"אם נופל טיל זה גזר דין מוות": משרד העבודה נמנע מליישם צעד פשוט - ומסכן חיי המנופאים
לפני שלוש שנים ביטל מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה חזי שוורצמן תקנה שאפשרה הפעלת מנופים ועגורני צריח מהקרקע - מסיבות שאיש בענף הבניה אינו מבין. האבסורד: מדובר בטכנולוגיה ישראלית שפותחה בעידוד רשות החדשנות ופועלת בהצלחה ברחבי העולם. התוצאה: מנופאים ומפעילי עגורן צריח, שאינם יכולים להגיע בזמן לממ"ד, נאלצים לסכן את חייהם בעת מתקפות טילים. ממשרד העבודה ומינהל הבטיחות לא נמסרה תגובה

"למפעיל עגורן צריח אין שום דרך לרדת למטה בעת התרעה. כרגע ההתרעה נעה בין שלוש לשמונה דקות בימים האחרונים. אין חצי שעה התרעה. אם נופל טיל באזור זה גזר דין מוות, או שהמפעיל עף או שהמנוף עף. אין שום סיכוי להינצל שם. כן קסדה לא קסדה זה מגוחך", במילים אלו מתאר צחי פלאטו, מנכ”ל ומייסד שותף בסקייליין קוקפיט את מצבם של מפעילי המנופים והעגורנים באתרי הבנייה על רקע מבצע "עם כלביא" וירי הטילים מכיוון איראן.
כיום פועלים בישראל כ-1,500 עגורנים ומנופים. ההנחייה של פיקוד העורף מאפשרת למפעילי המנופים והעגורנים, שגם ככה נמנים עם האוכלוסייה היותר פגיעה מבחינה בטיחותית באתרי הבנייה, שכן עבודתם היא בגובה רב, לעבוד כשהם לבושים בשכפ"ץ וקסדה. אלא שעבודה בגובה בתנאים הקיימים "הינה אבסורד והיא בלתי סבירה בעליל והאחריות לחייהם היא על מי שאינו מאפשר חלופה אחרת זמינה ובטוחה יותר", אומר פלאטו.
עם כל הכבוד לענף הבנייה ולצורך הגובר בבניית דירות, עדיין אין מדובר במשימה ששווה לאבד עבורה את חייך. ובמדינה שהפקידות בה עובדת באופן הגיוני וסביר – גם לא היה בכך צורך. פתרון טכנולוגי שכבר פועל במקומות רבים בעולם, מאפשר למפעילי העגורנים והמנופים לעשות זאת מהקרקע. פלאטו הוא מנכ"ל ומייסד שותף בסקייליין קוקפיט, חברה אשר פיתחה מערכת שליטה מרחוק על עגורני צריח, המאפשרת הפעלה מהקרקע, מתוך מרחב מוגן, מדויק ובטוח. מדובר בטכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית, מציאות רבודה ומצלמות חכמות, אשר כבר פועלת בהצלחה בפרויקטים ברחבי העולם. "כמו שטייס מפעיל כטב״ם מהקרקע, כך גם מנופאי יכול להפעיל עגורן מהקרקע. אין שום סיבה להמשיך להפקיר את העובדים שבונים את המדינה", מסביר פלאטו.
צחי פלאטו, מנכ"ל סקייליין קוקפיט: "כמו שטייס מפעיל כטב״ם מהקרקע, כך גם מנופאי יכול להפעיל עגורן מהקרקע. אין שום סיבה להמשיך להפקיר את העובדים שבונים את המדינה. הגשנו בג"צ, לפני שנה וחודשיים הייתה פשרה - אנחנו משכנו את העתירה ומשרד העבודה התחייב להקים ועדת מומחים. אבל זה לא קרה. הוועדה לא התכנסה, לא דנה ולא התקדם שום דבר".
אלא שבמקרה זה, מי שאמור היה להיות אחראי על בטיחותם של הפועלים – משרד העבודה ומינהל הבטיחות הכפוף לו, פועל באופן שדווקא מסכן את חייהם, ובמשך שנים ארוכות נמנע מלאשר את פעילות המערכת, שאין מתאימה ממנה למציאות הנוכחית, שבה למפעילי עגורנים התלויים בין שמיים וארץ אין סיכוי להגיע למרחב מוגן.
