מנהל רמ"י: "אין היום משבר דיור בישראל. יש מי שנוח לו להציג שיש מחסור בדירות"

"אין באמת משבר דיור, יש יותר דירות ממשקי בית. יש מי שנוח לו להציג את זה כמשבר ושיהיה מחסור, אבל נכון להיום אין מחסור ביחידות דיור". כך אמר היום מנהל רשות מקרקעי ישראל , ינקי קוינט, במהלך כנס הנדל"ן השנתי של הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "זמורה" בשיתוף המרכז האקדמי פרס ברחובות, שהתקיים תחת הכותרת: "ממשבר לצמיחה: אתגרי שוק הנדל"ן בצל המלחמה", בהשתתפות שרים, ראשי רשויות, בכירי מערכת התכנון ויזמים.

לדברי קוינט, "הגדלנו משמעותית את השיווקים באמצעות הסכמי הגג, שיווקנו ופרסמנו מכרזים. עם פרוץ המלחמה, היה חשש שאנשים יימנעו מלרכוש דירות, אך השוק חזר מהר מאוד לפעילות רגילה והירידה במחירי הדירות התעכבה בעיקר בגלל המלחמה. המימון כולו התייקר, תשומות הבניה התייקרו, שכר העבודה עלה, משך הבנייה הוארך והריבית הייתה גבוהה, אך לצד זה היו מבצעי קבלנים שמגלמים ירידה דרמטית. כבר עכשיו ניתן לראות ירידה של למעלה מאחוז במחירי הדירות ואנחנו מעריכים שהמגמה תימשך". עוד אמר כי "השוק עדיין לא הגיע לשיווי משקל. ברגע שהקבלנים יורידו את המחיר יהיה איזון. הקבלנים צריכים להוריד מחירים אם הם רוצים למכור". 

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, דיבר על גביית המיסים השנתית ומערך פיצוי נזקי המלחמה. אהרונוביץ' הביע תמיכה בהצעת חוק ממשלתית המצויה בהליכים מקדמיים שעל פיה ניתן יהיה לשקם את מתחמי ההרס באמצעות מיזמי התחדשות עירונית , תוך הפחתת שיעורי ההסכמה הדרושים מצד הדיירים.

על פעילות המיסוי בימים המורכבים הללו סיפר כי "יעד הצמיחה ירד, ומצד שני היעד של גבית המיסים עלה, וזה מפתיע בכלכלה כי לרוב גביית המיסים באה עם הצמיחה. אנחנו עושים מאמצים גדולים בשנתיים אלה לנסות להביא כסף ממקומות שבעבר פחות הבאנו מהם, למשל מהלך מיסוי הרווחים הכלואים. בנוסף, יש מלחמה בהון השחור שמתבטאת בעיקר בהפעלת חשבוניות ישראל, שעוד מוקדם לדעת כמה כסף זה הביא, אבל לכל הפחות זה חוסך תשומות. זה לא שתופעות החשבוניות הפיקטיביות נעלמה, אבל הזזנו את הגבינה למשפחות הפשע. אם חשבוניות ישראל תצליח לחסום את הפיקטיביות זה שווה למדינה 12 מיליארד שקל בשנה, בחשבון זהיר. המדינה הפסידה כנראה מאות מיליארדים מחשבוניות פיקטיביות במשך השנים ועכשיו אנחנו במלחמת חורמה בעניין".

לדבריו, "גבית המיסים נראית במקום טוב. יש רצון להקל על הציבור. אולי נוותר על הקפאת המדרגות. אני עוד לא יודע אם זה יקרה כי זו החלטה של הדרג הפוליטי. תקציב הביטחון מתוקן כעת בעוד תוספת וכל הדברים האלה בסוף צריכים להסתדר".

מנכ"ל חברת החשמל: "משרד האוצר הוא המכשול הגדול לפיתוח מדינת ישראל"

מאיר שפיגלר, מנכ״ל חברת החשמל, תקף את משרד האוצר ואמר כי "מצב הביורוקרטיה במדינת ישראל הוא בלתי נסבל. במקום שיקדמו דברים - תוקעים אותם, ובסוף הציבור משלם. משרד האוצר, ובעיקר אגף התקציבים, הוא המכשול הגדול לפיתוח מדינת ישראל. אגף התקציבים לא נושא אף פעם באחריות ולא נותן דין וחשבון על עיכובים. הוא גם התנגד להקמת מתקני ההתפלה, ואילו דעתו הייתה מתקבלת ישראל הייתה מתייבשת היום".

שפיגלר מציע לבטל את מעורבות חברת החשמל במתן היתרי בנייה ( טופס 4 והיתר איכלוס), משום שלדבריו הסיבה לעיכוב נעוצה בהטמנת קווי החשמל. "לצורך הטמנה יש צורך של עד 46 אישורים שונים מגופים ביורוקרטים שונים. אגף התקציבים התנגד להצעת חברת החשמל להכניס לחוק ההסדרים מגבלת זמנים על הגופים האמורים לתת את האישורים האלה״.
 
יו"ר הוועדה המרחבית זמורה, אלון יוניאן, ציין כי "מלחמת 'חרבות ברזל' והמערכה מול איראן טלטלו את ענף הנדל"ן והציבו בפניו אתגרים דרמטיים. שוק שמתאפיין ברגישות גבוהה למדיניות ולמצב ביטחוני חווה שורה של זעזועים ותמורות. אנחנו מבקשים לבחון כאן לעומק את ההשלכות, להגדיר את האתגרים ולגבש יחד עם מקבלי ההחלטות והמומחים פתרונות ישימים ליציאה מהמשבר".
 
רקטור המרכז האקדמי פרס, פרופ' רון שפירא: "שוק הנדל"ן מושפע מהיבטים כלכליים, חברתיים ולאומיים גם יחד, ולכן הדיון בו מחייב הסתכלות רחבה ומעמיקה. לא מספיק רק לעמוד על הקשיים שנוצרו בעקבות המלחמה, אלא גם לייצר מחשבה משותפת על דרכי השיקום והצמיחה, ולהניח יסודות נכונים לעתיד". עוד הוסיף פרופ' שפירא: ״המדיניות של מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות בתחום התכנון והבנייה ופריסת התשתיות מגדילה את אי-השוויון החברתי. ההשקעה בתשתיות היא רבה יותר באזור המרכז, המבנה המשפטי המאפשר ההתחדשות עירונית מאפשר אותה למעשה רק באיזור המרכז, והתוצאה היא הגדלת אי השוויון״