פיבקו ב-20 אלף שקל למ"ר: האדריכלות העילית יורדת לעם - וכולם מרוויחים

גבות רבות הורמו כאשר שכונת הקוטג'ים החדשה "וילה נובל", שנבנתה לפני קרוב ל-20 שנה על ידי היזם ראובן כהן בראשון לציון, נשאה את תו העיצוב לא אחר מאדריכל העל אילן פיבקו. פיבקו כבר היה אז אדריכל מדובר, ששמו הוצמד ללא מעט פרויקטים יוקרתיים, ביפו, הרצליה פיתוח וכפר שמריהו, ואף הספיק להטביע חותמו דרך מגדל המגורים יוצא הדופן בנתיבי איילון ברמת גן, ששווק תחת הטייטל "החיים על פי פיבקו".

איך אחרי כל זה הגיע פיבקו לראשון לציון, ועוד לשכונת קוטג'ים? היש יותר זעיר-בורגני מזה? ואולם משיחה עם פיבקו מסתבר שממש כשם שהפרה רצתה להניק, גם העגל רצה לינוק, והיזם כהן התפרץ דווקא לדלת פתוחה, ופיבקו חיפש דווקא לעשות דברים נוספים. אלא שלדבריו, "הקבלנים לא רצו לגעת בי אז, כי הם היו בטוחים שזה יעלה המון כסף".

כניסתו של פיבקו לפרויקט התבררה כמשתלמת במיוחד מבחינת כהן. הבתים בוילה נובל נמכרו ב-150 אלף דולר יותר מאשר בתים אחרים בשכונה, ופיבקו הפך להיות אדריכל שלא חושש "לרדת לעם". מאז החל לתכנן פרויקטים בכל הארץ: ביבנה, באר שבע, אילת, ואפילו בטבריה ונהריה. המשוואה, שפיבקו הוא האדריכל של העשירים, נשברה לראשונה, והסכר נפרץ: קבלנים הגיעו באוטובוסים, מספר פיבקו, כדי לראות שאדריכלות עושה כסף. "הם הבינו שלדיזיין יש ערך מוסף חד משמעי ומוכח, ומאותו רגע כל הארץ נפתחה בפניי".

ומה גילית אחרי שהגעת לכל הארץ?
"שאין הבדל משמעותי. בסוף, אותם בני אדם רוצים את אותם דברים. אף פעם לא הייתי נעול רק על תל אביב. מבחינתי כל פרויקט הוא אתגר, ולכן אף פעם לא חשבתי שפרויקט מסוים לא מתאים לי בגלל המיקום שלו. שנים שאני יודע שאין באמת הבדל משמעותי בין הקהל בפריפריה לבין הקהל במרכז. אנשים נחשפים לאותם דברים בנסיעות, במגזינים, בטלוויזיה ובסרטים. ההבדל הוא ביכולת שלהם לאפשר לעצמם את זה".

הבתים ב"וילה נובל" נמכרו ב-150 אלף דולר יותר מאשר בתים אחרים בשכונה, ופיבקו הפך להיות אדריכל שלא חושש "לרדת לעם". "עד אז הקבלנים לא רצו לגעת בי כי הם היו בטוחים שזה יעלה המון כסף. אחר כך הם התחילו להגיע באוטובוסים כי הם הבינו שלדיזיין יש ערך מוסף חד משמעי ומוכח, ומאותו רגע כל הארץ נפתחה בפניי".

בנייה בתל אביב לא יקרה יותר מבנייה בטבריה? שם מן הסתם לא יהיה בפרוייקט חדר יין.
"ההבדלים במחיר הבנייה למ"ר הם קטנים, ומבחינתי כאדריכל לא משנה אם היזם שם מטבח של בולטהאופ או איקיאה. ההבדלים הם בשוליים. הרצון הוא לעשות דירות יפות, מפנקות ונעימות בכל גודל ובכל מקום, והביקוש לזה קיים גם בטבריה וגם באילת. לכן, אני מאוד שמח לפזר את עבודתי בכל הארץ".

