"מה שלקח פעם ימים אפשר היום לעשות בדקה": ה-AI משנה את האדריכלות, האם יחליף אותה?

שירלי דן, בעלת משרד אדריכלות ועיצוב פנים, התבקשה באחרונה להגיש הצעה לתכנון ריזורט בקוסטה ריקה, עבור לקוח. "היינו צריכים לעשות פרזנטציה ללקוח ישראלי שגר שם, ורצה לשווק את הרעיון", היא מספרת. "אלא שלא היו תקציבים מאוד גדולים, שיאפשרו להיכנס לתוכניות והדמיות, וחשבנו איך אנו עושים את זה הכי מהיר והכי זול". 

במקום הדמיות, שהכנתן הייתה אורכת זמן רב ועלות גבוהה, הפיק משרדה סרטון באמצעות AI, בעזרת טל בניש, מעצב פנים ומומחה ל-AI. "הכנו  סרטון שממחיש את האווירה והפוטנציאל, ללא  הרבה מאוד עבודה - לא ימים ולא  שבועות. זה אפשר לנו להמחיש ללקוח את הפוטנציאל", אומרת דן. 

בניש מספק שירותי אאוטסורסינג למשרדי אדריכלים ומעצבי פנים, במסגרתם הוא מלמד אותם להשתמש ב-AI לטובת ייעול העבודה וקיצור תהליכים, ומלווה אותם בתהליך. "מה שארך בעבר ימים רבים ודרש המון עבודה", הוא אומר, "היום אפשר לעשות בדקה וחצי. ההדמיות המסורתיות מאוד ייקרו והאריכו את התהליך ללקוח, ואילו כיום יש לנו אפשרות להציג ויז'ן בתוך דקות. מעצבים ואדריכלים עוסקים בד"כ בכמה פרויקטים במקביל, כך שהאפשרות לספק ויז'ן באופן מיידי, משפרת משמעותית את העבודה מול הלקוחות".

"לא כל הלקוחות יודעים לדמיין איך חלל או מבנה יכולים להיראות", מוסיפה דן, שכעת מכניסה את ה-AI באופן אינטנסיבי לעבודת המשרד, בעזרת בניש, "וה-AI עוזר לנו להמחיש להם את זה ולחסוך להם זמן וכסף". 

עד כמה חדר ה-AI לענף האדריכלות ועיצוב פנים, לאילו סגמנטים בעבודתם היא משמשת, וכיצד היא שינתה את הענף? לדברי עומר דלוס-נאמן,  אדריכל עמית באורבך הלוי אדריכלים, בשלב זה ה-AI  מסייע לאדריכלים בעיקר במשימות טכניות, כמו שרטוט, מה שחוסך הרבה שעות עבודה, אך עדיין דורש בקרת איכות. מעבר לזה, הוא אומר, אדריכלים נעזרים ב-AI לצורך פעולות אנליטיות שונות: "כאלה המסייעות באופטימיזציה של מגרש , תוך שקלול נתונים, כמו כיווני תאורה טבעית והפניות לשמש, וניצול מקסימלי של השטח". 

בצד אלה, הוא אומר, "ה-AI הוא פלטפורמה יצירתית המנגישה לקהל הרחב דימויים חזותיים לצרכי השראה ובתוך כך מייצרת הדמיות ובוחנת במהירות אילו חומרי גמר, טקסטורות ודוגמאות, רלוונטיות עבור הפרויקט, בהתאם להגדרות שהוכנסו לתוכה מראש. בפועל היא חוסכת שעות עבודה כך שניתן להפנות את יכולות העובדים לטובת משימות איכותיות יותר". 

עומר דלוס-נאמן,  אדריכל עמית באורבך הלוי אדריכלים: "ה-AI הוא פלטפורמה יצירתית המנגישה לקהל הרחב דימויים חזותיים לצרכי השראה ובתוך כך מייצרת הדמיות ובוחנת במהירות אילו חומרי גמר, טקסטורות ודוגמאות, רלוונטיות עבור הפרויקט, בהתאם להגדרות שהוכנסו לתוכה מראש. בפועל היא חוסכת שעות עבודה כך שניתן להפנות את יכולות העובדים לטובת משימות איכותיות יותר"

נכון לעכשיו, הוא אומר, השימוש ב-AI אינו מקטין את מצבת כוח האדם במשרדי אדריכלים, ומיועד בעיקר לשיפור רמת ואיכות התוצרים, ובמקביל מסייע לפנות זמן לעסוק במהות,  ופחות בנושאים הטכניים. לדעתו, יחלוף זמן עד שיהיה ניתן להיעזר בה לטובת אספקטים נוספים בעבודת האדריכל. 

