"התחדשות עירונית זה לא רק המעלית או החניה - זה בעיקר הביטחון"

באחד מימי השבוע האחרונים, בעוד כולם ממתינים להתרעות פיקוד העורף, קיבל עו"ד רן ברא"ז, המתמחה בייצוג דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית , הודעה משמחת. "רציתי להגיד לך תודה מכל הלב, שידעת לגשר על הכל... כולנו היום נהנים מהבית המקסים, מהממ"ד הצמוד, ובעיקר מהביחד".

את ההודעה הזו כתבה דיירת שאותה ליווה עו"ד ברא"ז בפרויקט של התחדשות עירונית שבנייתו הושלמה. במקום הדירה הישנה ונטולת הממ"ד, קיבלה אותה דיירת דירה חדשה בפרויקט החדש ובו מרחב מוגן. לא עוד ריצות למקלטים ציבוריים, לחדרי מדרגות חשוכים או פחד משתק, עכשיו יש לה פינה מוגנת. בימים של מלחמה מול הטילים מאיראן - אין דבר חשוב מזה.

"זה תמצית העניין", מודה עו"ד ברא"ז. "לאורך הזמן אנחנו שוכחים את הדבר הכי חשוב בהתחדשות עירונית. זו לא המעלית, ולא החניה, גם לא האריחים באמבטיה או הברזים ובטח לא מחמם המגבות. זה הביטחון האישי שמרוויחים מלגור בבניין חדש, חזק, עם מרחב מוגן. אירועי השבוע האחרון החדירו פרופורציה שנשכחה מאיתנו, וזה שהתחדשות עירונית היא עניין של פיקוח נפש. זה צורך קיומי. עבורי, לעזור לאנשים לבנות דירה עם מרחב מוגן - זאת שליחות".

לדבריו, במהלך השנים, וככל שהלכו והתרבו פרויקטים של התחדשות עירונית – תמ"א 38 ופינוי בינוי – הלך וגבר הצורך של אנשים, של בעלי הדירות, למקסם את התמורות שלהם בפרויקטים, ובעיקר יצרו השוואות למה שאחרים מקבלים. "אני לא אומר שהמפרט של הדירה הוא לא חשוב", הוא מסביר, "שהמטראז' שיתווסף לדירה החדשה הוא לא רלוונטי. בוודאי שאלו דברים חשובים – אבל זה לא העיקר. דווקא בתקופה של מלחמה, של טילים בליסטיים ולא עלינו הרוגים, פצועים וחורבן של בתים, דווקא עכשיו אנחנו צריכים להבין מה העיקר – והעיקר הוא שיהיה מיגון בבית, שיהיה מרחב מוגן ושנוכל לנשום לרגע ולא להיות בלחץ מכל מה שסביבנו. אנשים שחיו ללא ממ"ד וחיים כיום עם ממ"ד – דווקא הם מבינים בצורה המוחשית ביותר עד כמה זה חשוב ויודעים להעריך את זה".

בנייה חדשה בתל אביב (שאטרסטוק)

בנייה חדשה בתל אביב (שאטרסטוק)

כשהנראות גוברת על הביטחון

עו"ד ברא"ז מציין שהמוקד בעבר תמיד היה על ההיבטים הכלכליים והערך הנוסף שמביא הפרויקט לבעלי הדירות. למרות שכל נושא ההתחדשות העירונית עלה בגלל צורך מיגוני, מפני טילים ומפני רעידות אדמה, הרי שלאורך השנים כל ההיבטים של הביטחון ושל סכנת החיים נדחקו הצידה. כיום, עם האיום מטילים, כשיש ימים קשים שמטילים הרס וחורבן, אנשים מבינים את המשמעות האמיתית.