עם יוקרה לא הולכים למכולת

פיבקו לא לבד. הרצון לתכנן פרויקטים מחוץ לתל אביב ולהגיע גם לקהלים אחרים, כך מסתבר, משותף לרבים וטובים. אם בעבר אפשר לייצר הבחנה ברורה בין האדריכלים שבונים לעשירים, לבין אלה שבונים לכל השאר, הרי שכיום הגבולות הללו היטשטשו מאד. אדריכלי הצמרת גילו שתל אביב אולי יוקרתית, אבל עם שוק היוקרה המצומצם של ישראל קשה ללכת למכולת, ובמיוחד קשה לשלם משכורות לעשרות אדריכלים שמועסקים במשרד.

וכך, ניתן למצוא יותר ויותר פרוייקטי מגורים של אדריכלים מהשורה הראשונה לא רק בתל אביב, אלא גם בפתח תקווה, רחובות, ראשון לציון, חדרה ועוד. "רוב הפעילות כיום היא בפרויקטים גדולים מחוץ לתל אביב", אומר ערן אדרי,  מנהל פרויקט קיימא של קבוצת יובלים , שהתחילה עם פרוייקטי בוטיק בתל אביב, וכיום יש לה פועלת בעיקר מחוץ לה. "האדריכלים, אחרי שמיצו את התכנון בצנטרום של הצנטרום, יוצאים החוצה".

אז האדריכלים גילו שיש חיים מחוץ לתל אביב, ואילו היזמים והקבלנים גילו, שמיתוג פרוייקט דרך אדריכל -על שמתכנן אותו, עוזר לשיווק שלו, ומאפשר למכור יבמחיר גבוה יותר. "רוכשים ומתעניינים  מרגישים שבחירה באדריכל מוביל נותנת תוקף נוסף לאיכות התכנון", אומרת שירן פוריאן אחוון, סמנכ"לית השיווק של קרדן נדל"ן , המקדמת את פרויקט רמת ורבר בפתח תקווה ופרויקט אילן בחולון, שתכנן עבורה משרד מילוסלבסקי המדורג כמשרד השלישי בגודלו בדירוג דן אנד ברדסטריט לשנת 2024, ואת פרויקט פארק מגשימים ביהוד, שמתכננת עבורה אדריכלית קיקה ברא"ז .

לא תמיד תכנון של אדריכל -על משפיע על קצב המכירה ועל נכונות השוק לשלם מחיר מעט גבוה יותר, אומרת פוריאן אחוון, אולם לדבריה, "הפרויקטים מושכים תשומת לב רבה יותר, תהליך השיווק הופך ממוקד ומדויק, והתחושה בקרב הקהל היא שמדובר בפרויקט בעל ייחוד אמיתי. מבחינת הרוכשים, בחירה באדריכל מוביל, היא תעודת אחריות לרמת גימור גבוהה, שימוש בחומרים איכותיים יותר, מותגי מטבח מוכרים ואביזרי גמר שלא תמיד נמצאים בפרויקטים סטנדרטיים. תהליך כזה לא רק מייצר בניינים יפים – אלא הופך אותם לרלוונטיים, מבוקשים ומוערכים יותר".

"לתכנון פרוייקט על ידי אדריכל מוביל, יש ערך שיווקי מאוד גדול", אומר רז שרייבר, הבעלים של חברת שיווק הנדל"ן אינהאוס. "תכנון על ידי אדריכל-על, מעניק לפרוייקט חותמת איכות, ואנשים יוודעים שהם יקבלו בניין מיוחד. בסוף אנו מתחרים על תשומת הלב של הקונה, ופרוייקט שתוכנן על ידי אדריכל-על, אוטומטית נהנה מבידול".

