קבלן גידל קבלן: "כמנכ"ל אתה חווה המון בדידות, תמיד טוב שיש לך מנטור"

גדילה והתפתחות עסקית הן תהליכים מאתגרים בכל תחום, וכאשר מדובר בענף מורכב ועתיר סיכונים כמו ענף הבנייה בישראל - על אחת כמה וכמה. חברות קטנות מתקשות להפוך לבינוניות, הבינוניות מתקשות להיכנס לליגה של הגדולים, וגם בכלל לא בטחות אם כדאי להן. אחת הסיבות לכך, היא שתהליכים שכאלה מעוררים אינספור שאלות והתלבטויות ניהוליות, שברוב המקרים אין בנמצא מי שיענה עליהן.

על מנת להקל על האתגר, בהתאחדות הקבלנים ובקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה השיקו בספטמבר 2024 תוכנית מנטורינג לענף הבניה והתשתיות. מטרת התוכנית היא לסייע למנהלים צעירים ולחברות בעלות פוטנציאל פיתוח בענף לשפר תהליכי ניהול, לפתח ולדייק אסטרטגיות, במיוחד על רקע חוסר היציבות והאתגרים האדירים המלווים את הענף לאחרונה.

לפני כחודשיים הסתיים המחזור הראשון של התוכנית בהשתתפות 14 מנהלים בכירים ומנוסים ששימשו כחונכים (מנטורים), בהם מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים לשעבר מיכה קליין, מנכ"ל סולל ובונה אסף ענבר, בעלי שלום את נתן  עדית גבע, הקבלן הוותיק אילן גורדו ועוד. החודש נפתח המחזור השני והפעם עם 13 חונכים, שלושה מתוכם בפעם השניה, לאחר שהשתתפו גם במחזור הקודם.

הכשרת המנטורים כוללת כ-5-6 מפגשים פרונטליים, בהם פגישת התנעה, 2-3 ימי הכשרה, ושני מפגשי למידה תוך כדי ההתנסות בהליך המנטורינג. המנהלים הנחנכים (בלשון התוכנית – "מנטיז") נבחרים בהליך ראיונות. עם החניכים נמנים מנהלים בחברות משפחתיות או בעלי ומנהלי חברות קטנות.

גינזבורג: "גם לי חסר היום מנטור. היו לי כאלה לאורך הדרך, אנשים מאוד חכמים שמובילים את התעשייה כיום. תמיד טוב שיש לך מנטור, בעיקר אם אתה מנכ"ל. כמנכ"ל אתה חווה המון בדידות והאחריות היא על הכתפיים שלך. זה טוב שיש בעלים, דירקטוריון, סמנכ"לים מתחתיך, אבל בסוף אתה לבד בקבלת ההחלטות"

לאחר סיום הכשרת המנטורים, ובחירת המנטיז, מתקיים "מפגש צימודים" - אירוע חגיגי בסגנון "חתונה ממבט ראשון" בו הצמידים כל חניך לחונך שנבחר עבורו, כאשר החונכים והנחנכים לא יודעים מי הזיווג שלהם עד למפגש. לאחר מכן מתחילה תקופת המנטורינג בפועל, וזו כוללת 7 מפגשים בין-אישיים בין המנטורים בעלי הניסיון, לחניכים.

"להעביר ידע לדור הבא"

אחד המנטורים הוא רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס , המספר איך הגיע לתוכנית: "פנו אליי מההתאחדות והציעו לי להיות מנטור. אני שמח תמיד שפונים אלי מהאוניברסיטאות למשל לחנך ולהעביר ידע לדור הבא, או לארח סטודנטים בחברה. אני מנסה להעביר את הידע שלי ואת היכולת שלי, להדריך אותם ולהנחות אותם. זה התמריץ. אז לפעמים אתה עושה את זה בתוך החברה ואתה המנטור של האנשים בתוך החברה שלך, ולפעמים אתה עושה את זה כלפי חוץ. זו הסיבה שבחרתי להשתתף. אני חושב שזו תוכנית מדהימה".