הקונפליקט בין שיקולים שונים מתחדד בדוגמה שמביא עו"ד ברא"ז מתל אביב. העיר מפעילה מדיניות כפולה בין שני רובעים סמוכים. ברובע 4, הממוקם ממזרח לאבן גבירול, אושרה בנייה של שבע וחצי קומות המאפשרת כדאיות כלכלית לפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש. לעומת זאת, ברובע 3, הממוקם ממערב לאבן גבירול, העירייה הגבילה את הבנייה ל-6.5 קומות בלבד כדי לשמר את הארכיטקטורה הייחודית של העיר הלבנה. המדיניות הזו מדגימה כיצד שיקולים של נראות ואחידות אדריכלית קיבלו קדימות על פני המהות - מיגון התושבים. "את התוצאה של המדיניות הזו", הוא אומר, "אנחנו רואים היום בעיניים: תושבי תל אביב מתחבאים בימים אלו מפני הטילים בחניונים ובתחנת הרכבת הקלה, במקום להיות מוגנים בבתיהם. איך אפשר להעמיד שיקולים אסתטיים מעל הביטחון של התושבים? בסופו של יום, המטרה היא להציל חיים, לא לשמר חזות".

האם המלחמה הנוכחית מול איראן תשנה את הגישה לא רק אצל בעלי הדירות השוקלים התחדשות עירונית אלא גם ברמה הארצית, התכנונית? השר לביטחון פנים הודיע השבוע על הקלות בהליכי אישור פרויקטים שהושלמו. עו"ד ברא"ז רואה בכך הכרה מצד הממסד בחשיבות הדחופה של מבני מגורים מוגנים, מעבר לשיקולי ביורוקרטיה והיתרים.

המהפך הזה משתקף גם במערכת המשפט. בשנים האחרונות חלו התפתחויות דרמטיות בסוגיית הדייר הסרבן. המגמה הפסיקתית נוטה באופן חד לאישור פרויקטים וכפייתם על דיירים המתנגדים ללא הצדקה מספקת. ברא"ז צופה שבעתיד הקרוב נראה פסיקות נוספות המאמצות קו נוקשה כלפי דיירים המסרבים סירוב בלתי מוצדק הנעוץ בטעמים כלכליים, וזאת בשים לב  לחשיבות המוגברת של מבנים עם מרחב מוגן. כשמדובר בפיקוח נפש, קשה להצדיק התנגדות שמעכבת פרויקט המיועד להציל חיים.

מבנים שנפגעו מטיל בתל אביב ( מרכז הנדל"ן )

מבנים שנפגעו מטיל בתל אביב ( מרכז הנדל"ן )

השינוי מתחיל מלמטה

לדברי עו"ד ברא"ז, השינוי התפיסתי הנדרש חייב להיות רוחבי. "הדיירים צריכים להבין את זה, גם היזמים צריכים להבין את זה, גם הרשויות צריכות להבין את זה, וגם המדינה בסופו של דבר", הוא מדגיש. "כל הגורמים בתהליך ההתחדשות העירונית חייבים לעבור שינוי תודעתי ולהבין שמדובר בצורך קיומי ולא רק בפרויקט נדל"ן. רק כאשר כולם יאמצו את הגישה הזו, יהיה אפשר לצפות להפחתה משמעותית בביורוקרטיה ובחסמים המעכבים פרויקטים חיוניים".

המסר ברור: במקום להתמקד במחלוקות בין שכנים על תמורות כספיות או מטרים נוספים, הגיע הזמן לשים את הדגש על המטרה האמיתית של התחדשות עירונית . זו לא רק הזדמנות לשפר את איכות החיים, אלא בעיקר הזדמנות להציל אותם. בעולם שבו הביטחון האישי הפך לצורך בסיסי יותר מאי פעם, התחדשות עירונית היא לא מותרות - היא הכרח.

כמעט כמו כל דבר בחיים, השינוי מתחיל מלמטה. גם כאן, בהתחדשות העירונית, הצורך מגיע מבעלי הדירות - ממי שמתגורר במבנה מיושן חסר מיגון וצריך לרוץ באמצע הלילה למקלט הציבורי. התקווה היא שאם הדיירים מבינים כעת את המהות האמיתית של הצורך ולוקחים את הדברים בפרופורציה הנכונה, גם יתר הגורמים בתהליך יבינו. כי רק אז יצליחו לחולל כאן שינוי אמיתי - בהפחתת ביורוקרטיה וחסמים, בזירוז הליכים ובהבנה שהתחדשות עירונית היא לא עוד פרויקט נדל"ן, אלא מענה לצורך הישרדות בסיסי.

לפרטים נוספים>>>>>>>>>>>