איזו פרמיה זה נותן?
"זה יכול להגיע לפער של 5%, כי בסוף, כשזה תכנון של אדריכל מוביל, הלקוח מקבל יותר, אפשר להרגיש שהיתה חשיבה אחרת, ושמקבלים משהו אחר, לא כמו כל השאר".

גידי בר אוריין - גרסת אשדוד

אחרי ששינו את החזות של לב תל אביב, כשתכננו תוספת קומות לכ-200 בניינים באזור, ופיתחו מומחיות בתחום הבניינים לשימור, החליטו בני הזוג האדריכלים, טל וגידי בר אוריין, לצאת אל מחוץ לעיר. במסגרת המדיניות הנוכחית, המשרד יצא לחיפה, אשדוד, בת-ים, חולון – מיקומים פחות טריוויאליים עבור משרד אדריכלים שכל כך מזוהה עם תל אביב – והם מתכננים שם פרוייקטים של מאות ואלפי יחידות דיור. בימים אלה למשל מתכנן המשרד פרוייקט פינוי-בינוי של עד כ-700 יחידות דיור, של יוסי אברהמי , בשכונת נווה דוד בחיפה, הממוקמת על חוף הים.

"ניתן לעשות אדריכלות טובה גם מחוץ לתל אביב, והיא לא חייבת להיות יקרה, פשוט זה דורש יותר מחשבה", אומר גידי בר-אוריין. "כדי ליצר איכות, לא צריך לצפות בניין בזהב, אלא לתכנן נכון,  לחשוב על כיווני אוויר, שטחים ירוקים, חללים איכותיים בדירות. בכל חיפה בניינים עומדים אחד ליד השני, וכאן החלטנו שזו תהיה סוג של שכונה לדוגמה: ירוקה, שמאפשרת  תנועה של הולכי רגל, של אופניים. חילקנו את הפרוייקט לשלוש חצרות, שליש מהדירות הן מיוחדות עם מרפסות, ועם גג.  באופן  הזה מרוויחים גם דירות איכותיות, גם שטחים מאוד מיוחדים. זה לא פרוייקט גנרי".

אדריכל גידי בר אוריין: "בשביל לייצר איכות לא בהכרח צריכים את החומרים הכי יקרים. מגדל 'אחד העם' בשכונת הדר בחיפה הוא שלד בטון עם חלונות אלומיניום ללא ציפויים, עם הרבה מרפסות, וזה בניין מלא עניין שנראה הרבה יותר יוקרתי מאשר העלויות שלו בפועל. זו התפיסה שלי היום: לייצר איכות אדריכלית עם מחיר מעטפת לא יקר. זה הרבה יותר מאתגר מלתכנן פרויקט של 80 אלף שקל למ"ר בשדה דב"

יפה סדן, סמנכ״לית השיווק של קבוצת יוסי אברהמי , מספרת שבר אוריין מלווה אותם כבר שנים רבות,  בתכנון פרויקטים שונים במרכז, ולא היה קשה לגייס אותו גם לפרויקט בחיפה. "הוא שמח לקחת חלק כי מדובר במתחם ייחודי מאוד מבחינת הטופוגרפיה, הקרבה לים והפוטנציאל ליצור חוויית מגורים איכותית."

לגבי המשמעות השיווקית של השם בר אוריין אומרת סדן כי "ברור שזה מסייע . לגידי יש שם ומוניטין, וזה מייצר לפרויקט נחשקות ונותן תחושת ביטחון אצל הרוכשים".