כמנכ"ל של אחת מענקיות הבניה והתשתיות, מאיפה יש לך זמן לזה?
"זה לא פשוט. התפקיד של מנכ"ל דניה מאוד אינטנסיבי, אבל מצאתי את הזמן. שלושה ימים הקדשתי לזה, וזה היה אינטנסיבי. עבדתי לפני ואחרי, אצלי השעות ארוכות. התחלתי את הבוקר מאוד מוקדם,  מה שאני עושה תמיד, ורק אז הגעתי להדרכות ואני והמנטי שלי היינו מסיימים בערבים. עשיתי איתו לא מעט פגישות".

נבחרת המנטורים של המחזור הראשון בצילום קבוצתי (התאחדות הקבלנים)

על החניך שלו הוא מספר: "חמד של בחור, בחור צעיר עם המון אמביציה. ניסיתי להבין מה הבעיות שלו, מה מטריד אותו ולאן הוא רוצה להגיע. גם אחרי שהמחזור הסתיים נפגשתי איתו וגם עכשיו יש לי פגישות איתו ביומן. אני חושב שלהיות מנטור של בנאדם זה לא לעשות איתו 4-5 פגישות, אלא גם לשמוע על עוד בעיות לאורך הדרך, איך הוא התפתח".

ראית בו את עצמך בתחילת הדרך?
"האמת שכן. סדרי הגודל של החברה שלו יותר קטנים ביחס לחברה שלנו ולתחנות שאני עברתי לאורך הדרך, ולכן ההתלבטויות הן טיפה שונות, אבל בסוף אתה מתמודד עם אותן מחשבות, לחצים ותהיות. האם לגדול? איך לגדול? מה הסיכונים? איך מנהלים יותר אנשים? איך מנהלים נכון תהליכים? ועוד הרבה מאד דברים".

כמה היה חסר לך מנטור בתחילת הדרך?
"למה היה? חסר לי עד היום. למרות שאני כבר מעל 30 שנה בענף ויש לי המון ידע. היו לי מנטורים לאורך הדרך, אנשים מאוד חכמים שמובילים את התעשייה כיום. תמיד טוב שיש לך מנטור, בעיקר אם אתה מנכ"ל. כמנכ"ל אתה חווה המון בדידות והאחריות היא על הכתפיים שלך. זה טוב שיש בעלים, דירקטוריון, סמנכ"לים מתחתיך, אבל בסוף אתה לבד בקבלת ההחלטות".

נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק: "מדובר במנהלים בכירים של ארגונים גדולים ומורכבים, ויש להניח שמי מהם שהחליטו להצטרף לפרויקט המנטורים מרגיש או מרגישה מחוייבות לענף שבו הם צמחו ועברו בעצמם יותר מפעם אחת תהליך ליווי של מי שניהלו אותם. אחרת זה לא היה עובד"

לסיכום הוא אומר, "אני הרבה שנים בהתאחדות הקבלנים ושותף לפעילות שלה, וזה יפה מאוד שהיא עושה כזו תוכנית. בסוף זה עולה לה לא מעט כסף, אבל אני חושב שזו יוזמה ברוכה של ההתאחדות וזה לא מובן מאליו. אני מאד מקווה שזה ילך ויגדל ויעצים אנשים. המחזור השני הוא גם טוב מאוד. אני רואה את המנטורים שמשתתפים, וזו גאווה גדולה שהרבה מאוד מנכ"לים בכירים בענף הזה מקדישים את הזמן הזה לטובת הענף, כי בסוף זו התנדבות וזה לא קל".

"הייתי צריך את המישהו הזה"

בין מי שחווה את הפרויקט מצד החניכים (המנטיז) נמצא מתן קן תור, סמנכ"ל הביצוע של קן התור שעובד בחברה 20 שנה ובנו של מייסד ומנכ"ל החברה יואב קן תור. המנטור שלו היה אסף ענבר, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל ובונה. "קודם כל אני אוהב חניכות", הוא משיב כשנשאל מה הביא אותו לתוכנית. "אני כל חיי בחברה משפחתית ולא כל כך מכיר איך זה להיות במקומות אחרים ובחברות גדולות יותר. לא ידעתי את מי אני אקבל, אבל כשביקשו מאיתנו לבחור מה הכיוון שאנחנו רוצים שהחניכות תלך אליה, אז חיפשתי את ההתעסקות היותר מקצועית, לשמוע ממנכ"ל בכיר בחברה מאוד גדולה ולשאול אותו  על הרבה דברים שמעסיקים אותי".

