בג"ץ דחה את העתירה נגד הממשלה: הקבלנים חשופים לתביעות פיצויים במיליארדים

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) דחה השבוע את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד הממשלה, אשר לוותה בתביעת פיצוי בסך עשרות מיליארדי שקלים, אשר הוגשה בסוגיית האיחור ההמוני במסירת הדירות שלטענת הקבלנים נכפה על הענף בשל המלחמה המתמשכת, ואשר על פי הנוסח היבש של חוק המכר, על הקבלנים לשאת בפיצוי הרוכשים בגינו.

לקריאת פסק הדין של בג"ץ

"עיינו בחומרים שהגישו הצדדים ושמענו טיעוניהם בדיון שהתנהל לפנינו, והגענו לידי מסקנה כי דין העתירה להידחות", נכתב בפסק דין קצר שניתן על ידי הרכב בראשותו של נשיא העליון, יצחק עמית.

בין היתר נימקו השופטים כי "העתירה היא כוללנית במובן זה שאינה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת, ובגדרה התבקשו סעדים שונים ומגוונים, שעניינם בהפעלת סמכויות רחבות בכל הקשור לגיבוש מדיניות כלכלית וליישומה. לכך יש להוסיף כי לנוכח עקרון הפרדת הרשויות, אין דרכו של בית משפט זה להורות לכנסת לחוקק דבר חקיקה או להורות לרשות המבצעת ליזום תיקון חקיקה ראשית".

עוד נכתב בפסק הדין כי "כפי שנקבע לא אחת בפסיקה: 'נקודת המוצא היא, שבתחומי משק וכלכלה הסמכות לקביעת מדיניות כוללת מצויה בעיקר בידי הרשות המבצעת והמחוקקת... בסוגיות אלה בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו, ונכונותו להתערב מצטמצמת במיוחד כאשר מדובר בהחלטה שעניינה עיצוב מדיניות כלכלית וקביעת סדרי עדיפויות כלכליות וחברתיות'".

עוד ציינו השופטים כי "העתירה נעדרת נתונים קונקרטיים-עובדתיים, באופן שאינו מאפשר לברר את טענות העותרות לגופן. ולבסוף, הסעד שהתבקש בנוגע לאיחור במסירת דירות לרוכשים עלומים, ראוי שיתברר תחילה בערכאות השונות על רקע מקרים קונקרטיים, במיוחד בהינתן שרוכשי הדירות אינם צד לעתירה". 

השופטים סיכמו כי "אין לכחד כי מלחמת 'חרבות ברזל' הסבה פגיעה עמוקה וממושכת עבור רבים בחברה הישראלית. המשבר בענף הבנייה הוא מן המפורסמות וניתן להבין את המצוקה הנטענת על ידי העותרות, אך אין זה תפקידו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות בנושא וכיצד לממשה".

"פגיעה המוערכת בכ-131 מיליארד ש"ח"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבניה (גוף בבעלות משותפת להתאחדות ולהסתדרות, נ"ב) הגישו את העתירה המנהלית בחודש מאי האחרון נגד הממשלה, ראש הממשלה, שרי השיכון, האוצר והמשפטים וכן נגד הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, זאת בעקבות טענות לפגיעה בענף הבניה והתשתיות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", המוערכת בעתירה בשווי של כ-131 מיליארד שקל.

בעתירתם, דרשו הקבלנים מבג"ץ כי יוציא צו אשר יורה לממשלה להשיב מדוע לא מוקם צוות בין משרדי לגיבוש פתרונות מעשיים למשבר הנגרם עקב הטלת הסגר המתמשך על כניסת פועלים פלסטינים לישראל אשר נמשך עד היום, מדוע לא נקבע מתווה פיצויים ממשלתי לענף, וכן מדוע לא מתקנת הממשלה את חוק המכר דירות, אשר נכון להיום מגלגל את מלוא האחריות לעיכובים במסירת הדירה על הקבלנים בלבד, ומחייב אותם בפיצוי הרוכשים. זאת כאשר על פי הערכות ההתאחדות, העיכוב הממוצע שנגרם בשל נזקי המלחמה עומד כיום על כחצי שנה בממוצע לדירה.

הקבלנים: "ציפינו להחלטה שתכיר במצב שנוצר בענף"

בתגובה להחלטת בג"ץ בעניין האיחור במסירת הדירות מסרה התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "ההתאחדות עתרה בדרישה לקבוע, כי על המדינה למצוא פתרון למצב שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל שכללה עצירת עבודות באתרי בנייה בשל המחסור בעובדים בעקבות החלטות המדינה. בעתירה לא דרשה ההתאחדות כי המדינה תפצה אותה בכסף, אלה קראה לבית המשפט לקבוע כי יש להכיר באירוע זה כאירוע מסכל חוזים".

חיים פייגלין, המשנה לנשיא התאחדות הקבלנים מסר: "ציפינו להחלטה שתכיר במצב שנוצר בענף. המטרה שלנו היתה למנוע הליכים משפטיים שיימשכו שנים ויעלו הרבה כסף לרוכשי דירות ויזמים. החלטת בג"ץ הנוכחית תביא להצפה של בתי המשפט בהליכים שבין רוכשים ומוכרי הדירות. ניתן להעריך כי ממילא יגיע הנושא לבג"ץ שוב. יש כ־110 אלף רוכשים שהדירות שלהם התעכבו. לא בקשנו התערבות בהתנהלות הממשלה אלה הכרה במלחמה כ'כוח עליון'. מצד שני, חשוב לומר שלא 'נזרקנו מכל המדרגות', וכי בהחלטת בית המשפט לא נאמרו אמירות שסותרות את הטענות שלנו - וזה עשוי להיות סמן חשוב לערכאות הנמוכות יותר.

עו"ד הילה גולדפלד, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן: "דחיית העתירה על בסיס טעמים פרוצדורליים, לצד ההכרה המפורשת של בית המשפט העליון במצוקת הענף, מותירה את הכדור במגרש הממשלה. פסק הדין אינו שולל את הצורך במנגנון פיצוי או בהכרה במלחמה כאירוע מסכל, אלא קובע שבית המשפט אינו הפורום המתאים לכפות זאת על הרשות המבצעת. הדבר מדגיש את החשיבות והדחיפות שבהיענות הממשלה לבקשות התאחדות הקבלנים, וקביעת מנגנון פיצוי והסדרה רוחבי שיביא ודאות ויציבות לענף הבנייה, ימנע ריבוי תביעות משפטיות ויאפשר את המשך פעילותו התקינה של אחד מעמודי התווך החשובים בכלכלה הישראלית".