למעט השכונות שעל הכרמל, רוב השכונות החיפאיות מאופיינות במעמד בינוני בואך בינוני-נמוך, מה שאומר שפרוייקטים שנבנים בהן חייבים לשמור על ריסון תקציבי, אך בר אוריין לא מודאג. "בשביל לייצר איכות לא בהכרח צריכים את החומרים הכי יקרים", הוא אומר. הדוגמה שממחישה זאת בצורה האופטימאלית מבחינתו,  היא מגדל אחד העם, ברחוב אחד העם בשכונת הדר, חיפה, שתכנן המשרד: "זה שלד בטון, עם חלונות אלומיניום, ללא ציפויים.  חוץ מהחלונות יש הרבה מרפסות, וזה בניין מלא עניין, שנראה הרבה יותר יוקרתי מבחינת העלויות, מאשר העלויות שלו בפועל. זו התפיסה שלי היום: לייצר איכות אדריכלית עם מחיר מעטפת לא יקר, אבל לקבל דירות סופר טובות, סופר איכותיות, שליזם הן לא עולות הרבה. זה טוב ליזם וטוב למשתמש. אנחנו מאמינים פה שאפשר לעשות בניינים סופר איכותיים  בעלות לא גבוהה".

גם באשדוד הם מיישמים רעיון דומה, על המרינה של אשדוד. "היזם מוכן ללכת איתנו ל'טיול' הזה,  ואני מאמין שהוא גם ירוויח מזה", אומר בר אורין. "אין ספק שמאתגר יותר לתכנן פרוייקטים כאלה, מאשר למשל בשדה דב, שם אנחנו מתכננים מתחמים של 45 קומות ודירות שנמכרות ב-80 אלף שקל למ"ר, מלא זכוכית ונוף.  החוכמה היא לייצר איכויות גם במיקומים הפחות נחשבים, עם מעטפת פשוטה".

"יש הבדל בנכונות היזם להכניס אלמנטים עיצוביים"

"יש כל הזמן משיכה כלפי מעלה" אומרת אדריכלית קיקה ברא"ז , המתכננת מתחמי מגורים ומתחמי עירוב שימושים  יוקרתיים כמו מתחם שרונה, הפרויקט של צמח המרמן ואזורים במתחם דפנה בתל אביב או פרוייקט "ווג" של גינדי בשדה דב  לצד פרוייקטים ברחבי הארץ - מלוד ורמלה ועד חולון ואילת. "ראשי ערים במעגלים מחוץ לתל אביב, רוצים למשוך את הערים כלפי מעלה ומכתיבים סטנדרט גבוה", היא טוענת.

איך שומרים על סטנדרט גבוה בפרוייקטים שמוכרים דירות ב-20-30 אלף שקל למ"ר?
"התכנון הוא אותו תכנון, אבל אם במגדל תל אביבי יתכננו חדר יין וסאונה לשימוש הדיירים, הרי שבמיקומים היוקרתיים פחות, נראה בעיקר שימושים פונקציונאליים: חללי עבודה, לאונג'ים, מועדון דיירים, חדר כושר, ולפעמים גם חדר ביליארד. לא פעם זה מתוכנן כך שהפונקציות משותפות למספר בניינים, ואז בכל בניין תהיה פונקציה אחרת, לשימוש כל דיירי הפרוייקט.  נגמר העידן של חדר יומולדת בכל בניין".

האדריכלית קיקה ברא"ז : "ראשי עיר במעגלים שמחוץ לתל אביב, רוצים למשוך את הערים כלפי מעלה ומכתיבים סטנדרט גבוה. כאדריכלים אנחנו מקיימים דיאלוג עם היזם, ומנסים למשוך את איכות הפרוייקט כלפי מעלה ועדיין לשמור על מחירי ביצוע סבירים. בפרויקטים של 20-30 אלף שקל למ"ר לא נשתמש בשיטת ברנוביץ הזולה, אבל גם לא בקירות מסך"

גם הגמרים של הבניין צפויים להיות זולים יותר מחוץ לתל אביב. בעניין הזה, אומרת ברא"ז, הם כאדריכלים מקיימים דיאלוג עם היזם, שבו הם מנסים למשוך את איכות הפרוייקט כלפי מעלה ועדיין לשמור על מחירי ביצוע סבירים. כך למשל, היא אומרת, בפרוייקטים שבהם נמכרות דירות במחירים של  20-30 אלף שקל למ"ר, בהם יש צורך לחסוך בעלויות, הם אמנם לא יילכו על שיטת ברנוביץ, הזולה והפשוטה יחסית, אך גם לא על קירות מסך, כמון בתל אביב. במקום זה יבחרו במשהו באמצע: שילוב של חומרים ושיטות חיפוי חלופיות שנותנות מראה מודרני ונקי, ועדיין בעלויות סבירות.

