אחרי יותר מעשור: כ-8 מיליון שקל יועברו לדיירי מגדל בירושלים בגין ליקויי בנייה
אלעד מגורים ובעלי הדירות בשכונת קריית היובל חזרו בהם מערעוריהם בעקבות המלצת בית המשפט העליון. בכך נותר על כנו פסק הדין שחייב את החברה בפיצוי בגין ליקויים, ירידת ערך תדמיתית ועוגמת נפש. הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט ותשלומם עוכב יועברו לדיירים
עקבו אחרינו בגוגל
רונן יפו (סיוון פרג')כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את הערעורים ההדדיים שהגישו חברת אלעד מגורים, כיום דוניץ־אלעד, ונציגות הבית המשותף ובעלי דירות במגדל ברחוב זנגוויל 1 בשכונת קריית היובל בירושלים. זאת, לאחר שהצדדים קיבלו את המלצת הרכב השופטים וחזרו בהם מהערעורים. בעקבות ההחלטה יועברו לדיירים כ־8 מיליון שקל שהופקדו בקופת בית המשפט ותשלומם עוכב.
בכך נותר על כנו פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, גלעד הס, מדצמבר אשתקד, שחייב את החברה בפיצוי בגין ירידת ערך תדמיתית, ליקויי בנייה ועוגמת נפש. בהרכב העליון ישבו הנשיא יצחק עמית, השופט עופר גרוסקופף והשופטת גילה כנפי־שטייניץ.
הפרשה החלה בשנת 2014, עם מסירת הדירות במגדל בן 17 קומות ו־67 דירות שבנתה אלעד מגורים. זמן קצר לאחר האכלוס החלו להתגלות בבניין ליקויי בנייה נרחבים, ובהם כשלים חמורים בקיבוע אבני החיפוי החיצוני ובעיות רטיבות בקירות החיצוניים והפנימיים.
כמה שנים לאחר המסירה הגישה אחת המשפחות בבניין תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. לנוכח הטענות לליקויים ברכוש המשותף ובחיפוי החיצוני, צורפה נציגות הבית המשותף להליך כצד דרוש.
ב־13 בינואר 2021 הורה בית משפט השלום לחברה לתקן את הליקויים בקיבוע אבני החיפוי בקיר החיצוני, בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס אחי קליין. לצד זאת נפסק למשפחה פיצוי כספי בגין הרטיבות בדירתה. בקשות שהוגשו בהמשך לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה שהתיקון לא בוצע כראוי, נדחו לאחר הליך הוכחות מקיף.
עוד בדצמבר 2020 הגישו נציגות הבית המשותף ו-32 מבעלי הדירות תביעה כספית בסך כ-29 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב־יפו. במקביל הגישו בני זוג המחזיקים בדירות בבניין תביעה נפרדת בסך כמיליון שקל. הדיון בשתי התביעות אוחד בפני השופט הס.
הס קבע כי סוגיית הליקויים בחיפוי החיצוני כבר הוכרעה בבית משפט השלום, אך הבהיר כי אין בכך כדי למנוע מבעלי הדירות לתבוע פיצוי בגין ירידת ערך תדמיתית ועוגמת נפש. בקשת רשות ערעור שהגישה החברה לבית המשפט העליון על החלטה זו נדחתה.
פיצוי על ירידת ערך תדמיתית ועוגמת נפש
במסגרת ההליך במחוזי מונו מומחים בתחומי ההנדסה, האלומיניום, המעליות, התחבורה והחניון, וכן בשמאות מקרקעין. בין המומחים היו המהנדסים אייל שנהב, אבי שטרן ופוליפודי מריאן, ד"ר משה בקר ושמאי המקרקעין אמיר דנוס.
השופט הס אימץ את חוות הדעת ההנדסיות ופסק פיצויים בגין הליקויים. בסוגיית ירידת הערך התדמיתית נקבע פיצוי של 1,700 שקל לכל מ"ר בנוי בדירות התובעים, תוך ביטול הפחתה של 50% שערך השמאי דנוס.