לפני כשלוש שנים ביטל מפע״ר (מפקח עבודה ראשי) במנהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, תקנה בת 20 שנה שאפשרה הפעלה קרקעית או הפעלה מרחוק של עגורני צריח, מסיבות שאיש בענף הבנייה לא מצליח להבין. "הגשנו בג"צ בנושא. משרד העבודה רצה לראות שהמערכת עובדת בחו"ל. היום זה כבר ברור מעבר לכל ספק כי אנחנו עובדים באנגליה, ספרד ופינלד. לפני שנה וחודשיים הייתה פשרה בבג"צ - אנחנו משכנו את העתירה ומשרד העבודה התחייב להקים ועדת מומחים. אבל זה לא קרה. הוועדה לא התכנסה, לא דנה ולא התקדם שום דבר.
"עכשיו אנחנו בתוך מלחמה. אם היינו אז עושים את ההכנות, היינו מסוגלים לספק היום פתרון מקיף לאתרי בנייה בישראל, וענף הבנייה יכול לעבוד בשקט בלי לסכן אנשים. זה פשוט ביזיון. ואנחנו שוב נמצאים במצב שאנחנו בסטארט אפ ניישן אבל אי אפשר לעבוד בישראל עם טכנולוגיות כחול לבן שפותחו בתמיכה של מדינת ישראל, של רשות החדשנות. חלם, חלם גדול".
יש לך מושג מה מקור ההתנגדות של מינהל הבטיחות?
"אנחנו לא רואים איזשהן סיבות ענייניות לכך. אני באמת לא מצליח להבין את ההתנהלות".
ההסתדרות: "רואים בחומרה סיכון חיי המנופאים"
המערכת שפותחה מאפשרת למפעילי עגורנים לעבוד מהקרקע – ממקום בטוח ומוגן – מבלי לסכן את חייהם בגובה של עשרות מטרים. בזמן אזעקה, אין צורך בטיפוס מסוכן או בריצה מהגובה – המפעיל כבר נמצא על הקרקע, במרחב מוגן. המערכת לא רק שומרת על חיי אדם כתוצאה מטילים, אלא גם מסייעת במניעת תאונות, מזהה ומנתחת בזמן אמת מצבים חריגים באתר ומעניקה שליטה ובקרה מדויקת לכל אורך העבודה. "אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות לשים את האינטרסים בצד ולהציל חיים – זו לא פריבילגיה, זו חובה מוסרית", אומר פלאטו.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ, באמצעות סגן הנשיא עמית גוטליב, פנתה השבוע רשמית למפקד פיקוד העורף בדרישה להתאים את ההנחיות למציאות בשטח. "אין אפשרות ממשית להפעיל עגורני צריח מבלי להפר את תנאי הבטיחות ולסכן חיי אדם", אומר גוטליב. לדבריו, גם באתרים שבהם קיימים מרחבים מוגנים – לא ניתן לעמוד בפועל בזמני ההתגוננות הנדרשים כשהמנופאי נמצא בראש העגורן, לעיתים בגובה עשרות מטרים. אתר בנייה שלא יוכל לעמוד בתנאים הללו – לא יכול לפעול”, סיכם גוטליב.
לצד הקבלנים, גם ההסתדרות הכללית, באמצעות מזל גולן, יו”ר איגוד עובדי ענף הבנייה, הטקסטיל, העץ והתעשיות הנלוות, ויוגב עשור, מנהל החטיבה הארצית באיגוד, השמיעו עמדה תקיפה וברורה: "ההסתדרות רואה בחומרה כל ניסיון לנצל את מצב החירום על חשבון בטיחותם של המנופאים. הנחיות פיקוד העורף הן העליונות – והן גוברות על כל הנחיה אחרת. הפעלת עגורני צריח ללא יכולת להגיע למרחב מוגן בזמן התראה מהווה סכנת חיים ממשית, ואף שוללת כיסוי ביטוחי למפעיל, למעסיק ולחברה המבצעת".
משרד העבודה: "נושא הפעלת העגורנים נבחן בימים אלו"
ממשרד העבודה נמסר: "הוראות הפתיחה לאתרי הבנייה ניתנו בהנחיית פקע״ר בהתאם למדיניות ההתגוננות במרחב.
"לגבי נושא הפעלת העגורנים, הדבר נבחן במשרד העבודה בימים אלו".
מפיקוד העורף נמסר: "מנופאים ועגורנים מוגדרים כעובדים בענף משק חיוני שתורם לרציפות תפקוד המשק, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 1716, המגדירה את הפעלת המשק החיוני בשעת חירום. על כן וע״פ החלטה זו, פעילות המנופאים והעגורנים מותרת בשעת חירום בכפוף להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות