הכח שמאחורי השינוי: החברה שמכניסה חיים אל העיר

בזמן שערים מובילות בעולם נהנות ממרכזים עירוניים משגשגים ותוססים, גם הרשויות המקומיות בישראל מנסות ליצור את השילוב המנצח בין מסחר, תעסוקה, קהילה ומרחב ציבורי מזמין. בינתיים, על רקע המצב הביטחוני והכלכלי ועליית קרנה של הצרכנות הדיגיטלית, קיים אתגר לייצר מקומות תעסוקה חדשים, בו בזמן ששיעור העסקים המקומיים שנסגרים במרכזי הערים ממשיך לטפס ובתי קפה ומסעדות מתקשים לשרוד. כפועל יוצא מכך, נשחק עם השנים זוהרם של המרחבים האורבניים כמוקדי קהילה ומפגש בין אוכלוסיות.

אי-מצוי הפוטנציאל הטמון במרחב העירוני מביא להפסד של מיליארדי שקלים בשנה, והוא אינו מקרי. הרשויות המקומיות בישראל מתמודדות עם מגוון רחב של אתגרים, וקיים צורך לייצר חזון ושינוי, למקד ולייעל את המשאבים המונציפליים.

בדיוק אל הוואקום הזה נכנסת חברת build (בילד אסטרטגיה אורבנית), שמייעצת, מלווה ומנהלת עבור רשויות מקומיות פרויקטים מורכבים הכוללים חידוש והחייאה של מרחבים ציבוריים בשטחן. build עושה זאת תוך יישום גישה הוליסטית המשלבת בין אסטרטגיה ותכנון עירוני, מחקר כלכלי וחברתי, שיתוף ציבור ושיווק ומיתוג עירוני. לצורך כך, החברה מעמידה לרשות העיריות סט כלים מגוון ויוצא דופן, כמו גם נבחרת של אנשי מקצוע מהמובילים בתחומם.

"מתחילת דרכה דבקה build בגישה רב-תחומית, המאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים עירוניים משולבים ולהציע פתרונות מותאמים לכל מקום ולכל פרויקט", אומר ניר אברהם, בעלים ומייסד בחברת build. עם זאת, הוא מדגיש, "בכל פרויקט שאנו מנהלים או מלווים השאיפה נותרת בעינה: להפוך את העיר או המרחב לטובים יותר עבור האנשים שחיים ומשתמשים בהם".

איך זה בא לידי ביטוי בפרקטיקה?

"לצד ניהול פרויקטים מאלף ועד תו – הרכבת צוותים, ניהול יועצים ורתימת שותפים – אנחנו אחראים לגיבוש אסטרטגיה ותכנון עירוני כוללניים. למעשה, אנחנו נמצאים שם עוד לפני שהפרוגרמות נכתבות ובטרם האדריכלים נכנסים לתמונה. יחד עם הגוף המוניציפלי שמולו אנחנו עובדים, אנו מזהים את הצרכים האמיתיים של העיר ובונים בהתאם חזון עירוני סדור, מטרות ויעדים, הכוללים תיקי פרויקטים אופרטיביים. תיקים אלה הם כולם שאפתניים אך בה בעת גם ישימים, ברורים ובעלי ערך גבוה לרשות ותושביה, החל מהטווח הקצר ועד עשורים רבים קדימה".

"כחלק מזה אנחנו מסייעים לעיריות להוביל פתרונות שמגדירים את העתיד של העיר, כמו  פיתוח מרחבים עירוניים חזקים המשלבים מסחר פעיל ומקיים, מבני ציבור מהדור החדש, אזורי תעסוקה מבוקשים, מרחבים קהילתיים טובים ופרויקטים תחבורתיים משני מציאות. כל זה, לצד ביסוס תחושת השייכות והגאווה המקומית על ידי בניית זהות עירונית ומקומית מבודלת, חזקה ועוצמתית, שהתושבים והמבקרים מבחוץ יכולים להתחבר אליה".

ברשות מקומית מתקיימים המון תהליכים במקביל. מתוך ההיכרות המעמיקה שלכם, באילו תחומים מרכזיים לדעתכם הרשויות המקומיות צריכות למקד את תשומת הלב בשנים הקרובות?

"יש מספר תחומים שכדאי לשים עליהם דגש, ואני אשמח לגעת בשניים מהם. הראשון הוא כל נושא השילוב של מודלים מניבים בתוך הפרשות מבונות של שטחים ציבוריים. כחלק מתכניות רבות, מופרשים לרשות מבני ציבור, ועל הרשות לנהל את המלאי הזה מתוך ראייה ציבורית וכלכלית כאחד".

"בתכנון נכון, הרשות המקומית יכולה לייצר יותר מקורות לפיתוח עסקי והכנסות שוטפות באמצעות אותם מבנים. יתרה מזאת, השימוש במבנים אלו מאפשר לרשות להיות קטליזטור להתחדשות אורבנית ופיתוח מרחבים ציבוריים למגוון שימושים, כגון מרכזי חדשנות, מרחבי עבודה משותפים, מתחמי בריאות ו-wellness, חללי כנסים ואירועים, מועדוני הופעות ועוד. ההכנסות הנוצרות מפעילויות אלו חוזרות לתוך הקהילה, והרשויות המקומיות יכולות להשקיע מחדש את הרווחים בשיפור השירותים הציבוריים. כל אלו תורמים לשיפור איכות החיים של התושבים, תוך שמירה על חוסן כלכלי ומעמד עירוני איתן".

"התחום השני", אומר אברהם, "הוא שבהסתכלות קדימה, אנו נראה מגמה של פיזור מרכזי העיר, לוקליזציה של תעסוקה ופיתוח מרחב ציבורי מקומי משמעותי, שיעצבו מחדש את מבנה הערים בישראל ואת האופן שבו אנשים חיים בתוכן".

"התהליך של פיזור של מרכזי הכובד המסורתיים של הערים אינו נובע רק מתכנון, אלא גם מעליית המחירים בלב המטרופולין והעומס על מערכת הכבישים והתחבורה הציבורית, וכן מההתרחקות (במונחי זמן) של מוקדי התעסוקה העיקריים, לצד הדחיפה של הרשויות המקומיות לתוספת שטחי תעסוקה. כל אלו מובילים לפיזור הביקושים לתעסוקה גם מחוץ ללב המטרופולין ולמע”רים המסורתיים, בד בבד עם גידול האוכלוסייה בשאר האזורים  בעיר – התפתחות שמובילה ליצירה של מוקדי משנה שהולכים ומתפתחים".

"הפיזור הזה, בשילוב תהליכי התחדשות עירונית ", אומר אברהם, "הוא הזדמנות ליצור רשתות של מרכזים עירוניים מאוזנים יותר שישפרו את איכות החיים של התושבים. העבודה קרוב לבית, בשילוב עם אפשרות לגישה מהירה לשירותים עירוניים, תאפשר לשלב בצורה טובה יותר בין עבודה לחיים אישיים".

בונים עתיד לערים

על לקוחותיה של build נמנות רשויות מקומיות מדן ועד אילת, כמו גם מינהלות התחדשות עירונית וחברות כלכליות. החברה מעורבת בעשרות פרויקטים לאומיים, בהם ניהול כוללני של הקמת רובע חדשנות באשדוד – רובע העתיד של העיר; פינוי שדה התעופה באילת והקמתו של "פארק הטרמינל", שם החברה הובילה את התכנון האסטרטגי לשימוש מחדש בשטח המפונה, במטרה לחזק את המרכז העירוני ולהגביר את האטרקטיביות של אילת כיעד תיירותי מוביל; מיתוג ושיווק מתחם ה-1000 בראשון לציון, שהפך למודל מוצלח של רובע תעסוקה מעורב שימושים; ו'עתיד המסחר בתל אביב-יפו' – תוכנית אותה רקמה החברה, ביחד עם מינהל הנדסה בעיריית תל אביב-יפו, במטרה לייצר מדיניות שמנחה הליכים של תכנון מסחר נכון ומיטיב עם העיר.

פרויקט לאומי נוסף הוא ליווי ויעוץ בתחומי האסטרטגיה השיווקית והמיתוג של רובע הכניסה לירושלים – רובע עירוני חדש המשלב תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ותרבות, מגורים, בתוך האב תחבורתי ראשי המפגיש את רכבת ישראל עם הרכבות הקלות והתחנה המרכזית של העיר. הרובע צפוי להוסיף לעיר כ-60 אלף משרות חדשות בשלל תחומים עתירי ידע. מעורבות החברה מגיעה גם לערים קטנות יותר, כשבין היתר היא מעורבת בתכנונו ובמיתוגו של 'פארק תעשיות העתיד' בקריית מלאכי - מלאכיטק, שכבר הביא לעיר מספר עוגני תעסוקה משמעותיים; פרוגרמה כלכלית לפארק החופי החדש של העיר בת-ים ועוד.

בכל הפרויקטים הללו מקפידה build על שיתוף הציבור ובעלי העניין – ערך ליבה המנחה אותה בפעילותה השוטפת. לדברי ניר לבלוביץ', שותפו של אברהם להקמת build ומנכ"ל החברה, "חשוב לנו לא רק לנהל דיאלוג עם הגוף המוניציפלי עצמו, אלא לעודד מעורבות ולהוביל שיח פתוח וכן בין כל הגורמים המושפעים מהפרויקט, ובראשם העירייה, התושבים, בעלי העסקים המקומיים, בעלי עניין אסטרטגיים ויזמים. אנחנו מאמינים שכל פרויקט עירוני מוצלח מתחיל בהקשבה אמיתית".

הרובע הפתוח אילת – דוגמה לתכנון אסטרטגי מחדש של מרחב עירוני, המחבר בין מסחר, תיירות וקהילה.קרדיט:yam 3d .באדיבות החברה הכלכלית אילת 

לבלוביץ' מוסיף כי "שיתוף הציבור בא לידי ביטוי במיזמים כמו פרויקט 'מרחבים עסקיים' שיושם במגוון ערים בישראל, ובמסגרתו מתאגדים בעלי העסקים המקומיים במטרה ליצור שיח משותף עם העירייה והיזמים. היוזמה הזו הוכיחה שוב כי כשהצדדים השונים מקשיבים באמת לצרכים של האחר, נוצרות תוכניות שעובדות בשטח".

חושבים קדימה – גם מתוך ההריסות

האג'נדה החברתית של build באה לידי בטוי לא רק בהליכי שיתוף ציבור. בשנה החולפת התגייסה החברה לעזרתו של קיבוץ חולית בעוטף עזה, ש-15 מחבריו נרצחו במתקפת הדמים של ה-7 באוקטובר. לבלוביץ' מספר כי "בזמן ששהו במלונות בעין גדי, ראשי הקיבוץ פנו אלינו בבקשה שנסייע להם בשיקום הקיבוץ. כמובן שהתגייסנו למשימה בהתנדבות".

מהיכן מתחילים לשקם חורבן כזה?

"החלטנו להתמקד בשלב הראשון במבני הציבור, שמהווים עוגן קהילתי ראשון במעלה – חדר האוכל, בית הפועלים, מגרש הספורט והמרפאה הישנה. כל מבנה אופיין מחדש, ברגישות ובהדברות, תוך שמירה על ייעודו המקורי והוספת שימושים נוספים המתאימים לצרכים החדשים של התושבים.

"לדוגמא, התכנון הראשוני לחדר האוכל כלל אזור ייעודי לבישול משותף, מועדון חברים ובית קפה; ומגרשי הספורט הישנים תוכננו מחדש כשדרת ספורט הכוללת מגרש רב-תכליתי, מתחם ספורט אתגרי ושדרוג מתחם הבריכה. עם סיום התכנון הראשוני וההדמיות, הצגנו את התוכניות לחברי הקיבוץ, וראינו בעיניים את ההתרגשות והתקווה שהן הפיחו בהם". לבלוביץ' מספר כי בימים אלה פועלים ראשי חולית לגייס תרומות למימוש הפרויקטים, במטרה להבטיח את התקדמותם לביצוע.

את build הקימו אברהם ולבלוביץ' לפני כעשור, אחרי שצברו ניסיון רב בתחומי התכנון העירוני, הפיתוח העסקי, המיתוג והשיווק. "התחלנו כצוות קטן עם חזון גדול, והיום אנחנו מובילים עשרות פרויקטים שמשפיעים על החיים של אנשים בערים ויישובים רבים בכל הארץ", מספר אברהם.

שד' שזר ובנייני האומה ברובע הכניסה לירושלים. קרדיט: טוטם הדמיות. באדיבות עדן, החברה לפיתוח כלכלי בירושלים 

לצד אברהם ולבלוביץ' המייסדים, נמצאים בשדרת הניהול של build גם יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית, ויעל גלילי, מנהלת תחום שיתוף ציבור ותשתיות קהילתיות. יחד, הם מובילים ליישומה של הגישה הרב-תחומית בתכנון ואסטרטגיה עירונית, אשר מצליחה להביא תפיסה חדשה ויעילה, ולייצר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במרחבים העירוניים.

"אין תחושת גאווה גדולה יותר מלדעת שאתה קם בכל בוקר ליצור ערים טובות יותר לאנשים שחיים, עובדים ומבקרים בהן", מסכמים שני הנירים, לבלוביץ' ואברהם. התפקיד שלנו, בעזרת הצוות המדהים והאיכותי של build, הוא לבנות חזונות עירוניים מקיימים ולהפוך אותם למציאות פעילה. יש בזה המון ציונות ומחשבה על ישראל העכשווית, אך הרבה מזה נעשה גם בשביל הדור הבא של תושבי הערים, הילדים והילדות של היום".

לפרטים>>