"גברים אמרו לי 'זה לא מקום לנשים'. ספגתי הרבה עלבונות, אבל לא ויתרתי"

בפרק חגיגי של הפודקאסט "החזית העירונית" בהנחיית  דניאל אוסטרינסקי, עו"ד וראש מחלקת בנקאות השקעות במרכז הנדל"ן, התארחה רונית שבירו – מבעלי קבוצת שבירו והיועצת המשפטית של החברה. בשיחה גלויה ומעמיקה היא חשפה את תפיסת עולמה על הענף, דיברה על ההיסטוריה של הקבוצה המשפחתית, על ההחלטות העסקיות הגדולות לאורך השנים, וגם העניקה עצות ליזמים צעירים ולנשים המבקשות לפרוץ בענף.

לצפייה: 

להאזנה: 

קבוצת שבירו, שנוסדה עוד בשנת 1944, הפכה לאחת מהשחקניות המרכזיות בענף. "הקבוצה קיימת כבר קרוב ל-80 שנה," סיפרה שבירו. "היום אנחנו בונים שכונות שלמות – מראשון לציון, דרך חיפה ועד קריית גת וגדרה. בסך הכול אנחנו עם למעלה מ-6,000 יחידות דיור בתהליך, מתוכן כ-1,800 בראשון לציון ועוד אלפים נוספים בצפון ובדרום".

הפעילות אינה מסתכמת בדיור בלבד. לדבריה, "אנחנו מנהלים גם קניונים, מרכזים מסחריים, דיור להשכרה, מעונות סטודנטים וכעת נכנסנו גם לעולם המלונאות. רק לאחרונה התחלנו את הבנייה של מלון 'גלי תכלת' בהרצליה – אחד הפרויקטים הכי יוקרתיים בארץ".

המציאות הנוכחית, לטענתה, היא מהמורכבות שחוותה החברה מאז הקמתה: "אנחנו נמצאים בתקופה שלא הייתה כמותה – שילוב של מלחמות, משברים, תקשורת ורשתות חברתיות. המים מאוד גועשים, ואנחנו כמו קפטן שמחזיק ספינה גדולה בין גלים גבוהים. החוכמה היא לשמור על קור רוח ולהבין שמדובר בריצת מרתון, לא בספרינט".

לדבריה, ישנם תחומים עם ביקושים חזקים, כמו הדיור להשכרה: "על כל דירה יש מאות אנשים שמחכים להיכנס. אבל עליית הריבית הפכה חלק מהפרויקטים לפחות כדאיים. אנחנו מסתכלים לטווח הארוך – יש פרויקטים שנשמור איתנו עד שהעקומה הכלכלית תשתנה".

שבירו מתייחסת לאתגרי הדור הצעיר בענף: "אני רואה הרבה יזמים צעירים שמונעים מאגו וחושבים שאפשר לעשות פליפ מהיר. נדל"ן זה לא היי-טק. זה לואו-טק שדורש סבלנות. לאט לאט ובצניעות אפשר להגיע רחוק. החטא הכי קשה בענף זה חטא היוהרה". לדבריה, הבעיה בולטת במיוחד בהתחדשות העירונית: "התחום הזה הפך להיות טרנד שבו כל אחד קופץ בלי הון עצמי. בסוף זה פוגע בהתחדשות עצמה, כי לא כל פרויקט משתלם להוציא לפועל. צריך לחשוב פעמיים לפני שקופצים פנימה".

אחת ההצלחות הגדולות של הקבוצה הייתה ההשתתפות במכרזי " מחיר למשתכן ". "ביצענו אלפי יחידות דיור במתחמים ענקיים כמו ביבנה, ובתוך שלוש שנים הכול אוכלס," סיפרה שבירו. "כל מי שקנה שם הרוויח – בין מיליון לשניים, לפעמים אפילו חמישה מיליון שקלים". עם זאת, היא לא מתעלמת מהביקורת: "נכון, היו גם כאלה שהגיעו ממשפחות חזקות יותר. אבל אני מכירה אישית אנשים שבאו משכונות עוני, קנו דירות במחיר מוזל, והיום יש להם נכסים ששווים פי שלושה ויותר. זו הייתה אנטיביוטיקה למשבר דיור – טיפול נקודתי שעבד".

שבירו מתייחסת גם לשאלת מחירי הדירות: "מחירי הקרקעות ירדו מאז עליית הריבית, אבל זה רק מפצה על עליית עלויות הבנייה והמימון. לכן מחירי הדירות לא יורדים. הציבור רואה מבצעים והטבות, אבל בשורה התחתונה – המחיר לא באמת ירד". על יצירתיות היזמים היא אומרת: "יש כל מיני שיטות – מענקים, פריסות תשלום. בסוף זה אותה גברת בשינוי אדרת. צריך להתאים את עצמך למציאות המשתנה".

"לא הסכמנו לעצור את הבנייה למרות דרישות של ראשי ערים" 

בפרק התייחסה שבירו גם לאתגרי כוח האדם בענף, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. "למזלנו, עוד לפני כן הפסקנו לעבוד עם פלסטינים ועברנו לעובדים סינים. כשהגיע המשבר, חברות אחרות חיפשו עובדים – וניסו לקחת מאיתנו. נאלצנו לשלם יותר כדי לשמור על כוח האדם. אבל לא הסכמנו לעצור את הבנייה למרות דרישות של כמה ראשי ערים. זה היה צעד לא חוקי בעליל, ואנחנו ידענו שאם נעצור – לא נוכל לפתוח מחדש".

"בהתחלה ממש לא אהבו לראות אותי בשטח. פועלים אמרו לי 'זה לא מקום לנשים'. ספגתי הרבה עלבונות, אבל לא ויתרתי. רציתי להצליח במה שאני אוהבת. היום אני רואה הרבה יותר נשים – עורכות דין, יזמיות, מנהלות מכירות – וזה עולם אחר" 

לקראת סיום נשאלה שבירו על חוויותיה כאישה בענף גברי. "בהתחלה ממש לא אהבו לראות אותי בשטח. פועלים אמרו לי 'זה לא מקום לנשים'. ספגתי הרבה עלבונות, אבל לא ויתרתי. רציתי להצליח במה שאני אוהבת. היום אני רואה הרבה יותר נשים – עורכות דין, יזמיות, מנהלות מכירות – וזה עולם אחר". המסר שלה ברור: "לא משנה אם את אישה או גבר – אם יש לך מוטיבציה, יושרה ורצון להצטיין, תצליחי. אבל צריך להיות מוכנה להקריב ולעבוד סביב השעון. אם את לא מוכנה – ההתקדמות תהיה בהתאם. ליהנות מהדרך, זה הכי חשוב".

כשנשאלה על ההחלטה העסקית החשובה ביותר, השיבה שבירו: "שהחלטנו בעלי ואני ללכת יחד ולעבוד ביחד. כל אחד מביא את החוזקות שלו – וזה הדבר הכי טוב שעשינו". ומה לגבי טעויות? "ברוך השם לא היו החלטות גורליות שהתבררו כטעות. לפעמים אנחנו מתבאסים על מכרז שלא זכינו בו, אבל עדיף להצטער על מה שלא עשינו מאשר להיכנס להרפתקה לא נכונה".

את הריאיון חתמה שבירו במסר אישי וחברתי: "אני מאוד פטריוטית. אם כל אחד ואחת מאיתנו ייתן משהו קטן למען הזולת – ביקור אצל פצוע, חיבוק למשפחה שכולה – נהיה חברה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שבורא עולם יסתכל עלינו מלמעלה ויגיד: עברתם את המבחן".