נחשו מי חזר? האריחים שעד לא מזמן נחשבו לסמל הכיעור הפכו לטרנד הלוהט של עולם העיצוב

מי שנולד בישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20, זוכר מן הסתם שלכמעט כל הדירות היה ריצוף אחיד: אריחי טרצו בגודל 20*20 או 30*30, לרוב בצבע בז', ועליהם "כתמים" לא סימטריים בגווני חום למיניהם, שחור, או אפור. לעיתים הרקע של האריחים היה בהיר, לעיתים כהה יותר, אך המשותף לכולם, כנראה, זו העובדה שהיו מכוערים להפליא. בדירות בסטנדרט גבוה מהממוצע, אפשר היה לראות אריחי טרצו משודרגים, בעלי רקע בצבעי שחור או חום. הם היו יפים יותר מהאריחים השכיחים, והעניקו מראה יוקרתי יותר לדירה. 

השימוש בריצוף טרצו בדירות של אותם הימים, היה כה גורף, עד שהפך להיות שם גנרי לאריח. עד היום, יש הרבה דירות ישנות, שלא שופצו, ועדיין מרוצפות באריחי הטרצו של פעם. ואילו בדירות ששופצו,  אריחי הטרצו לרוב הוחלפו: אם באבן חלילה, קרמיקה, פרקטים, ואריחי גרניט פורצלן, הנפוצים כיום. 

אלא שבשנים האחרונות, הטרצו המושמץ, עושה קאמבק: אם כריצוף, ואם כחיפוי. אך אלה לא אריחי הטרצו המיושנים, אלא בהופעה אחרת: כאריחים גדולים, בצבעים מגוונים, וכמשטחים, ללא פוגות. עד כדי כך, שחברת אקרשטיין, אפילו יצאה באחרונה בסדרת טרצו המיועדת לריצוף חוץ, זאת לאחר  שהטרצו נבחר כבחירה אהובה ע"י אדריכלים  וכאחת מהמגמות החזקות בעולם האדריכלות, כפי שאומרת טל טלמור דותן, מנהלת השיווק ותכנון אדריכלי באקרשטיין. 

טרצו של חברת אקרשטיין, צילום: קית גלסמן

מרצפות הטרצו של פעם היו קטנות", אומרת המעצבת אירית הראל, "היום הן גדולות, ומגיעות בכל הגדלים, אפילו מטר על מטר. בעבר זה היה בגווני אפור ושחור, היום זה צבעוני – אדום, כחול, טורקיז, ומשתמשים בו כדי להקפיץ את  המרחב: כמשטח על קיר במקלחת, למשל, במרפסת".

ומה עם ריצוף הבית בטרצו של פעם? 
"הטרצו מאוד פרקטי, כי  קשה לראות את הלכלוך עליו. יש כאלה שאוהבים את הסגנון, כמו שיש מי שאוהבים את האריחים המצוירים, שגם הם מהסיקסטיז, אבל גם מי שאוהבים, משתמשים בהם רק כדי לרצף אזור קטן, כמו מקלחת או מרפסת. אני לא מכירה מישהו שירצף את כל הבית בטרצו, כמו פעם". 

"שום קרמיקה או פורצלן לא יכולים לעמוד בעומסים כמו הטרצו" 

מי שדווקא כן מכיר, הוא קובי צוויג, הבעלים של חברת חומרי הבניין יוסקה. שמחזיק מלאי של טרצו של פעם, בסוגים שונים, ונענה לבקשות מצד לקוחות, שצריכים להשלים מספר אריחים בדירה - בד"כ לאחר שיפוץ, או בעקבות קלקול במערכות שהצריך פירוק האריחים. אבל באחרונה, הוא מספר, הגיעו אליו בני זוג ששיפצו דירה, והאישה התעקשה לרצף את הבית בטרצו, כמו של פעם. 