"בצד היתרונות העצומים של ה-AI, לפעמים זה בעוכרנו"

אם שואלים את מיכל קסטיאל, דיקנית בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל, מה שעובר על ענף האדריכלות בעקבות חדירת ה-AI, הוא פחות או יותר מה שעובר על ענפים אחרים בהשפעת ה-AI: הם לא נעלמים, אך הם משתנים. "ברור שהבינה המלאכותית תייתר חלק מהעובדים בענף", היא אומרת, "אבל היום אנו מבינים ש-AI  לא מחליף אדריכלים ומעצבים, אלא נותן כלים ומרחיב את המקצוע. ממש כמו שהדיגיטל לא העלים את הדפוס, הוא רק הפך אותו למשהו אחר". 

לדברי קסטיאל, ה-AI באדריכלות נוכח מאוד בכל עולם ההדמיות והתכנון הבסיסי, וכן בכל מה שנוגע לשילוב חומרים. יותר ויותר משרדי אדריכלים עושים כיום שימוש בתכנון פרמטרי – שבו האדריכל מגדיר מראש את הפרמטרים של המודל, ורואה את התוצאה הצפויה. "המשמעות היא, שבמקום לשרבט סקיצות, מכניסים את המשתנים לפרמטרים מוגדרים, מה שחוסך הרבה מאוד זמן מול הלקוחות, וגם מייעל את המודל", היא אומרת. 

מיכל קסטיאל, דיקנית בית הספר לתקשורת חזותית במכללה למינהל: "כשצ'ט GPT נכנס לחיינו, ופניתי למרצים שלנו כדי שישלבו AI בקורסים שלהם, הייתה התנגדות מאוד גדולה. בסופו של דבר הם הבינו שאפשר להשתמש בצ'ט כדי לקבל רעיונות, ידע, וחיבור לעולמות חדשים, אבל בסוף אנחנו (ולא הצ'ט) תמיד נבין את המימד האנושי טוב יותר" 

מעבר לשאלה עד כמה משתמשים בענף ב-AI, טוענת קסטיאל, לא פחות חשוב מכך הוא ההיבט התפיסתי."יש חשש גדול מה-AI. כשצ'ט GPT נכנס לחיינו,  ופניתי למרצים שלנו כדי שישלבו AI בקורסים שלהם, הייתה התנגדות מאוד גדולה. בסופו של דבר הם הבינו שאפשר להשתמש בצ'ט כדי לקבל רעיונות, ידע, וחיבור לעולמות חדשים, אבל בסוף אנחנו (ולא הצ'ט) תמיד נבין את המימד האנושי טוב יותר. כך שיש עדיין דברים שאדריכלים ומעצבים יודעים לעשות, ובינה מלאכותית עדיין לא. היא כן מאפשרת לאדריכלים ומעצבים להעמיק את היכולות שלהם". 

הדמיית הריזורט בקוסטה ריקה באמצעות AI, שירלי דן, טל בניש

אדריכל תאי ישר, שותף במשרד ישר אדריכלים , העומד בראש קבוצת המחקר והפיתוח במשרד, אומר שה-AI "יכול להקפיץ את הראש לכל מיני כיוונים, בדיוק כמו שמסתכלים בספרי אדריכלות  כדי לקבל רעיונות. זה מאפשר לקבל אופציות ויזואליות לתכנון שיש לך בראש". 

מתי בעיקר תשמשו בזה? 
"בעיקר בשלבי הקונספט, כי זה מאפשר לבדוק הרבה יותר אופציות. הזמן בין שלב הסקיצה, לבין ההדמיה, התקצר משמעותית הודות ל-AI. אנחנו משתמשים בזה הרבה בשלב ההדמיות, לצורך הנפשות,  יצירת סרטים. זה בהחלט כלי שמסייע, ואדריכלים שיודעים להשתמש ב-AI לגמרי יגברו על אלה שלא משתמשים". 

אדריכל תאי ישר: "בכל התהליך הזה, של היצירה האדריכלית -  משלב הרעיון, הסקיצה, ועד ההדמיה - קורה קסם. לא תמיד יודעים להסביר במילים מה הופך פרויקט למוצלח, אבל את התהליך של היצירה וההבנה האנושית, ה- AI לא יוכל להחליף"

עם זאת, הוא אומר, "בצד היתרונות העצומים של ה-AI, לפעמים זה בעוכרנו". 

תסביר. 
"אדריכלות זה תהליך של יצירה, של בני אדם ושל רגשות. לקחת רעיון ראשוני ולהקפיץ אותו לוויזואליה של התוצר המוגמר, זה לא בהכרח טוב. בכל התהליך הזה, של היצירה האדריכלית -  משלב הרעיון, הסקיצה, ועד ההדמיה, קורה קסם. לא תמיד יודעים להסביר במילים מה הופך פרויקט למוצלח, אבל את התהליך של היצירה וההבנה האנושית, ה- AI לא יוכל להחליף". 

