ועדת הערר עצרה את התוכנית בין נווה צדק ליפו: תוחזר לדיון בוועדה המקומית

התוכנית לשכונת מנשייה בתל אביב תחזור לדיון בהתנגדויות בוועדה המקומית. כך קבעה אתמול (ד') ועדת הערר המחוזית לתכנון בנייה תל אביב, בראשות עו"ד מיכל דהלברשטם דגני, זאת לאחר שורה של עררים שהוגשו בנושא. ועדת הערר קבעה כי הוועדה המקומית לא פרסמה שינוי תוכנית המשנה ייעוד משטח ציבורי פתוח למבני ציבור וכי תא שטח המיועד לדרך (כביש, מדרכה, שביל וכו'), שפורסם בשתי תוכניות, ייתן זכויות לעירייה בתוכנית אחת בלבד.

התוכנית  ביוזמת הוועדה המקומית תל אביב משתרעת על 120 דונם בין נווה צדק ליפו, גובלת בחומת הרכבת ההיסטורית, במסילת הרכבת הקלה וברחוב קויפמן המקביל לים. המרחב כולל את מתחם התחנה, מוזיאון בתי האוסף לשעבר של צה"ל,  גינה וחניות. התוכנית קובעת ייעוד קרקע לשטחים ציבוריים פתוחים, כיכר, מבני ציבור ומסחר, מגורים, שטחים פרטיים פתוחים, תיירות, ודרכים. היא מתווה רחובות חדשים ומתווה את הבנייה באזור השימור במתחם התחנה.

התוכנית כוללת 746 חדרי מלון ו-640 יחידות דיור ואושרה עקרונית ב-2024 בתום דיון בהתנגדויות בכפוף לתיקונים. עם העוררים נמנו עו"ד גיא יקותיאל, בייצוג עו"ד ענת בירן , הרשום כבעלים של חלקה הגובלת בתוכנית ממזרח ברחובות המרד ושמרלינג, עמותת תושבים למען נווה צדק, בייצוג עו"ד אלי וילצ'ק ומשפחת גור - יזמית התוכנית אליפלט מזרח, בייצוג עו"ד אמיר ברגר וכן בעלי קרקע אחרים בשתי התוכניות. 

הטענות נגעו בעיקר לפגיעה בבעלי זכויות בשטח שהתוכנית מגדירה למבנה ציבורי עם זכויות מוגדלות תוך שינוי ייעוד תוכנית קודמת - תוכנית תפרי נווה צדק -  שהגדירה את השטח כשטח ציבורי פתוח, בלי לכלול את התוכנית בפרסומים. טענות נוספות נגעו לתא שטח בתוכנית אליפלט מזרח המועדף לדרך ונכלל בשתי התוכניות והעלו שאלות לגבי ההפקעה וחילוקי דעות בין היזמים לבעלי הקרקע. יש שביקשו להיגרע או להצטרף לתוכנית אליפלט מזרח. מדובר בתוכנית גובלת ברחוב אליפלט במערב, רחוב אילת בדרום, פארק המסילה בצפון, המקודמת במקביל לתוכנית מנשייה לצורך הקמת מרחב תעסוקה, מסחר, ומגורים מעל שטח כ-8 דונם.

עו"ד ענת בירן (רז רוגובסקי)

העמותה טענה לחוסר בשטחי ציבור לאור גידול האוכלוסייה. טענות כלליות היו כי התוכנית נוגדת את תוכנית המתאר. הוועדה המקומית טענה כי רוב שטח תוכנית מנשייה מיועד לשטחי ציבור וכי התוכנית מאזנת בין הצרכים השונים, תואמת את תוכנית המתאר תא/5000 וכי איחוד השטחים נועד לשפר את התכנון ולא לקצץ בשטחי ציבור. לגבי איחוד תא שטח אחד בשתי התוכניות ציינה הוועדה המקומית שזה נעשה בשל אילוצי מציאות, התארכות הליכים תכנוניים ואי ודאות איזו תוכנית תאושר קודם. כמו כן טענה שלא מדובר בשחרור זכויות שבו תוכנית מפקיעה שטח לצורכי ציבור ותוכנית מאוחרת הופכת את השטח לסחיר, אלא ששתי התוכנית קבעו את תא השטח כמיועד לדרך. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהנה חלק מהבעלים אבל לא יוזמת התוכנית, הצטרפה לעמדת הוועדה המקומית. 

ועדת הערר דחתה את הטענות לגבי אי התאמה לתוכנית המתאר אך ציינה לגבי שינוי הייעוד: "על אף החשיבות בהגדלת שטחי הבנייה בתא השטח ועל אף שהשינוי הוא בסמכותה המלאה של הוועדה המקומית, לא מצאנו נימוק ענייני מדוע הוחלט לחרוג מהוראות ייחודיות אלו ביחס לתא שטח ומההקשר הספציפי של תוכנית נווה צדק. היה מקום להתייחס באופן  מפורש להקשר במסגרתו נקבעו מגבלות הבנייה ולהביא את מלוא השינויים המתוכננים לידיעת הציבור, בפרט כי השינויים המתוכננים מבטלים את השטח הפתוח מול שכונת נווה צדק ואת זיקות ההנאה למעבר הולכי רגל לים". עוד קבעה שחלו שינויים משמעותיים נוספים בתכנון לאחר שלב ההתנגדויות.

לגבי תא השטח המשותף לשתי התוכניות קבעה ועדת הערר שאם תוכנית אליפלט מזרח תאושר קודם יש לקבוע שהשטח הופרש במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה ולציין את מספרה וכי הוועדה המקומית לא תוכל לקבל זכויות במסגרת תוכנית אליפלט אם השטח יופקד קודם בתוכנית מנשייה.