"התנהלות בריונית שיש להוקיע": המחוזי קבע שעיריית בת ים הסתירה מידע והטעתה יזמים

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בפסק דין של השופטת רחל ברקאי שניתן בשבוע שעבר, מתח ביקורת חריפה על התנהלות עיריית בת ים כלפי חברת וי אקוויטי, שזכתה במכרז להקמת פרויקט דיור מוגן בעיר. בית המשפט קבע כי העירייה הסתירה במשך שנים את התנגדותו של משרד הפנים לאישור העסקה, המשיכה להחזיק בכספים ששילמה החברה, והציגה בפניה מצגים מטעים באשר לאפשרות לקדם את הפרויקט.

בעקבות זאת חויבה העירייה לשלם לחברה הפרשי הצמדה וריבית על כספים שהושבו לה באיחור, הוצאות תכנון וייעוץ בסך כ-987 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך חצי מיליון שקל בתוספת מע"מ.

לפסק הדין של המחוזי

תחילת הפרשה בפברואר 2016, אז פרסמה עיריית בת ים מכרז לפיתוח וחכירה של מגרש בשטח של כ-1.7 דונם בדרום-מערב העיר, לצורך הקמת בית דיור מוגן לקשישים עולים. אלא שבאותה עת יועדה הקרקע בתוכנית התקפה ל"קריית חינוך ומבני ציבור", ולא לדיור מוגן. לפיכך נקבעו בהסכם שלושה תנאים מתלים: שינוי התב"ע, אישור מועצת העירייה ואישור שר הפנים.

במרץ 2016 זכתה במכרז חברת וי אקוויטי, שהתחייבה להקים פרויקט הכולל לפחות 200 יחידות דיור. עם חתימת ההסכם שילמה החברה לעירייה דמי שימוש בסך חמישה מיליון שקל בתוספת מע"מ, ובסך הכול 5.85 מיליון שקל, והעמידה ערבות ביצוע. אלא שכבר בנובמבר אותה שנה שלח משרד הפנים לעירייה מכתב מפורש שלפיו "לא ניתן לאשר את ההסכם הנ"ל", משום שהעסקה אינה תואמת את ייעודה התכנוני של הקרקע. למרות זאת, לפי פסק הדין, העירייה לא גילתה לחברה על עמדת משרד הפנים.

במשרד הפנים התפלאו

באוגוסט 2017 חתמו הצדדים על הארכת מועדים בהסכם, מבלי שהעירייה חשפה בפני החברה את תשובת משרד הפנים. בדצמבר אותה שנה אף הציגה העירייה בפני החברה מצג שלפיו הבקשה לאישור שר הפנים תיבחן לאחר השלמת שינוי התב"ע.

בנובמבר 2020, לאחר הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים, נחתמה תוספת נוספת להסכם, במסגרתה קיבלה על עצמה וי אקוויטי את מימון וקידום התוכנית לשינוי ייעוד הקרקע והתחייבה לתשלומים נוספים. גם בשלב זה, קבע בית המשפט, העירייה לא גילתה לחברה על התנגדותו של משרד הפנים.

במשך שנים המשיכה עיריית בת ים לקדם את ההסכם עם היזמית ולגבות ממנה כספים, אף שמשרד הפנים התנגד להתקשרות. החברה גילתה על כך רק ב-2021, ובהמשך הגישה תביעה נגד העירייה, שהשיבה לה כ-5 מיליון שקל.

רק בינואר 2021 נחשפה החברה להתכתבות פנימית של עורכת דין בלשכה המשפטית של משרד הפנים עם העירייה, שבה הביעה תמיהה על המשך קיום ההסכם ועל גביית הכספים מהיזם, למרות עמדת המשרד.

"אינני מבינה על בסיס מה חתמה העירייה על תוספת להסכם עם החברה וזאת לאחר שמשרד הפנים לא אישר את ההתקשרות", כתבה עורכת הדין. בהמשך תהתה: "מדוע העירייה בחרה בכל זאת לקיימו מול החברה וגבתה ממנה כסף?", והבהירה כי אין בסיס להנחה ששינוי ייעוד הקרקע יביא בהכרח לאישור העסקה.

בפברואר 2021 התקבל מכתב נוסף ממשרד הפנים, ששב ושלל את אישור ההתקשרות. ביולי 2022 הגישה וי אקוויטי תביעה נגד העירייה, ורק באפריל 2023 השיבה לה העירייה כ-5.08 מיליון שקל, בתוספת הצמדה חלקית בלבד.

