"קבלני הביצוע חטפו הכי חזק, לכן שם אנו רואים את מרבית פשיטות הרגל"

ענף הבנייה מצוי באחת התקופות המאתגרות בתולדותיו: ריבית גבוהה, מחסור מתמשך בכוח אדם, עלויות מימון כבדות וסגירת אתרי עבודה בשל המלחמה – כל אלה מצטברים לגל טלטלות שפוגע בעיקר בקבלני הביצוע. עדי נוב, מנכ"לית בססח - חברת ביטוח האשראי בבעלות הראל ואליאנץ – מציבה תמונת מצב חדה, מתארת כיצד ענפים שונים מתמודדים עם השיבושים, ומסבירה מדוע ניהול סיכונים ופיזור מקורות הכנסה הם המפתח להישרדות ואף לצמיחה גם בזמנים קשים.

לצפייה: 

להאזנה: 

"ביטוח אשראי זה מוצר שנועד לחברות שמוכרות לחברות אחרות באשראי. אם הלקוח לא מצליח לשלם – אנחנו נכנסים ומשלמים במקומו", מסבירה נוב. מאחורי המוצר הזה עומד ניתוח סיכונים מורכב – החל ממעקב אחר חובות אבודים בענפים שונים ועד הערכת פרמיות סיכון בהתאם ליכולת הסליקה בשוק.

בססח היא שותפות שווה בין הראל לבין אליאנץ, אחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם. "אליאנץ מחזיקה יותר משליש מפעילות ביטוח האשראי בעולם. היתרון לגודל הוא עצום – כי המשחק פה הוא משחק של ידע", מסבירה נוב. החיבור מעניק ללקוחות הישראלים גיבוי בינלאומי לצד הבנה רגולטורית מקומית.

לדברי נוב, המשק הישראלי נמצא בתוך "אירוע משברי מתמשך" מאז הקורונה. "היו לנו קורונה, חוסר יציבות פוליטית עם חמש מערכות בחירות, מלחמה באירופה, רפורמה משפטית – ואז מלחמה בישראל", היא מזכירה. ועדיין, הכלכלה הישראלית מגלה חוסן. "אנחנו לא באותו קו שלפני אוקטובר, אבל מתמודדים יפה עם מצבים מורכבים".

נוב מתארת כיצד השוק מגיב בפועל: "כשהתחילה המלחמה באוקטובר ראינו קפיצת מדרגה של עשרות אחוזים בדיווחים על קשיים בתשלומים. זה אמנם התמתן, אבל לא חזר למה שהיה לפני כן". למרות זאת, היא מסבירה כי נתוני פשיטות הרגל הרשמיים לא משקפים את התמונה המלאה, בין היתר בגלל הקלות רגולטוריות והסכמות עם הבנקים שדחו דיווחים על חובות.

כשנוב נשאלת על מצב ענף הנדל"ן, היא משרטטת תמונה מפורטת שמחלקת את הענף לשלושה חלקים – נדל"ן מניב, יזמים וקבלני ביצוע – ומסבירה כיצד כל אחד מהם מושפע מהמשבר הנוכחי. לדבריה, בנדל"ן המניב המדד הטוב ביותר הוא ביצועי המסחר: "אם הקמעונאות עובדת טוב – הם נהנים, ואם לא – הם סובלים". כשזה מגיע ליזמים, נוב מציינת שהריבית היא המשתנה הקריטי ביותר: "ריבית גבוהה אומרת שאנשים קונים פחות דירות כי המשכנתה יקרה, וגם יקר לממן את הזמן עד שמוכרים. אבל רוב היזמים בישראל הן חברות חזקות וותיקות, שחלק מהקרקעות שלהן נרכשו לפני מחירי השיא של 2022, ולכן יש להן כרית ביטחון מבחינת הרווחיות. אנחנו לא חושבים שזה פוגע באיתנות של הענף". 

