זעם בענף הנדל"ן בעקבות החלטת הריבית: "בנק ישראל איבד קשר למציאות"

לאחר קרוב לשנתיים שבהן התקבעה הריבית על רמה גבוהה של 4.5%, קיוו רבים מהעוסקים בתחום הבנייה למגורים, שחווה בשנה האחרונה האטה חריפה, כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תודיע היום (ב') על הפחתה. אך כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. גם היום החליטה הוועדה בפעם ה-14 ברצף על השארת הריבית ברמתה הנוכחית, והתגובות החריפות לא איחרו לבוא.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עמית גוטליב אמר בתגובה להחלטה כי "בנק ישראל איבד קשר למציאות. בהחלטתו על הותרת הריבית ללא שינוי הוא חורץ גורלם של מאות אלפי ישראלים שמנסים בכל דרך להגיע לקורת גג. רוכשי ושוכרי דירות משלמים בכל חודש, יחד עם חברות בנייה שמעסיקות מאות אלפי ישראלים, מחיר כל כך כבד על התעקשות בנק ישראל להתעלם מהמציאות בענף הבניה והתשתיות. את המחיר של הבור הכלכלי שיצר הבנק וממשיך להעמיק, נשלם כולנו, כל אזרחי ישראל עוד זמן רב. שום תירוץ כבר לא עובד. על בנק ישראל להוריד בהדרגה את הריבית במשק ובמקביל לייצר בסיס למסלול מימון מוזל לבניה ודיור במערכת הבנקאית".

בהתאחדות יועצי המשכנתאות הזהירו מפני השלכות ההחלטה על נוטלי המשכנתאות: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה, משקפת את מערכת השיקולים המוניטריים ותמונת המקרו של הכלכלה הישראלית, אולם היא מתקבלת על רקע תמרור אזהרה מדאיג במיוחד של פיגורי המשכנתאות שחצו לראשונה את רף ה-4 מיליארד שקל. נתון זה אינו סתם סטטיסטיקה יבשה, אלא איתות ברור למצוקה חסרת תקדים של משקי הבית בישראל", אמרו שם. עוד הוסיפו כי "מאחורי הנתונים הללו עומדות משפחות ישראליות שנאבקות, ללא הצלחה, לעמוד בהתחייבויותיהן החודשיות. המציאות הכלכלית הקשה שילוב של ריבית גבוהה, יוקר מחיה שנמצא בשיא כל הזמנים ומחירי דיור בשיא כל הזמנים יוצרת סופה מושלמת עבור הלווים.

"הכשל העמוק שמקבע את המציאות הזו טמון במדיניות הדיור הממשלתית, שמאפשרת לכוחות השוק לקבוע את הטון במקום להציג יעדים ארוכי טווח להורדת המחירים ולפעול כדי להגשימם. בפועל, משפחות נאלצות לקחת משכנתאות גבוהות יותר ויותר, ואת התוצאה אנו רואים בנתוני הפיגורים. כאמור, בנק ישראל מתנהל בזהירות רבה על רקע מציאות גיאו-פוליטית מורכבת של מלחמה מתמשכת, שהשלכותיה זולגות ומורגשות היטב גם בזירה הכלכלית, אך אסור לעצום עיניים. הגידול בפיגורים דוחף חלקים מהציבור לחפש פתרונות מימון בשוק החוץ בנקאי ולקחת על עצמם התחייבויות נוספות בסביבה פחות מפוקחת. זוהי שעת מבחן למקבלי ההחלטות".

לדברי עופר אהרונוביץ', מנהל חטיבת המשכנתאות באלדר משכנתאות, אמר כי בנק ישראל החליט להותיר את הריבית המוניטרית על כנה (4.5%), תוך שמירה על מדיניות זהירה ומאזנת בצל המלחמה. "ההחלטה נובעת משלושה שיקולים מרכזיים. הראשון - מאבק באינפלציה ועיגון ציפיות: למרות שהאינפלציה קרובה ליעד, הבנק אינו מוכן לקחת סיכון. השארת הריבית גבוהה נועדה להבטיח יציבות מחירים ולעגן את ציפיות האינפלציה בתוך היעד הממשלתי; השני - ייצוב השקל בצל המלחמה: אי-הוודאות הביטחונית והפיסקלית דורשת ריבית יציבה כדי לתמוך בשער החליפין של השקל. הורדה הייתה עלולה לגרום לפיחות, שמעלה את מחירי היבוא ומאיץ אינפלציה. השלישי - גישה זהירה למרות האטה בצמיחה: על אף האטה מסוימת בפעילות הכלכלית הנובעת מהמלחמה, הבנק מעדיף לתת עדיפות לניהול הסיכונים האינפלציוניים הנובעים מהוצאות הממשלה הגדלות ומההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה. לסיכום: הריבית נותרה ברמה הנוכחית כ'כרית ביטחון' כלכלית, תוך העדפת יציבות על פני הרחבה מוניטרית אגרסיבית".

"החלטה מאכזבת לאור האתגרים הגדולים"

גלעד אורן, מנכ"ל מצלאוי חברה לבניין, מסר כי "ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה מאכזבת, בעיקר לאור האתגרים הגדולים שעומדים בפני שוק הנדל"ן. גם אם השיקולים הכלכליים מובנים, אי-הורדה של הריבית ממשיכה להכביד על השוק הריאלי, ומקשה על ציבור רוכשי הדירות כמו גם על יזמים. בפרויקטי התחדשות עירונית , בעיקר בפריפריה, רמת הסיכון נותרת גבוהה, והיעדר הקלה מוניטרית ממשיך לעכב מיזמים חשובים להתחדשות מרקמים עירוניים ותיקים. אנו מקווים שהבנק יבחן מחדש את המדיניות בחודשים הקרובים לנוכח האינדיקציות בשטח". 

נימרוד צביק, מנכ"ל חברת מרום 360, העוסקת בשיווק נדל”ן עבור יזמים ולקוחות אומר כי "לאור החלטתו של הנגיד שלא להוריד את הריבית גם כעת, חשוב להבהיר שהציבור הרחב כבר כורע תחת הנטל. בזמן שהאינפלציה התייצבה סביב המסגרת שנקבעה, ההחלטה לא להקל על האזרחים ועל קהל רוכשי הדירות היא לא פחות מהתעללות בציבור. ההחלטה שלא להקל על הרוכשים היא מכה ישירה לאזרחים ומהלך שמכביד על כולנו. צריך להגיד בצורה ברורה: הגיע הזמן לחשוב גם על הציבור הרחב וכיצד להקל עליו בימים אלה. בסיטואציה הנוכחית, שבה האינפלציה כבר קרובה ליעד העליון שהוצב, הציבור מצפה להקלה אמיתית ולשינוי בחשיבה הכלכלית".