיקניק בשבת. למה לא? אז מה אם זה בית חולים? ולעשות את המקום הזה נגיש וכיפי וידידותי". 

"היזם הוא לא אויב ולא מישהו שבא לרדד לך את העלויות"

הוא סיפר על התקופה שלו במשרד ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים בע"מ: "הבעיה בענף היא האגו, אתה לא מבין כמה אדריכלים דופקים אחד את השני בגלל אגו וחוסר פרגון, והוא הצליח לייצר איזשהו סביבת עבודה שבה יש מקום לכולם, וזה מפרה וזה מדהים לראות את זה. הייתי שם למעלה משנתיים ונהייתי ראש צוות. אחת הבעיות של אדריכלים היא שהם לא מבינים נדל"ן. הם מסתכלים רק על העיצוב, רק על התכנון והם חיים באיזו גישה של 'אנחנו יודעים יותר טוב מכולם'.

"זה נכון במידה מסוימת, אבל אם לא תבין את כוחות השוק ולא תבין כלכלה, לא תבין שהיזם הוא לא אויב והוא לא מישהו שבא לרדד לך את העלויות. יש לו תקציב שאיתו יצא לדרך ואתה היית אמור לתת לו חזון שמתאים לתקציב שלו ואתה צריך לגרום לו להיות בתקציב. אתה לא יכול לזרוק לו חלופות שהן לא ברות ביצוע. זה לא שם אותך כמתכנן במקום טוב".

נאור טען כי חייבים להשקיע הרבה יותר בתכנון: "קח קרקע בתולית או התחדשות עירונית , עכשיו צריך לעשות שם תשתיות. המדינה מלכתחילה שמה תשתיות שהן בקצה הנמוך, עושה את המינימום הנדרש, מפילה את רוב התשומות על היזם. רוב היזמים בארץ לא חושבים על הנכדים והנינים שלהם שמתכננים את זה. הם רוצים את האקזיט הקצר, לא אכפת להם אם איכות הדירה בסוף תהיה ברמה גבוהה או נמוכה. כשיזם בחו"ל מגיע למשרד בינלאומי, אתה יודע מה הוא מקבל בתמורה? איזו איכות תכנון? וכשהוא יצא לביצוע הוא מקבל כזה ספר שהקבלן בשטח אין לו שאלה אחת. זה עובר בקרה ועוד בקרה ועוד בקרה והוא בודק את עצמו אלף פעם. זה עלות התכנון, זו הרמה. כשהרמה היא כל הזמן רק לכבות שריפות ויאללה יאללה מהר מהר, זה לא יעבוד".