משנה את הדינמיקה של היצירה האדריכלית עצמה

אדריכלים בינלאומיים שונים, הפכו את ה-AI  להרבה יותר מכלי עזר, אלא לדבר עצמו: כך למשל, משרד האדריכלים זאהה חדיד הידוע, העובד באופן מאסיבי עם AI ;האדריכל  הצ'יליאני יליד אוסטריה, מתיאס דל קאמפו, משלב בעבודותיו אדריכלות וטכנולוגיה עם התייחסות גדולה לחומרים; והאדריכל רפיק אנדול , אמריקני ממוצא טורקי, המכנה עצמו " אדריכל הבינה המלאכותית", משתמש ב-AI כדי לייצר מערכי נתונים עצומים, המשמשים לו חומר גלם ליצירות אמנות. 

אור אריה שיינר, אדריכל המתמחה באינטגרציה בין אדריכלות לבינה מלאכותית, מרצה  בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבד לאורך השנים במשרדי אדריכלים - כולל הגדולים שבהם כמו דה לה פונטיין ומילוסלבסקי אדריכלים - מגדיר את פועלו כמי ששואף לייצר לא רק שינוי טכנולוגי בענף, אלא גם תפיסתי. לדבריו, מעטים כיום משרדי האדריכלים שלא משתמשים ב-AI. "וגם מי שלא עובד עם כלים מתקדמים של תכנון פרמטרי", הוא אומר, "עושה שימוש ב-AI לפחות בשלבי החקירה – בין אם כדי לנתח תב"ע ובין אם כדי לחקור ולהיחשף למגוון קונספטים ראשוניים". 

אור אריה שיינר, אדריכל המתמחה באינטגרציה בין אדריכלות לבינה מלאכותית: "אם בעבר היינו צריכים לקרוא ידנית עשרות עמודים של תב"ע כדי להבין את מסגרת העבודה, היום ניתן להזין את המסמך למנוע חכם שמחלץ את המרכיבים המרכזיים ומייצר תקציר תכנוני מדויק. כך אפשר לבסס את התכנון על פרמטרים מילוליים מוגדרים מראש, ולא על קריאה סיזיפית" 

שיינר מדגיש כי הבינה המלאכותית אינה רק כלי, אלא גם גורם שמשנה את הדינמיקה של היצירה האדריכלית עצמה. "אם בעבר היינו צריכים לקרוא ידנית עשרות עמודים של תב"ע כדי להבין את מסגרת העבודה," הוא מסביר, "היום ניתן להזין את המסמך למנוע חכם שמחלץ את המרכיבים המרכזיים ומייצר תקציר תכנוני מדויק. כך אפשר לבסס את התכנון על פרמטרים מילוליים מוגדרים מראש, ולא על קריאה סיזיפית - לפחות בהתחלה. כמובן שזה לא תחליף לאדם בעל ידע, שיודע לבצע את הבקרה על התוכן, ובה בעת גם לקרוא בין השורות ולחלץ את התובנות". 

המהירות הזו מאפשרת גם שינוי מתודולוגי. "אם פעם התהליך התחיל מרישום, היום הוא יכול להתחיל מתכנון נכון של הנרטיב. למה הכוונה? כאדריכל, אני מנסה לייצר אווירה – לא רק חלל. לצורך זה אני מתאר למערכת את תחושות המרחב, את הפתיחות, את המרכיבים הפיזיים והמטאפיזיים, ואת האלמנטים התחושתיים". 

אחד המפתחות לעבודה עם AI, אומר שיינר, הוא לדעת לתקשר איתו, או במילים אחרות: "איזה דיאלוג לנהל כדי להשיג את התוצאה הרצויה. זה הופך את האדריכל למעין מפקח על התהליך – מי שמכוון, בוחן, ומוודא שהמערכת מבטאת את כוונתו העיצובית ולא רק מייצרת תוצר, שלכאורה נראה נכון על הנייר אך מנותק מהמהות או מהקונטקסט. אם אני יודע איך לתקשר עם המערכת, איך לנסח את הפרומפטים  (ההנחיות) הנכונים, להתאים את המניפולציה לסיטואציה, לאתגר ולהכווין, אני בעצם מנהל דיאלוג יצירתי. זו שפה חדשה של תכנון. היכולת לשלוט בשיח עם הבינה המלאכותית מאפשרת לי לעצב ולהביע את הזהות העיצובית שלי בצורה מודעת". 

אותו דיאלוג שהוא מדבר עליו, לא מחליף את היצירתיות, אלא לדבריו, "פותח מימד נוסף של חופש מחשבתי, עוד פרספקטיבה. זו התחלה של עידן חדש, שבו אנחנו לומדים לדבר בשפה של מערכות חכמות מבלי לאבד את הקול האנושי". עם זאת, הוא מזהיר מההשלכות: "ככל שהכלים משתכללים, הציפייה לתוצר מידי גדלה. זה יוצר לחץ על האדריכל – במקום להעמיק ברעיון, אנחנו נדרשים לייצר יותר ויותר גרסאות, מהר יותר. יש כאן פוטנציאל לזילות של התוצר אם מאבדים את העומק הרעיוני".