"יש הבדל בגמרים, בנכונות של היזם להכניס כל מיני אלמנטים של עיצוב שעולים לא מעט", אומר גם פיבקו. "אם זה חלונות, אם אריחים, ואם דלת בגובה לא סטנדרטי. ברור שהנכונות שלו לעשות את זה בדירות זולות יחסית, תהיה פחותה." לא פעם ניגוד העניינים המסויים הזה, בין אדריכל העל, שרוצה להשתמש בחומרי גלם איכותיים, כמו שהוא רגיל בבנייני היוקרה שהוא מתכנן  בתל אביב, לבין היזם, שרוצה לחסוך, בטח אם זה בפריפריה, שם מחירי הדירות נמוכים יחסית.

לדברי פיבקו, "קרה לי לא פעם שהיו ויכוחים קשים עם היזמים. הם רוצים לחסוך, אבל יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם, אלמנטים שהם משמעותיים למראה של הבניין. אני מבין את השיקולים הכלכליים, ואכן חד משמעית יש רבים כאלה. אני אישית חושב שהמחיר הגבוה שאנשים מוכנים לשלם עבור הדירות שאני מתכנן, עוזר לחישוב הכלכלי, ובאמת יש יזמים רבים שמוכנים להתחשב בזה ולהוסיף קצת כסף לבנייה כדי לקבל תמורות גבוהות יותר".

"כדי להוציא אדריכל צמרת מתל אביב נדרש פרויקט גדול" 

נשאלת השאלה מה נדרש כדי להביא אדריכל על אל פרוייקט מחוץ לתל אביב? נראה כי התשובה, לפחות בחלקה, קשורה לגודלו של הפרויקט.

כך למשל גייסה אופק את האדריכל משה צור לתכנון "פרויקט מוהליבר", הכולל כ-280 יחידות דיור ביהוד-מונסון. צור נחשב לאחד משלושת האדריכלים שתרמו יותר מכל לקו הרקיע של תל אביב, ושמו רשום על רבים מהמגדלים התל אביביים האייקוניים, ובהם עזריאלי שרונה, מידטאון, מגדלי הארבעה, אמות אטריום, ובנייני המגורים רוטשילד 22 , ארלוזרוב 17 (שאף זכה בתואר בניין המגורים הטוב בעולם בשנת 2020) ורבים נוספים.

"אדריכלי הצמרת מעדיפים לתת את טביעת האצבע שלהם  בעיקר בפרוייקטים גדולים, וכבר לא מתעסקים בפרוייקטים קטנים כמו תמ"א 38 , גם אם מדובר בפרוייקט יוקרה בתל אביב", אומר קובי אופק, בעלי אופק התחדשות עירונית .

לדברי צור לאורך כמעט 50 שנות קיומו של המשרד, הוא תכנן מגה פרויקטים של מגורים בכל הארץ, החל מקריית אונו וראש העין במרכז, את קניון ערים בכפר סבא והבניינים סביבו, בקריות, בבאר שבע ובנהריה. בעבר הרחוק, הוא עבד כמעט עם כל החברות הטרומיות, שתכננו יחידות דיור בנתיבות, באריאל ובקרני שומרון. "אנחנו עוסקים בתכנון שכונות כל הימים, אבל אלה פרויקטים שפחות מצטלמים בהשוואה לתל אביב. גם עכשיו יש לנו הרבה מאוד פרויקטים גדולים של התחדשות עירונית ".