לכך נוספו פיצויים בגין ליקויים תכנוניים פרטניים וליקויים ברכוש המשותף, וכן פיצוי על עוגמת נפש בסך 30–45 אלף שקל לדירה. סך הפיצוי שנפסק לטובת התובעים עמד על כ־7.5 מיליון שקל.
שני הצדדים ערערו על פסק הדין. אלעד מגורים, באמצעות עורכי הדין אלון יואלי, אלון מגן ודנה שרון, טענה כי לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך תדמיתית או פסיכולוגית. לשיטתה, עצם קיומו של ליקוי בנייה אינו מוביל אוטומטית לירידת ערך, ועל בעלי הדירות להוכיח באמצעות עסקאות השוואה כי שווי דירותיהם נמוך מזה של דירות מקבילות.
עוד טענה החברה כי ליקויים שניתנים לתיקון או שכבר תוקנו אינם מותירים ירידת ערך בלתי הפיכה. היא הוסיפה כי בעלי הדירות נמנעו במכוון מתיקון ליקויים מסוימים כדי לבסס דרישה לפיצוי בגין ירידת ערך.
מנגד, בעלי הדירות ונציגות הבית המשותף, שיוצגו בידי עורכי הדין רענן בר־און וורד כהן ממשרד בר־און, כהן, טענו כי הפיצוי שנפסק נמוך מדי. בהסתמך על חוות דעתו של השמאי מטעמם, אלעד זעירא, טענו לירידת ערך של 10% ומעלה משווי הדירות, המסתכמת במאות אלפי שקלים לדירה.
לטענתם, מכלול הליקויים, ובפרט בעיות הרטיבות והחיפוי, יצר פגיעה תדמיתית קשה בבניין המשפיעה על נכונותם של קונים פוטנציאליים לרכוש בו דירות. בערעורם תקפו גם את ממצאיו של השמאי דנוס, בטענה שלא נתן משקל מספק לנזקי הרטיבות הפנימיים ולמכלול הליקויים.
בדיון שנערך בעליון ב־9 בנובמבר, לאחר ששמעו את הערות השופטים, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לחזור בהם מערעוריהם ההדדיים.
למחרת ניתן פסק הדין: "לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, קיבלו הצדדים המלצת בית המשפט וחזרו בהם מערעוריהם ההדדיים. אשר על כן, הערעורים נדחים".
עו"ד רענן בר-און ועו"ד ורד כהן (צילום פרטי) בית המשפט לא פסק הוצאות והורה להשיב את הפיקדונות למפקידיהם. עוד הורה להעביר לבעלי הדירות, באמצעות באי כוחם, את הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט ותשלומם עוכב.
דחיית הערעורים בעקבות חזרת הצדדים מהם הותירה את פסק הדין המחוזי על כנו, ללא הכרעה של העליון לגופן של טענות הערעור.
מאלעד ישראל מגורים החדשה נמסר: "הבניין נבנה על ידי קבלן מפתח ראשי חיצוני (שייקה אלה בע"מ), שההתקשרות עימו נחתמה לפני כ-15 שנה ולצערה של החברה, פשט את הרגל בסמוך לאחר סיום הבנייה. החברה הייתה נכונה לתקן את הליקויים בבניין, אשר נבנה כאמור על ידי צד ג', אך למרות פניותיה הרבות לנציגי הדיירים, לא ניתנה לה האפשרות לעשות זאת, גם לאחר שהוצע לשלם לקבלן חיצוני אחר לצורך ביצוע העבודות.
"החברה ממשיכה גם כיום, כפי שנהגה לאורך כל הדרך, לטפל בליקויים ולתת מענה שוטף לפניות הדיירים בבניין, מתוך אחריות, מחויבות ורצון כן לפעול לשביעות רצונם. החברה רואה במתן שירות, איכות המגורים ואמון הרוכשים ערכים מרכזיים, ותמשיך לעמוד מאחוריהם גם בפרויקטים הקיימים וגם באלה שיבואו. באשר להליך בבית המשפט העליון, שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין, ובהמלצת בית המשפט חזרו בהם מהערעורים ההדדיים. בכך הסתיים ההליך המשפטי, ללא צו להוצאות".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!














תגובות