"תיאטרון אבסורד": תביעה טפשית הפכה לחגיגה ספרותית עם ציטוטים מבודלר, בקט ושלו

בית משפט השלום בבת ים דחה לאחרונה תביעת פיצויים בגין אי מסירת חזקה בדירת מגורים בחולון, בבניין הידוע ברחוב סרלין, שחלקו התמוטט. על אף היותה של התביעה אבסורדית, המקרה עצמו היה פשוט למדי ועשוי היה להוליד פסק דין קצר ופשוט שלא היה אמור לעורר עניין מיוחד. אלא שבמקרה זה בחר השופט יאיר חסדיאל לשבץ את פסק דינו בשורה של ציטוטים ורפרנסים, מהמשורר הצרפתי בודלר ועד לארץ נהדרת.

לקריאת פסק הדין המלא הקליקו כאן.

בת 19 רכשה באוגוסט 21 באמצעות אביה דירת 3 חדרים ברחוב סרלין 36-38 בחולון, ומועד המסירה נקבע לאוקטובר באותה שנה. אלא שבספטמבר 2021 התמוטט חלק מהבניין המשותף, והבניין כולו הוכרז כמסוכן ויועד להריסה.

לאחר מכן חברת אאורה נכנסה לתמונה והתחייבה לבנות את הבניין החדש באמצעות התחדשות עירונית . גם הרוכשת חתמה במאי 2022 על הסכם עם אאורה שלפיו תקבל דירה גדולה ב-12 מ"ר מזו שרכשה, לצד ממ"ד, מרפסת שמש בשטח 12 מ"ר, חניה קונבנציונלית ומחסן בשטח 4 מ"ר. בנוסף לכך קיבלה דמי שכירות חודשיים בסך 4,500 שקל עד שתושלם הדירה החדשה. לפי חוות דעת מומחית שהגישה התובעת עצמה שווי הדירה חדשה צפוי לעמוד על 2 מיליון שקל, 400 אלף שקל יותר מהדירה המקורית.

אלא שכשבועיים לאחר חתימת ההסכם עם אאורה , הגישה התובעת תביעה נגד המוכרים לפיצוי בהתאם להסכם המכר בסך 158 אלף שקל, או 500 שקל בגין כל יום איחור במסירה או שכר דירה המסתכם ב-25,800 שקל סך הכול עד הגשת התביעה, מבלי שחתימתה על הסכם ההתחדשות עם אאורה הוזכרה. התובעת אף הכחישה שהתביעה הוגשה לאחר ההסכם על אף הראיות לכך ולאחר שקיבלה את הכספים לשכר הדירה כבר במועד התביעה.

על כך כתב השופט חסדיאל: "על משקל האמרה המפורסמת המיוחסת לבודלר, הרי שתחבולתו הגדולה ביותר של כתב התביעה כאן היא לשכנע אותנו באי קיומו של הסכם המכר (במקור: התחבולה הגדולה של השטן לשכנע שאינו קיים) ובכך להסיט את הדיון לשאלות של סיכול החוזה והפיצוי המוסכם המניחות כי אכן הנתבעים הפרו את הסכם המכר, דהיינו כי הסכם המכר לא קוים, והחזקה לא נמסרה".

עוד כתב השופט כי "התובעת לא רכשה דירה למגוריה, אלא ביצעה השקעת נדל"ן על מנת לגרוף ממנה הון עתידי בדמות עסקת פינוי-בינוי פוטנציאלית. בנסיבות שנוצרו, הרי שהתכלית ההונית האמורה התגשמה החל מאותו רגע בו כתוצאה מבחירתה להשלים את העסקה התאפשר לה לממש את אותו פוטנציאל ולנהוג בדירה כמנהג בעלים וכמנהג מחזיק בכל הנוגע למשא ומתן עם אאורה , בו היה אביה מעורב, בחתימתה על ההסכם עם אאורה, ובקבלת דמי שכירות חודשיים מאאורה.

"קבלת גישת התביעה כי עד היום לא קיבלה התובעת את החזקה בדירה תהפוך את המשפט לתיאטרון אבסורד, כאשר על בימה דיונית זו תציג עדות התובעת רוכשת הדירה ותובעת שאינה יודעת כמעט דבר על הרכישה והתביעה, ואילו בעדות האב יתגלם חיכיון נצחי למסירת הדירה הישנה, למרות שזו לא תבוא לעולם [ראו 'מחכים לגודו' ס' בקט, 1953]".

"להמחשת התלאות – ראו ארץ נהדרת"

לא רק קלאסיקונים כבודלר וגודו מצאו את מקומם בפסק הדין, אלא גם ספר הילדים "אבא עושה בושות", מאת מאיר שלו. על האמירה של אביה של הרוכשת כי קיבל קרקע אבל לא קיבל דירה אמר השופט: "אותה סכין שננעצה בעוגה המקורית לפי הסכם המכר, הפכה אותה לעוגת שושן מסוכר, תותים, שוקולד, קרם ורוד ומילוי מתוק [ראו 'אבא עושה בושות' מ' שלו, 1988], שהרי קריסת הבניין והסכם הפינוי-בינוי עם אאורה הקדימו לאין שיעור את כוונותיה העסקיות של התובעת, או של אביה, וזאת עד שהעפיל המצב החדש מעל אינטרס הקיום המקורי שלהם".

לא רק מהספרות ציטט אלא גם מארץ נהדרת: "מעז יצא אפוא מתוק לתובעת – מקריסת בניין נוראית לקפיצת דרך כלכלית. אחרי חודשים ספורים של חשש ודאגה קיבלה התובעת, כמעט מן המוכן, משאין לבעלי הדירות בבניין ברירה אחרת [להמחשתן הקומית של תלאות הדרך הרגילה להשגת הסכמות בעלי הדירות במידה הנדרשת – ראו "הקרב על התמ"א", ארץ נהדרת, שידורי קשת, 2014 ]".

בשורה התחתונה סיכם השופט כי "משהתובעת היא שגררה את הנתבעים להליך בהגשת תביעה אבסורדית זו, ואלה נאלצו להתמודד ככל יכולתם, לרבות בדרך של הגשת תביעה שכנגד ובבחינת מידה כנגד מידה, עם מה שראו בו, כמצוטט מפיהם לעיל, 'מקרה בוטה של חמדנות וניצול לרעה של הליכים משפטיים, מצד התובעת, הרי שבהתאם למכלול העקרונות והתנאים המפורטים בסעיפים..  לתקנות סדר הדין האזרחי.., תשלם התובעת לנתבעים, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,100  שקל".

את הנתבעים ייצג עו"ד עמית הורוביץ.