ניצחו את השיטה: האנשים שמתגוררים בחינם בלב גוש דן – וגם מרוויחים מזה כסף

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת (ויקרא, כג, מב)" – מורה התורה, על מנת שנזכור את פתרון המגורים הארעי של בני ישראל בימי צאתם ממצרים ונדודיהם במדבר. אלא שבימינו, את השעבוד למצרים החליפו בני ישראל המודרניים בשעבוד לתשלומי משכנתה או שכר דירה. וכמו אז, גם היום יש מי שמצאו דרך לנצח את השיטה, באמצעות פתרון מגורים ארעי. אלא שהפעם מדובר בכזה שעשוי להתפרש על פני הרבה יותר משבוע. למעשה, באמצעות תכנון נכון הוא עשוי לכסות את רוב ימי השנה.

הכירו את ה"האוסיטינג" (House Sitting), תרבות מגורים אשר הולכת ותופסת תאוצה בישראל. במסגרתה, ההאוסיטרים (או פשוט "סיטרים" כפי שהם מכונים בקהילה) מתגוררים בבתיהם של בעלי דירות שנוסעים לחופשות או נסיעות עבודה. השירות נועד לספק השגחה על הנכס, וברוב המקרים כולל גם טיפול בחיות מחמד. לעתים מדובר בעסקת בארטר טהורה – שמירה על הנכס וטיפול בבעל החיים תמורת מגורים - ולעתים ניתן השירות תמורת תשלום סמלי או אף יותר מכך.

נועה אנג'ל (44), קופירייטרית ואשת תוכן, נעה ונדה בין מגורים אצל חברים למגורים אצל ההורים, עד שגילתה את ההאוסיטינג כפתרון מושלם למחירי הדיור, בעיקר בעיר הגדולה. "גרתי בתל אביב עם בן זוג ואחרי שנפרדנו, רציתי להישאר בעיר, והיה לי יקר מדי לבד. חבר הציע שאשמור על החתול שלו תוך כדי שאני חושבת על פתרון. זה היה לי כיף והסתדר טוב. אז המשכתי".

לדברי אנג'ל, רוב הנעזרים בשירותיה עושים זאת "בנסיבות משמחות, כמו טיול לחו"ל או בארץ. לפעמים צריך האוסיטינג גם כשבעל הנכס עסוק בכל מיני סידורים. למשל, בימים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר היה בלגן עם הרבה מילואימניקים שהוקפצו והשאירו חיות מחמד מאחור, ועשיתי עבור כמה מהם סבב שמירות קצרות, טיולים והאכלות. זה כמובן לא משתווה לתרומה שלהם אבל שמחה שיכולתי להועיל גם במעט הזה".

"היה לי כיף והסתדר טוב, אז המשכתי". נועה אנג'ל (באדיבות המצולמת)

חופשות הן תחום עונתי, עד כמה האוסיטינג יכול להוות פתרון של קבע?
"תמיד יש מישהו שנוסע, בכל זמן. מן הסתם זה קורה יותר סביב חגים ארוכים, אז כדאי למארחים לשריין מראש האוסיטר שהם סומכים עליו. בין לבין אני חוזרת להורים שלי בבאר שבע, חשוב לי לבלות איתם זמן, ויש לי גם 'דירות גיבוי' של חברים בתל אביב שבה אני שוהה כמה ימים פה ושם. אבל רוב השנה אפשר למצוא אותי בתל אביב-יפו עושה סיטינג".

למי האוסיטינג מתאים?
"לאוהבי בעלי חיים רווקים וללא ילדים שהם גם מינימליסטים. למי שעובד מרחוק ורוצה לחתוך לאיזה תקופה מהחיים שלו את ההוצאה הכבדה מאוד של דיור כדי לבסס חיסכון. למי שרוצה קצת לשנות מיקום ולראות נוף אחר ואיך אנשים אחרים חיים. זה נותן הרבה השראה ומאוד פותח את הראש. אנשים מעצבים את חללי המחייה שלהם בצורות מגניבות מאוד".

תעשייה של עשרות אלפי חברים 

מה שהתחיל בעבר כשירות שניתן באמצעות המלצות שעברו מפה לאוזן בקרב בעלי חיות מחמד הפך כיום, עם הרבה עזרה מהרשתות החברתיות, כמעט לתעשייה. קבוצות פייסבוק המאגדות עשרות אלפי חברים, יוצרות "מאצ'ים" בין מי שנזקק לשירות ובין ה"סיטרים". ובכל זאת, הכנסת אדם זר לבית המגורים והפקדת רווחתה של חיית המחמד בידיו היא דבר שאין להקל בו ראש, ורבים מהנזקקים לסיטר אינם מסתפקים בצ'אט בפייסבוק לצורך קבלת ההחלטה, ובצדק.