ואולם, התמונה משתנה לגמרי כשמדובר בקבלני הביצוע: "אלה שבאמת עם הרגליים על הקרקע, מבצעים וקבלני תשתיות – הפגיעה אצלם מהירה הרבה יותר. אלה חברות שחיות במרווחים נמוכים מאוד, ובשביעי באוקטובר הן חטפו את המכה הקשה ביותר: אתרי בנייה שנסגרו, עובדים פלסטינים שלא יכלו להמשיך לעבוד, עלויות מימון כבדות ועלויות תשומות שעולות. לתוך זה נכנס גם ההבדל בין עובדים סינים לעובדים פלסטינים – העלות והכשרה שונות לגמרי. לכן קבלני הביצוע הם אלה שחווים את הקושי המיידי ביותר". 

"אלה שבאמת עם הרגליים על הקרקע, מבצעים וקבלני תשתיות – הפגיעה אצלם מהירה הרבה יותר. אלה חברות שחיות במרווחים נמוכים מאוד, ובשביעי באוקטובר הן חטפו את המכה הקשה ביותר: אתרי בנייה שנסגרו, עובדים פלסטינים שלא יכלו להמשיך לעבוד, עלויות מימון כבדות ועלויות תשומות שעולות" 

בסיכום דבריה היא מוסיפה הערה חדה: "בתחום הנדל"ן – קבלני הביצוע חטפו הכי חזק. יש להם את ה-Margin הכי נמוך לספוג את השינויים, ולכן כמעט לא רואים יותר חברות ביצוע חזקות. אפשר לספור אותן על יד אחת, והשאר – קבלנים קטנים שמתקשים מאוד לעמוד בעול הזה". 

"אי אפשר להתכונן לכל הברבורים השחורים"

ענף הרכב מתמודד עם לחצים כפולים – רגולציה, ירידה בצריכה, ובעיקר שיבושי אספקה. "אף אחד לא דמיין שסגירת תעלת סואץ תגרום לכך שרכבים יגיעו אחרי מסע של חודשים מסביב לאפריקה", אומרת נוב. לדבריה, מי שנערך מראש עם מלאים גדולים הצליח לשרוד טוב יותר, אבל הצרכנים הישראלים בולמים רכישות גדולות כשהעתיד הכלכלי לא ברור. גם בענף הקמעונאות נרשמות ירידות נקודתיות, במיוחד בתחומים כמו אופנה וחשמל, שבהם אי-הוודאות משפיעה מיידית על התנהגות הצרכנים. בתיירות – התמונה עגומה יותר: "אין כמעט תיירות נכנסת, ולפי ניסיון העבר, לוקח שנים עד שזה חוזר", קובעת נוב. אילת, למשל, נפגעה קשה מהיעדר התיירות החורפית ומהשיתוק בנמל.

ביחס להורדת הדירוג של ישראל, נוב מסבירה: "פרמטרים אובייקטיביים כמו רמת חוב וגירעון תומכים בירידה מסוימת, אבל מודי'ס הורידה אותנו הרבה יותר חזק בגלל שלא הצלחנו לשכנע שאנחנו יודעים לנהל את הכלכלה שלנו". במקביל, היא מתייחסת לאמברגו הגלוי של טורקיה ולתחושת חוסר הרצון של חברות מערביות לעשות עסקים עם מדינה במלחמה.

אחת התובנות המרכזיות שלה למשקיעים: "אתה לא יכול להתכונן לכל הברבורים השחורים, אבל כן צריך לנהל סיכונים, לזהות נקודות חולשה ולבנות תוכניות מגירה. מי שעשה את זה - שרד".

למרות הכל, נוב בוחרת לסיים בנימה אופטימית: "החוסן של המשק הישראלי ייחודי. היכולת של חברות להמשיך לעבוד תחת טילים או משברים היא יוצאת דופן. זה יחד עם החדשנות בסייבר ובטכנולוגיה יכול להביא לפריחה כלכלית בעשור הקרוב – אם נדע לנהל את הסיכונים נכון".