לדבריו, המארגנים דייקו בשידוך: "בדיוק הייתי צריך את המישהו הזה. למרות שאני תמיד יכול להתייעץ עם אבא שלי או עם אנשים מקצועיים בחברה, לא היה לי את המנכ"ל הבכיר הזה להתייעץ איתו".

מתן קן תור: "אנחנו חברה שמגדלת את בעלי התפקידים בתוך החברה, אז היו לי המון שאלות על איך זה לקלוט מהנדסים בכירים ובעלי תפקידים בכירים מבחוץ ולשלב אותם, עם כל הנושא של בונוסים, איך מחלקים את זה בקרב הצוותים וכדומה. היתה לי סוף סוף הזדמנות לשאול דברים שרציתי לדעת המון זמן"

מה התוכנית נתנה לך?
"את ההזדמנות ללא מעט שעות אישיות שאפשר לשבת ביחד. האפשרות לשאול על כל הסוגיות בקשר להתפתחות החברה, לניהול החברה, משאלות פרטניות איך מנהלים בונוסים של מנהלים ועד איך מנהלים את הבקרה התקציבית, וגם פתאום להשוות תהליכים שאתה עושה מול תהליכים שקורים בחברה יותר גדולה, ולשמחתי זה גם היה שיח מאוד מאוד פתוח. לא הרגשתי שהוגבלנו על ידי סודיות מסחרית".

בעקבות החוויה המוצלחת שכנע מתן את אביו, יואב קן תור, להצטרף כמנטור במחזור השני. "היה לי ממש ממש כיף וחוויה מעולה. כל כך התלהבתי מזה שבסוף ייעצתי לאבא שלי להיות בתוכנית המנטורים. דבר ראשון הוא שאל 'מה אני צריך את זה?', אבל בסוף הוא השתכנע והנה התחיל להיות מנטור במחזור השני".

מה למדת שלא ידעת קודם?
"לדעת איך לנהל, איך מתנהל תקציב בחברה גדולה, מה התהליכים ומי בעלי התפקידים. אנחנו חברה שמגדלת את בעלי התפקידים בתוך החברה, אז היו לי המון שאלות על איך זה לקלוט מהנדסים בכירים ובעלי תפקידים בכירים מבחוץ ולשלב אותם, עם כל הנושא של בונוסים, איך מחלקים את זה בקרב הצוותים וכדומה. היתה לי סוף סוף הזדמנות לשאול דברים שרציתי לדעת המון זמן. ובאמת נהדר שיש מישהו כזה שאפשר לדון איתו בסוגיות מקצועיות מעניינות".

אסף ענבר (מימין) ומתן קן תור במהלך התוכנית (אלעד גולדברג)

הלכת מתוך מוטיבציה לגדול?
"לגמרי, יש תוכניות לצמוח. ואני חושב שברגע שפתאום יש לך הזדמנות ללמוד ממישהו שהוא כבר במקום הזה שהיינו רוצים להגיע אליו, אז יש המון מה ללמוד".

כמה מילים על המנטור?
"אני חייב להגיד שקודם כל המנטור הוא זה דאג שהמפגשים יתקיימו. בתור חניך לפעמים פחות נוח לך לקבוע את המפגש, ואסף היה קודם כל מאוד נעים, מאוד פתוח ומאוד מזמין: 'תבוא לכאן, בוא ניפגש, בוא נשב'. הוא דאג שהמפגשים האלה יקרו, שהם יהיו מסודרים ושהם יהיו מוצלחים, כי לפעמים כמנטי אתה מרגיש שאתה גוזל יותר מדי זמן".

