אחרי קרוב לשנתיים: בענף הבנייה מפסיקים להתגעגע לפועלים הפלסטינים

ערב מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה ב-7.10, הועסקו 109 אלף פועלים פלסטינים בענף הבנייה באופן רשמי, וכמות שמוערכת ב-20 עד 30 אלף נוספים של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) הועסקה באופן לא רשמי. מייד עם פרוץ המלחמה, החליטה ממשלת ישראל לעצור באופן מוחלט כניסה של עובדים פלסטינים לתחומי הקו הירוק, מדיניות שעודנה תקפה עד היום.

להפסקת ההעסקה של מי שהוו פלח כה משמעותי מכח העבודה של ענף הבנייה, בפרט בעבודות ה"רטובות" (טפסנות, ברזלנות, טיח וריצוף) הנדרשות לבניית שלד הבניין הייתה, ועדיין יש, השפעה דרמטית על ענף בינוי והמשק בכלל. בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת בינואר 2024, חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, חשף אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר כי בעקבות היעדרות של העובדים הפלסטינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי שהם  2.4 מיליארד שקלים בחודש.

סקירה שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בחודש יוני האחרון העלתה נתון מפתיע לפיו מספר העובדים הפלסטינים, שצנח ל-6 אלף ברבעון האחרון של שנת 2023, עלה בהדרגה וכבר עומד על 21 אלף נכון לרבעון הראשון של 2025. מאחר שמדיניות הממשלה בעניין הפועלים הפלסטינים לא השתנתה, המשמעות של העלייה במספר העובדים הפלסטינים היא אחת – מספר העובדים הפלסטינים ביהודה ושומרון נמצא במגמת עלייה.

הנתון הזה מפתיע במיוחד שכן הנימוק הביטחוני הוא זה שהניע את ההחלטה לאסור על כניסת פועלים פלסטינים לתחומי הקו הירוק. המצדדים במהלך, ובינהם שר האוצר בצאלאל סמוטריץ, והשר לבטחון פנים, איתמר בן גביר, טענו כי הסכנה לפיגועים, ובפרט אחרי ה-7 לאוקטובר, עלתה בצורה משמעותית, ולכן יש למנוע את כניסת העובדים הפלסטינים לישראל. יש לציין כי מערכת הביטחון על זרועותיה השונות ובפרט המל"ל והשב"כ חולקים על עמדת השניים ולאורך השנתיים האחרונות טענו כי במתן היתרי עבודה לכמה עשרות אלפי פועלים פלסטינים תושבי יו"ש צפוי דווקא אפקט חיובי של צינון המתיחות בשטח.

"מדובר באבסורד", אומר עידו פדלון על מדיניות המשך העסקת הפלסטינים ביו"ש, "יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמדינה. אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי, המדינה צריכה להחליט: או שהיא ממסדת את זה באופן גורף ומכניסים לכל מקום עובדים פלסטינים, או שלא מכניסים בכלל. גם ברמה הפוליטית אין פה היגיון, אנחנו ממשיכים איתם או ממשיכים בלעדיהם?"

מבלי להיכנס לעומקם של הטיעונים בעד או נגד, עולה שאלה מתבקשת, והיא האם הסכנה הנטענת על ידי שר האוצר לעלייה בכמות הפיגועים בתוך תחומי הקו הירוק בגין העסקת פועלי בנייה פלסטינים, אינה תקפה לגבי היישובים היהודיים ביו"ש, שבהם דווקא נמשכת ואף מתגברת העסקת הפועלים הפלסטינים? על פניו, נראה כי הממשלה נוקטת באיפה ואיפה כאשר היא מונעת מקבלנים הפועלים בתחומי הקו הירוק את האפשרות להסתמך על כח האדם הפלסטיני, בהתחשב בעובדה שגם היום ממשיך הענף לסבול ממצוקת כח אדם חריפה.

שאילתה שהעברנו לשר האוצר לגבי נקודה זו נותרה לצערנו ללא תגובה.

"המשך העסקת הפועלים ביו"ש - אבסורד"

"אני חושב שמדובר באבסורד", אומר עידו פדלון מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון , "יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמדינה. אנחנו בונים היום באלקנה פרויקט ענק של דיור מוגן, הראשון באזור יהודה ושומרון. ישנם אזורים מסוימים כמו אזור תעשייה ניצני שלום, שהוא לא אזור מגורים, זה אזור מפורז שסך הכל מכניסים אליו עובדים, בוא נגיד שזה עוד יכול להיות לגיטימי. אבל הבעיה צריכה להיפתר באיזשהו אופן. אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי, המדינה צריכה להחליט: או שהיא ממסדת את זה באופן גורף ומכניסים לכל מקום עובדים פלסטינים, או שלא מכניסים בכלל. גם ברמה הפוליטית אין פה היגיון, אנחנו ממשיכים איתם או ממשיכים בלעדיהם? אי אפשר את החצי הזה, כי גם אני לצורך העניין צריך שיגידו לי מה לעשות, לחכות להם או להביא עובדים זרים?".

לעומתו, עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, דווקא מוצאת הגיון במדיניות, שקשורה לטענתה לעובדה שחייהם של האוכלוסייה הפלסטינית ושל תושביה היהודים של יהודה ושומרון שלובים זה בזה. "ביהודה ושומרון אין להם מטרה לעשות פיגועים באתרי הבנייה כי הם גרים אחד בתוך השני. הם גם מורתעים יותר - יש יותר נוכחות צבאית ונוכחות של מאבטחים באתרי הבנייה לעומת בתוך הקו הירוק. זו מציאות שונה פה". זאת ועוד, אומרת חדד, "אל תשכח שהיום יש המון מפעלים וכל מיני אתרים שהיו בנויים רק על העובדים הפלסטינים. אין ידיים ישראליות שירצו לעבוד בעבודת ייצור שהיא עבודת כפיים, אי אפשר לשתק את את המפעלים האלה". בנוסף לכך, אומרת חדד, ישנם אזורים שהעובדים הזרים לא עובדים בהם. "הסינים, למשל, קיבלו הנחיה שלא לעבוד ביהודה ושומרון". עובדה זו לטענה של חדד מעלה את הצורך בעובדים פלסטינים באזור זה.

פועל בנייה פלסטיני בירושלים (Susan Law Cain / Shutterstock.com)

ניתן להניח כי העלייה במספר העובדים הפלסטינים ביהודה ושומרון גרמה, אם לא לתנופת בנייה, לכל הפחות לחזרה למימדי הבנייה של התקופה טרום השביעי באוקטובר. לעומת זאת, לעצירת כניסתם של העובדים הפלסטינים לתחומי הקו הירוק הייתה השפעה מכרעת על הענף.

"בערך 40% מכוח העבודה של ענף הבנייה והתשתיות, ובפרט העבודות הרטובות נעצרו", מתאר פדלון. "זאת מכיוון שרוב העובדים הפלסטינים עבדו בעיקר בעבודות רטובות: טיח, ריצוף, ניקיונות, שלדים. העצירה הזו גרמה לוואקום גדול. בתוך כל הוואקום הזה גם היו אנשי מילואים שנעלמו מאתרי הבנייה, ולא מעט. בנוסף חלק המעובדים הזרים עזבו את הארץ. הדבר הוביל להורדת תפוקות. אם היום אני צריך לחתום חוזה שפעם הייתי אומר 36 חודשים למסירה, היום אני אגיד 48 חודשים. אנחנו מבינים שהתפוקה וקצב הזמנים לא יהיו כמו שהיו. גם אם יחזירו את כל העובדים האלו מחר או אם מחר נביא עובדים חדשים, הרכבת לא תחזור למסלולה בן רגע. מדובר בעובדים שלא עבדו כבר שנתיים והם חלודים".

"שמחה שכפו עלינו את השינוי"

את הוואקום שנוצר בעקבות החלטת הממשלה לעצור כניסה של עובדים פלסטינים לתחומי הקו הירוק, ניסתה הממשלה למלא באמצעות הבאה של עובדים זרים לישראל. ואכן, על פי סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גדל מספרם של העובדים הזרים ב-138% מסדר גודל של כ-26 אלף ברבעון האחרון של שנת 2023 לסדר גודל של כ-62 אלף ברבעון הראשון של שנת 2025. למרות זאת ההערכות הן שחסרים עדיין כ-40 פועלים לענף על מנת להביאו לתפוקה מלאה. מלבד זאת, גם העובדים הזרים שכבר כאן זקוקים לזמן הכשרה וזמן הסתגלות לדפוסי העבודה הישראליים.

בשאלת העלויות של העסקת פועלים זרים מול פועלים פלסטינים, התשובה אינה חד משמעית. מבחינת המספרים היבשים, אין ספק כי עלות שכרם של הפלסטינים נמוכה יותר משמעותית. ואולם גם התפוקה שאלו סיפקו היתה נמוכה יותר, ולו רק בשל העובדה שנדרש מהם לעזוב את אתרי הבנייה בשעות מוקדמות יחסית על מנת שיספיקו לשוב לתחומי יהודה ושומרון בזמנים הקבועים באישורי העסקתם.

עפרה חדד: "העסקה של עובדים פלסטינים לכאורה יותר זולה יחסית  אבל אחר כך אתה מגלה כמה היא עלתה לך יותר יקר. למרות המחיר העסקנו סינים ואז, איך אומרים, 'גילינו את האור'. מבחינת נושא של שמירה על בטיחות זה משהו שהיה קטסטרופלי אצלם. לכן עם כל הקושי, אנחנו שמחה שכפו עלינו את השינוי. גם אם היום יחזירו את העובדים הפלסטינים לעבודה, אני לא יודעת כמה מהקבלנים יחזרו להעסיק אותם"

לטענת פדלון, "לא בטוח שהעלויות שלנו יותר גבוהות עם הפועלים הזרים. בכל הקשור לעובדים הפלסטינים היתה הרבה מסחרה של חברות קטנות שהביאה לעלויות גדולות יותר. לעומת זאת, הנושא של עובדים זרים הוא יותר ממוסד". לתפישתו, הבעיה האמיתית קשורה לפערים בתרבות העבודה בין העובדים הזרים למעסיקים בישראל. "העובדים החדשים שהביאו מכירים שיטות עבודה אירופאיות. יש צורך ללמוד את השפה שלהם מצד אחד וללמד את שיטות העבודה שלנו מצד שני. יש חוסר אדיר בצוותים שמכירים את התקנים ואת שיטות העבודה הישראליות. עכשיו אתה מביא חבר'ה מסרי לנקה, מהודו או אפילו מסין, גם אם הם מצוינים, הם לא מכירים את המנטליות של שיטות העבודה שלנו. זה לוקח זמן".

לדברי חדד, "העסקה של עובדים פלסטינים לכאורה יותר זולה יחסית  אבל אחר כך אתה מגלה כמה היא עלתה לך יותר יקר. למרות המחיר העסקנו סינים ואז, איך אומרים, 'גילינו את האור'. מבחינת נושא של שמירה על בטיחות זה משהו שהיה קטסטרופלי אצל הפלסטינים. ביקשנו לשים קסדה והם היו פשוט משחקים משחקים. לכן עם כל הקושי, אנחנו שמחה שכפו עלינו את השינוי. גם אם היום יחזירו את העובדים הפלסטינים לעבודה, אני לא יודעת כמה מהקבלנים יחזרו להעסיק אותם. בתור חברה שבעיקר העסיקה עובדים מהשטחים, אני שמחה שנגמלנו מזה".