מה שהתחיל בעבר כשירות שניתן באמצעות המלצות שעברו מפה לאוזן בקרב בעלי חיות מחמד הפך כיום, עם הרבה עזרה מהרשתות החברתיות, כמעט לתעשייה. קבוצות פייסבוק המאגדות עשרות אלפי חברים, יוצרות "מאצ'ים" בין מי שנזקק לשירות ובין ה"סיטרים"

לדברי אנג'ל, "ההמלצה למארחים היא תמיד לעשות מפגש מקדים, להתרשם מהבנאדם ולהסביר לו קצת על חיית המחמד ועל תפעול הבית. במקרה שלי אני כבר לא צריכה לרדוף הרבה אחרי שמירות, ורוב המארחים שלי הם 'לקוחות חוזרים', אבל לפעמים מישהו מציע באיזו קבוצה איזה בית מיוחד או זקוק להשגחה לתקופה ממושכת, ואז צריך להיות הראשון שיוצר קשר או למכור את עצמך עם כל ההמלצות והניסיון שיש לך. בכל אופן סיטר צריך להתייחס לזה כמקצוע לכל דבר, מישהו מפקיד אצלך את התינוק שלו והוא צריך להיות 100 אחוז רגוע".

מלכה פינקלשטיין (43)  אשת קריאייטיב ותוכן המשמשת גם כשדרנית ועורכת ברדיו הקצה, מנהלת את קבוצת הפייסבוק "האוסיטרים בדרכים – האוסיטינג בין חברים + חפירות של האוסיטרים", שמיועדת להאוסיטרים בלבד ומונה 53 חברים. "אני מעדיפה אותה קטנה, כך יש יותר שליטה על תלונות. הקמתי אותה כדי למצוא דרך פשוטה יותר לאתר סיטרים להחליף אותי בעת הצורך".

לדבריה, על אף שפעילות הסיטרים קיימת כבר שנים רבות, מורגשת בשנים האחרונות התעוררות. "אנשים נוסעים הרבה, ופנסיונים זה מחריד", היא מסבירה.

איך הגעת לתחום?
"אני אוהבת בעלי חיים ולא היתה לי דירה, אז שילבתי בין השניים". כיום, לדבריה, היא כבר עושה האוסיטינג בתשלום בלבד. "כבר יש לי דירה בדרום תל אביב ושני כלבים משלי".

מי בדרך כלל פונה לשירותי האוסיטינג למה?
"פונים אנשים שאוהבים את בעלי החיים שלהם, ומעבר לכך זה הכל מהכל. כבר הייתי בכל סוגי הבתים, ברוב המצבים הסוציואקונומיים. מי שיכול להרשות לעצמו סיטינג בתשלום הם לרוב אנשים אמידים, וגם הסיטינג עצמו יהיה מפנק, אבל נתקלתי גם במשפחות אמידות שאפילו ביקשו תשלום עבור התענוג לשמור להן על החתולות".

אנג'ל מספרת כי "כבר הייתי בדירה עם נוף לים, ובהרבה דירות יפהפיות עם ספריות שוות מאוד, שאת זה אני הכי אוהבת. בכל שנותיי בתחום היתה רק דירה אחת שממש סבלתי בה, היא היתה קפואה ואפלולית עם חימום ותאורה לא תקינים והחתולים היו על גבול התוקפניים. מאוד שמחתי כשזה נגמר ולא חזרתי לשם יותר".

לא מתאים לכל אחד 

על פניו, תופעת ההאוסיטינג מספקת ווין-ווין-ווין לכלל הצדדים המעורבים. ההאוסיטר מקבל מגורים חינם או אף תמורת תשלום בעיר הגדולה והיקרה, בעלי הבית יכולים ליסוע לחופשתם בראש שקט, וחיית המחמד נשארת בסביבתה הביתית עם שמרטף שדואג לכל מחסורה.

עם זאת, לא מדובר בעיסוק שמתאים לכל אחד. לדברי פינקלשטיין, להאוסיטר טוב נדרשות שורה של תכונות כגון "עירנות, סבלנות, חמלה, וכדאי שיהיה רקע עם בעלי חיים כדי שידעו איך לתפעל את החיה שהם שומרים עליה. כרגע נוצרת הצפה בשוק של כל מיני טמבלים שמצאו דרך 'לדפוק את השיטה' ועושים לנו שם רע. אני ממש רוצה שיתמסד מחירון קבוע ושתהיה דרך לבטח סיטרים".