בזמנו, הוא אומר, "בעלי היכולת הממוצעת גרו בדירות עם טרצו, בעוד מי שהיו בעלי יכולות גבוהות יותר, ריצפו בשיש. הטרצו יפה ועמיד, שום קרמיקה או פורצלן לא יכולים לעמוד בעומסים שהטרצו יכול לעמוד בהם. כשמלטשים את הטרצו, מקבלים מראה אחיד, ללא פוגות".

טרצו של חברת ויה ארקדיה (ויה ארקדיה)

בעוד הטרצו המקורי הוא שילוב של מלט ומוזאיקה, הטרצו המודרני עשוי מחומרים פולימריים. "זה למעשה אריח דמוי טרצו, מיובא מאיטליה או ספרד", אומר צוויג, "הוא נראה אותנטי, אך הרכב החומרים בו שונה". "הטרצו המסורתי, מיוצר משכבת בטון ועליה הטקסטורה, עם פיגמנטים ואגריגטים (האבנים הקטנות שעל גבי האריח) קטנים או גדולים", אומרת ליאת אלקבץ, מנהלת השיווק של קבוצת נגב. 

גמישות עיצובית - משלב בין קלאסי ומודרני 

ה"טרצו" של היום, לעומת זאת, הם למעשה "אריחי פורצלן (גרניט פורצלן) במראה טרצו". זה הוזיל משמעותית את מחיר האריח, אומרת אלקבץ, "וזה הרבה יותר פרקטי מבחינת תחזוקה. הדגמים התאימו את עצמם לתקופה, הם הרבה יותר מעודנים  בגוונים שמשתלבים מאוד יפה גם בבתים פרטיים, ורוב מה שנמכר לבתים פרטיים זה אריחי פורצלן במראה טרצו (מלאכותי). "עם הזמן החברות המייצרות התפתחו והמכשור התפתח, והיום גם אריחי פורצלן נראים ממש כמו טרצו אמיתי, של פעם. עדיין כמו כל חומר מהטבע המקור נראה הכי יפה. לכן יש תמיד את אלה שיעדיפו את הטרצו המסורתי".

לדברי דודי אליהו, מנכ"ל TILE המשווקת אריחים מסוגים שונים, הטרצו העכשווי שונה מזה של פעם, בעיקר בגימורים. "יש היום טרצו שהוא כמו תלת מימד, שמבליט את הדוגמה מתוך פנים האריח".

"הטרצו בגרסתו העכשווית", אומרת טלמור דותן מאקרשטיין, "משלב בין מראה קלאסי למודרני ומציע גמישות עיצובית וחגיגה של צבעים, סגנונות  ומגון רחב של אגרגטים (חלקי אבנים) להתאמה אישית: שבבי שיש, קוורץ, זכוכית, או חומרים אחרים המשובצים באריח

"הטרצו בגרסתו העכשווית", אומרת טלמור דותן מאקרשטיין, "משלב בין מראה קלאסי למודרני ומציע גמישות עיצובית וחגיגה של צבעים, סגנונות  ומגון רחב של אגרגטים (חלקי אבנים) להתאמה אישית: שבבי שיש, קוורץ, זכוכית, או חומרים אחרים המשובצים באריח. 

"הם משמשים למגוון רחב של יישומים במרחב הציבורי, כמו כיכרות , רחבות עירוניות, מרכזים מסחריים, אזורי הסעדה , תחנות רכבת ומתחמי  מגורים יוקרתיים. אלו אריחים שעמידים להחלקה, עמידים לקרינה, עם שחיקה וספיגות נמוכה, ולכן הם אידיאליים לאזורים עם תנועה אינטנסיבית ולפרויקטים שדורשים מקסימום עמידות, מבלי להתפשר על הנראות".