"ללמוד לקחת צעד אחורה"

גם עדית גבע, בעלים בשלום את נתן, שימשה כמנטורית במחזור הראשון של התוכנית. "אני חושבת שהיום לחברות הצעירות יש המון אתגרים, ומי שיש להם ניסיון ביזמות יכולים לקצר להם הליכים", היא אומרת, "לכן כשפנו אלי מההתאחדות וביקשו שאצטרף לתוכנית, הסכמתי".

עדית גבע: "סייעתי לחניך לעשות קפיצת מדרגה ניהולית. החברה לקחה פרויקטים בגדלים שונים וייצרנו טבלת השוואה שתאפשר לבחון מה גודל הפרויקט המתאים להם, במה הם טובים יותר ואיפה הם מרוויחים יותר. שאלה נוספת היתה איך הם רואים את עצמם חמש שנים קדימה"

איך הייתה החוויה?
"הייתה חוויה מאוד מספקת. בסופו של יום הצלחתי לעזור לחניך לעשות קפיצת מדרגה בניהול ובראייה של הארגון".

באילו נקודות הרגשת שהכי עזרת לו?
"בלקחת צעד אחורה, להסתכל על החברה והארגון, לעשות ניתוח נכון ואמיתי איפה מרוויחים יותר, איפה אפשר להתייעל, איפה צריכים או לא צריכים כוח אדם, ולפי זה להחליט אילו פרויקטים לקחת. החברה לקחה פרויקטים בגדלים שונים וייצרנו טבלת השוואה שתאפשר לבחון מה גודל הפרויקט המתאים להם, במה הם טובים יותר ואיפה הם מרוויחים יותר. שאלה נוספת היתה איך הם רואים את עצמם חמש שנים קדימה".

עדית גבע במהלך הפרויקט (אלעד גולדברג)

לך היה חסר מנטור בתחילת הדרך?
"לי אישית לא היה חסר כי אנחנו חברה משפחתית, אז היו לי מנטורים טבעיים. אבל אני רואה גם בענף שלנו וגם בענפים אחרים שצעירים צריכים מנטור, עם הפרספקטיבה והראייה הרחבה. גם לא במסגרת הפרויקט הזה אני עושה דברים דומים. ההבדל הגדול הוא שהיום הכל באינסטנט, ולכן ההבנה של תהליכים ואיך דברים מצליחים קשה יותר".

מה את למדת בתהליך?
"בתוכנית קיבלתי כלים להדרכה. היו לי אינטואיציות, והתוכנית מסגרה אותן וסידרה אותן".

"מומלץ לכל מנהלת"

חניכה נוספת בתוכנית הייתה רוני תמם-סטרר, מנכ"לית חברת א. ברקן שבבעלות משפחתה. המנטור שלה היה איציק אמסלם, יו"ר ובעלי קבוצת אלמוג . "בחרתי להשתתף בתוכנית מתוך רצון להתפתח כמנהלת וכמנהיגה בתחום הבנייה, לקבל כלים פרקטיים וללמוד מאדם בעל ניסיון עשיר בתעשייה", היא משתפת. "הרגשתי שאני מגיעה לשלב שבו חשוב לי להתייעץ עם מישהו שחווה אתגרים דומים, שיכול לשתף אותי בתובנות ולעזור לי לחדד את הכיוון האסטרטגי של החברה שלי".

לדבריה, הערך שקיבלה מהתוכנית עלה על כל ציפיותיה: "למדתי המון. קיבלתי זווית ראייה שונה על קבלת החלטות, ניהול משברים והובלת צוותים. בנוסף, המפגשים עזרו לי לחדד את הביטחון העצמי שלי ולחזק את התחושה שאני בכיוון הנכון. התוכנית בהחלט עלתה על כל הציפיות. היא נתנה לי ערך אישי ומקצועי שלא ציפיתי לו בעוצמה כזו".

