ביהמ"ש אישר התקשרות להשלמת פרויקט תמ"א בן 89 יח"ד שנקלע לקשיים, נגד עמדת הרוכשים

בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן אור ירוק להמשך קידומו של פרויקט התחדשות עירונית בשכונת הנביאים בבת ים, לאחר תקופה ארוכה של עיכובים וחוסר ודאות. זאת במסגרת החלטה שניתנה בשבועות האחרונים על ידי השופטת איריס לושי-עבודי, שאישרה לכונס הנכסים, עו"ד מור נרדיה להתקשר עם החברה הקבלנית "אל-טרנס עבודות תשתית הנדסה ופיתוח", להשלמת הבנייה במתחם הנביאים 12-16 בעיר, פרויקט תמ"א חיזוק ותוספת לשלושה בניינים שיכללו 8 קומות ו-89 דירות במצב היוצא חלף 41 דירות ותיקות שכלל המתחם במקור.

לקריאת ההחלטה המלאה של בית המשפט המחוזי הקליקו כאן.

הפרויקט, שקודם בעבר על ידי חברת "נאות הלוי ראשון לציון פיתוח" שבבעלות תומר שטרית, נקלע לקשיים כלכליים והבנייה נעצרה. בעקבות בקשתו של בנק הפועלים בגין חוב של 55 מיליון שקל, עו"ד נרדיה מונה באוגוסט בשנה שעברה לכונס נכסים לצורך אכיפת שעבוד ושמירה על זכויות רוכשי הדירות. בבקשת הכינוס הבנק טען כי האתר היה נטוש עשרה חודשים לאחר שהקבלן המבצע נטש אותו אחרי שמכר כ-30 דירות.

כונס הנכסים פרסם במאי השנה מכרז עבור חברות המעוניינות להשלים את הפרויקט. בעקבות המכרז פנה לקבל את אישור בית המשפט להתקשר עם חברת אל טרנס שזכתה במכרז לאחר שנבחרה מבין מספר חברות קבלניות. החברה התחייבה להשלים את העבודות עד שלב מסירת המפתח תמורת 24 מיליון שקלים (לא כולל מע"מ), ולספק שירותי בדק ואחריות על עבודתה. אל טרנס התחייבה להשלים את הפרויקט תוך 15 חודשים. עוד התמודדה במכרז חברת גרופין, ושתי חברות נוספות שלא עמדו בתנאי הסף.

"כונס הנכסים אינו מחוייב לשאת בעלויות השינויים"

בעוד שרוב רוכשי הדירות בפרויקט מעוניינים להמשיך בו ולא לבטל את חוזי הרכישה, 18 מהם הגישו התנגדות לבקשה שהגיש הכונס לבית המשפט בטענה לחוסר ניסיון מצד החברה הקבלנית. עוד טענו כי יש לפצותם בגין שדרוגים ותוספות שהוזמנו, ועיכובים צפויים במסירה, וכן דרשו הגדלת ערבויות. בית המשפט הבהיר כי דרישות הרוכשים לפיצויים בגין שדרוגים, איחורים ומחלוקות חוזיות יידונו רק במסגרת תביעות חוב לנאמן במסגרת תיק חדלות הפירעון של החברה. גם בעל המניות של החברה, תומר שטרית, התנגד וטען כי ניתן להשלים את הפרויקט בעלות פחותה בלפחות 9 מיליון שקלים, תוך שהוא מסתמך על דוח שהוציא מפקח הפרויקט מטעם הבנק.

השופטת דחתה את טענות הרוכשים וקבעה בהחלטתה כי הצעת החברה הזוכה עדיפה על פני ההצעה מתחרה של חברת גרופין, בין היתר בזכות ניסיון מקצועי, לוחות זמנים קצרים יותר שלהם התחייבה ולקיחת אחריות רחבה יותר בביצוע הפרויקט.  עוד הבהיר בית המשפט כי דרישות הרוכשים לפיצוי בגין שדרוגים, איחורים ומחלוקות חוזיות יידונו רק במסגרת תביעות חוב לנאמן במסגרת תיק חדלות הפירעון של החברה: 

"לא מצאתי כי יש לקבל את טענות רוכשי הדירות בהתנגדותם. כך, כלל טענותיהם המתייחסות לשדרוגים ותוספות המפורטות… נטענו בעלמא ללא כל אסמכתאות, ודי בכך כדי להביא לדחייתן. בנוסף, ואף לו היו מוכחות טענות אלה, הרי שדינן להתברר במסגרת תביעת חוב שתוגש לנאמן במסגרת התיק שנפתח כנגד החברה. יובהר בהקשר זה, כי הנושה המובטח וכונס הנכסים מטעמו אינם מחויבים לשאת בעלויות בגין השינויים, השדרוגים, והתוספות ששולמו, ככל ששולמו, ובגין התקנתם, ועלויות אלה מהוות בגדר חובות עבר, והתביעות בגינן יתבררו במסגרת תביעות חוב, ככל שתוגשנה לנאמן, ובהתאם לדין". למרות האמור לעיל, כונס הנסים הבהיר  מתוך רצון להתחשב ברוכשי הדירות הגיע להסכמות עם הקבלן המבצע לעניין שדרוגים, תיקונים והתקנות.

גם את טענת בעל המניות שטרית דחתה השופטת בקבעה כי "אין בהתנגדות בעל המניות כדי להביא לדחיית ההצעה. טיוטת הדו"ח והתחשיב מכילים אומדן המתבסס על תחשיבי כמויות ואינם כוללים התייחסות לעלויות בדק וכן לרווח הקבלני, כפי שאף עולה מהסתייגותו של עורך הדוח בסייפה לדוח. נוסף על כך, גם בתחשיב אומדן העלויות צוין כי חלקים רבים בפרויקט נבנו באופן לקוי וכי יש לתקנם ובחלק מהמקרים יש להרוס ולבנות מחדש רכיבים שלמים שכבר נבנו, כאשר התחשיב אינו מתייחס לתמחור מדויק של רכיב זה אלא נוקב באומדן משוער בלבד".

עוד קבעה השופטת כי אם בעל המניות אכן סבור שניתן להשלים את הפרויקט בעלות נמוכה יותר, עליו להפקיד ערבות בנקאית של 24 מיליון שקל ולהציג קבלן שיתחייב לעלות נמוכה יותר בתוך 30 יום. עוד ציינה שהכונס לא מצא חברת ביצוע שתסכים לסיים את בניית הפרויקט בעלות נמוכה יותר".

בנוסף לאישור ההתקשרות, קבע בית המשפט כי כונס הנכסים רשאי לקבל אשראי מבנק הפועלים – הנושה המובטח בתיק – לצורך מימון תקציב הפרויקט. עוד נקבע כי המימון יוכר כהוצאות כינוס, מה שמעניק לו עדיפות בקבלת החזר בעתיד. בכך קיבל בית המשפט את עמדת הכונס והממונה על חדלות פרעון ואישר את התקציב. לא נקבע צו להוצאות.