מה ההבדל בין תכנון פרויקט משבו דירה עולה 10 מיליון שקל ומעלה, לבין פרויקט שבו דירות נמכרות במחיר של 25-30 אלף שקל למ"ר?
"העקרונות האורבניים זהים, של בינוי, איכות חיים, שטחים ציבוריים, זהות של מקום. מה ששונה, זו איכות המעטפת והתקציבים עבורה. המעטפת במגורים בתל אביב מושקעת יותר. אבל בכולם, בין אם זה פרויקט יוקרה ובין אם זה פרוייקט מדיום, הדגש הוא על איכות  הדירה, התכנון שלה, חללים, הפרדה בין שטח יום לשטח לילה. אם ניקח למשל את מוהליבר ביהוד, זה קונספט מגורים חדשני, שטחים ציבוריים גדולה מאוד, זו חוויית מגורים שהיא בכמה רמות גבוהה מהמקובל".

אבנר ישר: "בניינים לא צריכים להיות יקרים כדי להיות טובים. כמובן שבניינים מפוארים עם קירות מסך עולים יותר, אבל זה עדיין לא אומר שהם טובים יותר. הדבר היחיד שמנחה אותי בקבלת עבודה זה אם אני חושב שהמזמין יבנה פרוייקט ראוי, והוא לא חייב להיות יקר מאוד, מספיק שיש לו רצון להוציא תחת ידיו מוצר טוב"

ועדיין במחיר של פלוס מינוס 30 אלף למ"ר.
"תכנון אורבני נכון לא עולה יותר כסף, והנושא של קהילתיות, מוביל בכל הפרוייקטים שלנו. מה שכן, ברוב הפרוייקטים בתל אביב, מקבלים גם את המבט לים, שזה מעניק רובד נוסף של איכות חיים".

"אין מצב שאפסול פרויקט רק כי הוא בצפת"

גם אדריכל אבנר ישר, אף הוא מאדריכלי קו הרקיע של תל אביב, שבפורטפוליו שלו נמצאים בין היתר פרויקטים כמו לנדמרק שרונה, מגדל דה וינצ'י, תוכנית כיכר אתרים, פרוייקט שוק בצלאל, ועוד  - לא נשאר רק בתל אביב. בימים אלה הוא מתכנן את פרוייקט אפטאון, פרוייקט עירוב שימושים של סלע בינוי, בשכונת פארק אפקה בקריית ביאליק. "ההבדל במחירי הדירות במקומות כאלה, לעומת המרכז, נובע בעיקר ממחיר הקרקע, אבל הבניין עולה אותו דבר", הוא אומר. "אנשים שגרים על הקרקעות הכי יקרות הם אותם אנשים ויש להם אותם צרכים, ואני לא רואה שום הבדל בין עבודה על מגדל בתל אביב לבין תכנון בפריפריה.

"אני לא חושב שבניינים צריכים להיות  יקרים כדי להיות טובים. כמובן שבניינים מפוארים עם קירות מסך עולים יותר, אבל זה עדיין לא אומר שהם טובים יותר. אדריכלות טובה צריך לעשות בכל מקום. אנחנו בונים בכל הארץ, נתניה, חיפה, קריית ביאליק, באר שבע, אשדוד. הדבר היחיד שמנחה אותי בקבלת עבודה, זה  אם אני חושב שמי שמזמין את העבודה יבנה פרוייקט ראוי, והוא לא חייב להיות יקר מאוד, מספיק שיש לו רצון להוציא תחת ידיו מוצר טוב, גם אם התקציב שלו קטן יותר. אין מצב שמישהו יבקש ממני לתכנן לו פרוייקט בצפת ולא אקח את זה, כי זה בצפת.  אנחנו מתכננים לכל האוכלוסיות, ולא בוחרים פרוייקטים לפי מיקומים".