רוני תמם-סטרר, מנכ"לית חברת א. ברקן: "הקשר עם המנטור היה יוצא דופן הוא היה פתוח, מכיל, לא שיפוטי ותמיד זמין לשיחה ולשיתוף. גם לאחר סיום התוכנית המשכנו לשמור על קשר – היו כמה שיחות המשך, ולמעשה אני מרגישה שיש לי דמות מקצועית שאני יכולה לפנות אליה גם בהמשך הדרך"

איך הייתה מערכת היחסים עם המנטור?
"הקשר עם המנטור היה יוצא דופן. הוא היה פתוח, מכיל, לא שיפוטי ותמיד זמין לשיחה ולשיתוף. הייתה כימיה טובה ותחושת אמון מהרגע הראשון. גם לאחר סיום התוכנית המשכנו לשמור על קשר – היו כמה שיחות המשך, ולמעשה אני מרגישה שיש לי דמות מקצועית שאני יכולה לפנות אליה גם בהמשך הדרך".

מה התכונות שהיית רוצה לאמץ ממנו כמנהלת?
"את הרוגע בקבלת החלטות, את היכולת לראות את התמונה הגדולה בלי לפספס את הפרטים הקטנים, ואת הדרך שבה הוא נותן ביטוי להקשבה אמיתית. הוא גם ידע לתת מוטיבציה בלי 'לדחוף בכוח' – אלא מתוך שותפות לדרך".

בעלי אלמוג איציק אמסלם בפגישת מנטורינג עם רוני תמם-סטרר (אלעד גולדברג)

איזה טיפ לקחת מהתוכנית שתיתני לאחרים?
"הטיפ הכי חשוב שלקחתי – לא לפחד לבקש עזרה או הכוונה, גם כשנראה שיש לי את כל התשובות. ההקשבה לאחר יכולה להאיר נקודות שלא חשבתי עליהן ולחסוך לי טעויות. קבלת מנטורינג היא לא סימן לחולשה – להפך. זו החלטה של כוח ואחריות".

למי היית ממליצה להצטרף לתוכנית?
"לכל מנהלת, ובמיוחד למנהלות צעירות יחסית בתפקידי ניהול בכירים, שמעוניינות לחדד את הכלים הניהוליים שלהן, להתפתח אישית ומקצועית, וללמוד מאנשים שכבר עברו דרך ארוכה ומלמדת. מנטור טוב יכול לעשות שינוי של ממש בקריירה".

"מרגישים מחוייבות לענף"

בשיחה עם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, הוא מספר איך עלה הרעיון להתחיל בתוכנית: "הרעיון התקבל כבר בזמן כהונת נשיא ההתאחדות ראול סרוגו, ומחזור ראשון יצא לדרכו אז. מדובר בחלק מתהליך ארוך שנים שהתחיל במהלך הקדנציה הראשונה שלי, שבו החלטנו לקדם את דור העתיד של מנהלי ענף הבנייה ואיתו את דור העתיד של מי שיובילו את ההתאחדות. במסגרת הזו ביצענו, ואנחנו ממשיכים לבצע, שורה ארוכה של הכשרות והדרכות, ימי גיבוש, מסעות לימודיים ועוד, כדי לתת להם כלים להצליח.

"תוכנית המנטורים היא עוד נדבך בתחום הפעילות הזה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. על בסיס ההיכרות עם שני הדורות, הבנו שיש מקום לתוכנית כזו. למדנו שיש כלים מובנים לכך ושכרנו את 'המכון למנהיגות איכותית' שמכשיר את המנטורים, כפי שנהוג בארגונים מלמדים בארץ ובעולם. מהשיחות עם המנטורים עולה שהתהליך הפך אותם לעוד יותר מחויבים להצלחה של הדור הצעיר".

המנטורים שמקדישים מזמנם הם לרוב אנשים מאד עסוקים. איך גרמתם להם לפנות מזמנם היקר לפרויקט? מה לדעתך מקור המוטיבציה שלהם?
"אכן מדובר במנהלים בכירים של ארגונים גדולים ומורכבים, ויש להניח שמי מהם שהחליטו להצטרף לפרויקט המנטורים מרגיש או מרגישה מחוייבות לענף שבו הם צמחו ועברו בעצמם יותר מפעם אחת תהליך ליווי של מי שניהלו אותם. אחרת זה לא היה עובד".