"האיחוד האלוהי בין אבן לבטון" 

CR Contech היא חברה המתמחה ביציקות טרצו. גם אם דוגמת הטרצו זהה לדוגמה שהייתה נפוצה באריחים של פעם, הרי שכמשטח אחד, ללא פוגות, המראה שונה בתכלית השינוי: מרהיב וייחודי. כבר לפני 15 שנה, אומר הבעלים גלעד נפתלי, החברה עשתה יציקות טרצו במפעל טבע בירושלים, על פני 15 אלף מ"ר, ומספר שנים לאחר מכן, במוזיאון ישראל, על פני 12 אלף מ"ר. 

מבחינתו של אדריכל אורי הלוי, מייסד ושותף באורבך הלוי, שבמשרדו רצפת טרצו שחורה, טרצו הוא הדבר האמיתי. "טרצו הוא האיחוד האלוהי בין אבן לבטון", הוא מתפייט. "הוא על-זמני, מתיישן יפה ומשתבח עם הזמן. רצפת הטרצו, שמעטרת כנסיות גותיות כבר למעלה מאלף שנים, חוזרת בענק לבתים, משרדים וחללי ציבור סביבנו"

לפני כשנתיים, מספר אורי יעקובי, מנהל השיווק, הטרצו נכנס גם למגורים, והאדריכלים והמעצבים המובילים מרבים להשתמש בו. 

כך למשל, אדריכל מיכי סתר, המתמחה בתכנון משרדים ואולמות תצוגה, עושה שימוש נרחב ביציקות טרצו: בעיקר בחדרי אוכל במקומות עבודה, ובלובי של בניינים. "יציקת טרצו נותנת רצפה חלקה, בלי רובאים, ואפשר ליצור איזו דוגמה שרוצים, באיזה צבעים שרוצים: אבנים קטנות או גדולות, בצבע שחור או לבן, או כל צבע אחר שרוצים, מט או מבריק". מאחר שהיציקה היפוקסית, אומר סתר, היא לא סופגת חומרים, ולאורך זמן זה נראה בדיוק אותו דבר כמו בהתחלה. לעומת זאת, באריחי הטרצו של פעם, "פה ושם אריח קופץ החוצה". 

נכנס גם למגורים, ואדריכלים מובילים מרבים להשתמש בו (ויה ארקדיה)

במגורים, לדבריו, עושים פחות שימוש ביציקות טרצו. למרות זאת, הוא מספר שלא מזמן הזדמן לפנטהאוז שבו היתה רצפת טרצו שחור משובץ באבנים לבנות, ו"זה נראה מאוד מרשים". במקרים מסוימים, כשסגנון העיצוב הוא רטרו, אומר סתר, ישתמשו גם באריחי טרצו מקוריים, של פעם. "אפשר לראות באמת שהטרצו צבר תאוצה בשנים האחרונות"," אומרת אלקבץ מנגב. "אם בעבר נהגו לעשות בו שימוש בעיקר בחללים ציבוריים, היום בגלל כל השינוי שהטרצו עבר, אפשר לראות אותו בלא מעט בתים פרטיים, וכן במקלחות, הן על הרצפה, באריחים גדולים, והן בחיפוי". 

מבחינתו של אדריכל אורי הלוי, מייסד ושותף באורבך הלוי, שבמשרדו רצפת טרצו שחורה, טרצו הוא הדבר האמיתי. "טרצו הוא האיחוד האלוהי בין אבן לבטון", הוא מתפייט. "הוא על-זמני, מתיישן יפה ומשתבח עם הזמן. רצפת הטרצו, שמעטרת כנסיות גותיות כבר למעלה מאלף שנים, חוזרת בענק לבתים, משרדים וחללי ציבור סביבנו".

בדיוק כמו בשיש, אומר הלוי, גם את הטרצו יש לרצף, ללטש ולאטום בקפדנות. ואולם, "בידיים של רצף איכותי, הטרצו מתעצם על שלל חלקיו והופך לרצפה אחת ענקית, נטולת פוגות ומרהיבה".