"העירייה הזינה את החברה במידע שגוי"

בתביעתה טענה החברה ובעלי מניותיה, דין וכטר ובי.די.אי יזמות והשקעות, כי העירייה התנהלה בחוסר תום לב, הסתירה מידע מהותי וגרמה להם להאמין כי אישור שר הפנים הוא עניין טכני שיוסדר לאחר שינוי התב"ע. התובעים דרשו השבה מלאה של הכספים, החזר הוצאות התכנון והמימון וכן פיצויים בגין דמי ייזום ואובדן הזדמנויות עסקיות.

העירייה הכחישה כי הטעתה את החברה וטענה שהאמינה בתום לב כי ניתן יהיה לקבל את אישור השר לאחר שינוי התוכנית, כפי שקרה לדבריה בעסקאות קודמות. עוד טענה כי עיכוב השבת הכספים נבע מהליכים בירוקרטיים וכי החברה עצמה הפרה התחייבויות במסגרת המיזם.

השופטת ברקאי קיבלה את עיקר טענותיה של וי אקוויטי בכל הנוגע להתנהלות העירייה, וקבעה כי האחרונה הסתירה מהחברה מידע שהיה עשוי לשנות את החלטותיה העסקיות. "העירייה הזינה את החברה במידע שגוי והטעתה את החברה לחשוב כי ניתן יהיה לקדם העסקה בהתגבר על מכשול שינוי התב"ע", כתבה השופטת. "העירייה בחרה להסתיר מהחברה את ההתכתבות הרלבנטית שיכול והייתה גורמת לחברה לכלכל צעדיה ולשקול בשנית את טיב ההתקשרות הנדונה... וכל זאת, בשעה שבמשך כל הזמן הזה, החזיקה העירייה בכספים רבים של החברה".

בהמשך החריפה השופטת את הביקורת: "העירייה בחרה להתעלם מעמדת משרד הפנים ונהגה ניתן לומר באופן 'בריוני' כשהתעלמה מעמדת משרד הפנים והמשיכה לפרסם מכרזים שאינם תואמים את התוכנית החלה על המקרקעין מתוך כוונה ואולי תקווה כי יופעל לחץ פוליטי על שר הפנים אשר יאשר את ההסכמים". לדבריה, הדבר נעשה בניסיון להעשיר את קופת העירייה, גם במחיר של פגיעה כלכלית אפשרית בה עצמה. "התנהלות בלתי תקינה זו של העירייה יש להוקיע בכל דרך ואך לקוות כי ילמד על ידי עיריות ורשויות מקומיות אחרות", קבעה.

במסגרת פסק הדין חייב בית המשפט את העירייה לשלם לחברה הפרשי הצמדה בסך של 493,751 שקל, נכון לינואר 2025, בגין התקופה שממועד התשלום המקורי ועד להשבת הכספים בפועל באפריל 2023. בנוסף חויבה העירייה בתשלום ריבית כחוק על דמי השימוש בסך חמישה מיליון שקל, ממועדי התשלום המקוריים בשנת 2016 ועד להשבתם.

עוד חויבה העירייה להחזיר לחברה הוצאות תכנון, ייעוץ ושירותים מקצועיים בסך 986,814 שקל, נכון לינואר 2025, ולשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 500 אלף שקל בתוספת מע"מ.

עם זאת, בית המשפט דחה את דרישות החברה לפיצויים נוספים בגין ריביות הסכמיות חריגות, דמי ייזום ואובדן רווחים עתידיים. כן נדחו התביעות נגד החברה הכלכלית העירונית ומטעם בעלי המניות, בשל היעדר יריבות משפטית ישירה.

את התובעים ייצגו עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן ועו"ד אריאל שחר ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'.

מעיריית בת-ים נמסר: "מדובר בעסקת מקרקעין שלא אושרה על ידי משרד הפנים. השבת הכספים ליזם התעכבה בשל העיכוב בקבלת אישור משרד הפנים להשבתם. בניגוד לנטען, העירייה לא הסתירה מידע מהיזם. כבר בעת השתתפותו במכרז היה ידוע לו כי לצורך מימוש העסקה נדרש לקדם תכנית בניין עיר (תב"ע), שתאפשר הקמת דיור מוגן לעולים קשישים בשטח. העירייה לומדת את פסק הדין ובוחנת את משמעויותיו, לרבות האפשרות להגיש עליו ערעור".