מלכה פינקלשטיין (43)  אשת קריאייטיב ותוכן: "להאוסיטר טוב נדרשות שורה של תכונות כגון עירנות, סבלנות, חמלה, וכדאי שיהיה רקע עם בעלי חיים כדי שידעו איך לתפעל את החיה שהם שומרים עליה. כרגע נוצרת הצפה בשוק של כל מיני טמבלים שמצאו דרך 'לדפוק את השיטה' ועושים לנו שם רע. אני ממש רוצה שיתמסד מחירון קבוע ושתהיה דרך לבטח סיטרים"

עוד מציינת פינקלשטיין את חשיבות התקשורת מול בעלי הבית, בעיקר במקרים שבהם משהו משתבש: "צריך ליידע מיד, לשקף את המצב, תקשורת היא המפתח. לא יכולה לומר שאני אלופה בזה, אבל מקסימום לא הם לא חוזרים אליך".

לדברי אנג'ל,  "האוסיטר צריך קודם כל לאהוב מאד חתולים וכלבים. אתה צריך להראות לכלב-חתול שאתה אוהב אותו לא פחות מההורים שלו, שירגיש בטוח ושמח איתך. להסתכל כל הזמן אם הוא חיוני, אם הוא נראה שמח, לא להסס לפנות לייעוץ וטרינרי אם יש משהו חשוד".

ביחסים מול בעלי הבית אומרת אנג'ל כי "חשוב להיות מסודר ולכבד פרטיות, ולשמור על תקשורת טובה עם המארחים כולל תמונות וסרטונים של הכלב-חתול, כי הם מתגעגעים נורא. אני גם אוהבת להשאיר איזה משהו טעים במקרר כשהם חוזרים".

"זה דבר שלגמרי צריך להיות זמני"

ברברה (75) היא עולה ותיקה מארצות הברית, תושבת יפו כיום, ונעזרת בשירותי האוסיטינג לעיתים תכופות. "פעמיים בשנה אנחנו נעזרים בהאוסיטינג, בחופשות או בביקורים אצל הבנים שנמצאים בארצות הברית בשליחות", היא מספרת.

נועה אנג'ל (44), קופירייטרית ואשת תוכן: "זה דבר שלגמרי צריך להיות זמני, אני לא נעשית צעירה יותר, אבל אין לי כרגע סיבה מיוחדת להיכנס עבורה לכל הטרחה וההוצאות של שכירת דירה, אז אני ממשיכה כל עוד זה כך. אני בטח לא מתגעגעת לתשלומי ארנונה"

איך הגעת לזה?
"יש קבוצה בפייסבוק שאני כבר לא זוכרת איך מצאתי. במקור זה בלי תשלום, ובאים לגור אנשים שאין להם מגורים, ועוברים להם מבית לבית. אצלנו מטפלים בכלב מדהים. לרוב היתה לי האוסיטרית קבועה, ועוד האוסיטרית שהחליפה אותה. קיבלתי אותן לפי המלצות, והיה לי ניסיון מוצלח עם שתיהן. השאירו את הבית נקי, טיפלו בכלב יפה ולא היו בעיות. ברגע שיש כמה שממליצים, ובטח אם ממליצים שמכירים, זה מרגיע".

"מרגיע אותי שהכלב לא לבד בבית". ברברה (באדיבות המצולמת)

לפני שהחלה להשתמש בהאוסיטרים לדבריה, "היינו מבקשים מחברים או שכנים שיכולים לעזור. אבל אני מעדיפה שהכלב לא יישאר לבד לבית, כלבים נכנסים לחרדות. אז זה מרגיע אותי. אני מאז ממליצה, זה פתרון נפלא, רק צריך לוודא שמי שמגיע הוא בן אדם טוב. מכירה סיפורים על אנשים שהבריזו ברגע האחרון, אבל מצד שני גם מצאו ברגע האחרון. בכל מקרה לא היה להם את הניסיון שלי".

כעת נשאלת השאלה האם חיים כ"סיטר" הם פתרון דיור לטווח ארוך. אנג'ל ממליצה עקרונית על אורח החיים, אם כי לדבריה היא לא מתכננת להמשיך איתו לנצח: "זה דבר שלגמרי צריך להיות זמני, אני לא נעשית צעירה יותר, אבל אין לי כרגע סיבה מיוחדת להיכנס עבורה לכל הטרחה וההוצאות של שכירת דירה, אז אני ממשיכה כל עוד זה כך. אני בטח לא מתגעגעת לתשלומי ארנונה".

המלצה למי שחושב להיכנס לתחום?
"תבדקו שיש איזו 'דירת גיבוי' באזור עם חבר שיכול לעזור בעת הצורך ולהלין אתכם אם יש מרווח קטן בין דירות ביומן שלכם. אם אתם ניידים או יכולים להרשות לעצמכם לעשות את זה גם בחו"ל, זה עולם שלם של חוויות מופלאות. תצטרפו לקבוצות שבהן סיטרים מעבירים שמירות שהם לא יכולים לקחת, ובעיקר תזכרו שזה מקצוע לכל דבר. מישהו מפקיד אצלך את התינוק שלו והוא צריך להיות 100 אחוז רגוע".