משרד מילוסלבסקי עשה את הדרך ההפוכה מפיבקו, ישר וחבריהם. ממשרד אדריכלים צנוע שבסיסו עד לפני 20 שנה היה בעיר צפת, העביר המשרד את מוקד פעילותו לגוש דן, ואחראי לתכנון כמה מהמגדלים המוכרים באזור, בהם מגדל משה אביב, בית גבור ספורט ומגדלים נוספים על ציר יגאל אלון ובמתחם הבורסה ברמת גן. אך גולת הכותרת של פעילותו, היא כנראה תכנון המגדל האייקוני  "בין ערים" שיתנשא לגובה 100 קומות, על גבול תל אביב-רמת גן-גבעתיים.

"אני נולדתי בצפת", אומר ראש המשרד גיא מילוסלבסקי, "ומבחינתי לתכנן לא רק בתל אביב, אלא גם בפריפריה, זו שליחות. אני לא שוכח מאיפה באתי. כיום עוסק המשרד לצד פעילות במרכז גם בתכנון פרויקטים במיקומים שבהם מחיר דירה נע סביב ה-20 אלף שקל למ"ר. כך למשל, מתכנן כעת המשרד את פרויקט "קריית אתא צפון", של בריטניה ישראל, שמחירי הדירות בו יתחילו מ-1.1 מיליון שקל.

"משרד גדול הוא 'וואן סטופ שופ'"

על המתח בין הרצון לתכנן באופן איכותי לבין מגבלות התקציב, מספר אדרי מיובלים: "הנראות הטובה היא גם נגזרת של כמה אתה כיזם, מוכן להשקיע. יש תמיד את הטרייד אוף בין הנראות לבין חומרי הגמר. האופן שבו תשקיע בחזיתות, יכול להכפיל את עלויות הבניה. כשאתה מביא אדריכל גדול, זה יכול ליצור מתח בין הרצון שלו להוציא משהו איכותי, לבין הרצון של היזם לחסוך בעלויות.

"מצד שני, כשיש לי משרד גדול שאני נוהג לעבוד איתו, אני יודע שהוא יכול לטפל לי בכל הדברים, זה וואן סטופ שופ. הם עושים לי העמדה של הפרויקט, זמן התגובה מהיר, עושים תוכניות ואז מדייקים אותן. יש הרבה משרדים שיודעים לתכנן דירת 100 מ"ר, אך לתכנן דירת 100 מ"ר איכותית, זו תורה שלמה. לא כולם יודעים איך לשחק עם מטריצה מאוד מסובכת. משרדים גדולים יודעים לעשות את זה בכישרון ובמהירות".

בימים אלה משווקת יובלים את פרוייקט קיימא באור יהודה – 8 מגדלים ולמעלה מ-650 יחידות דיור. את הפרוייקט מתכנן משרד אדריכלים יסקי מור סיון , עוד אחד משלושת המשרדים המזוהים עם קו הרקיע של תל אביב, החתום בין השאר על מרכז עזריאלי, מגדל אלקטרה, מגדלי ב.ס.ר , מגדלי יו, ועוד. אך באותה מידה נוכח המשרד בפרויקטים במעגלים השניים של תל אביב, כמו בת ים, גבעת שמואל, פתח תקוה וכו'.

"אין ספק שמבחינה אדריכלית, כשיש תקציב אנו יכולים להגיע לאיכויות אדריכליות עם חזות מעניינת יותר, גמישה, שקופה ואנרגטית", אומר האדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון ביסקי מור סיון. "אם ניקח למשל את פרוייקט קיימא, שהוא מוגבל תקציב, אז החזית שלו היא אמנם טרומית (ברנוביץ) אבל כדי לייצר משהו אחר, חילקנו את המאסה לתיבות ורטיקליות כדי ליצור התמרה. יצרנו  מסגרות אסימטריות בחזית והבלטנו מסגרות כדי לייחד את הנפח, עם חלוקה של נתקים במקומות שונים. שילוב חומרים ושימוש בצבע יצרו שינוי ותחושה אחרת".