כ-6,000 דירות מתוכננות בהתחדשות עירונית בחברה הערבית: "הזדמנות אמיתית לשינוי"

שישה פרויקטים להתחדשות עירונית במסגרתם צפויים להיבנות כ-6,000 יח"ד חדשות מקודמים כיום במספר ישובים בחברה הערבית, כך נחשף לראשונה בכנס הראשון להתחדשות עירונית שנערך בשבוע שעבר ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ביחד עם ארגון אלביאדר הפועל לחיזוק השותפות הכלכלית החברתית בין גופים ממשלתיים לרשויות המקומיות בחברה הערבית. 

כך, בטירה מקדמים פרויקט של כ-250 דירות שכבר הוכרז בווותמ"ל, ובנצרת מדובר בתוכנית ענק לשכונת "שער העיר" – עם כ-1,400 דירות חדשות במקום כ-300 קיימות בלבד. בכפר יאסיף מתוכננת הריסה של כ-200 דירות ישנות ובנייה של כ-1,000 חדשות, ובסכנין ממתינות לאישור כ-570 דירות חדשות. בכפר קאסם מדובר בפרויקט רחב היקף – הריסת כ-800 יחידות דיור ובניית כ-3,000 חדשות, ואילו בערערה מקדמים תוכנית לכ-400 דירות חדשות.

גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אמר בכנס כי "הרשות להתחדשות במהותה היא גוף יזמי ולא רגולטורי ותפקידנו הוא להניע תהליכים ולא לעצור אותם ולכן אנחנו מחפשים  כל הזמן להיכנס לשדות חדשים, להיות מקוריים ולמצוא דרכים שמקדמים את הרעיונות אשר למענם נוסדה הרשות.  אנו מבינים שאי אפשר לעשות התחדשות עירונית  בכוח אלא בשיתוף פעולה ובניית אמון אחרת זה לא קורה.  במיזם הזה הצלחנו לייצר אמון בין השותפים ובזכות כך הדברים הצליחו להבשיל.

"תובנה מרכזית שלי מהעבודה המשותפת עם אלביאדר על המיזם לקידום המתחמים ביישובים שנבחרו, היא שהיישובים האלה, למרות שהם שייכים לאותו המגזר, לא חייבים להיות דומים האחד לשני. למדתי שלכל אחד מהם יש את הסיפור שלו והחזון שלו אבל בו זמנית לכולם יש גם את אותו סיפור. זה גם הסיפור האוניברסלי שמי שנמצא בעולם התכנון מכיר ממקומות אחרים  –  זה הסיפור למשל של אותה המכולת שהופכת לסופרמרקט. סיפור של הרצון לשימור לעומת  הצורך לפיתוח הכפר שהופך לעיר. אלו דברים שהמקצוע שאני עוסק בו מושתת עליהם", הוסיף נדלר.

גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית ( עלאא זעאתרה)

ד"ר ענאיה בנא ג'יריס, מייסדת אלביאדר, אמרה כי "המיזם הזה נותן לי תקווה ואמונה שיש  לנו היום הזדמנות אמיתית לשינוי באמצעות תהליכי התחדשות עירונית הרואה את התמונה הכוללת ויכולה להיות כלי אפקטיבי לשימור החום וההון האנושי והכלכלי שלנו". 

יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה רותי שוורץ, התייחסה למדיניות התכנון בפאנל שהתמקד בתכנון וקהילה בחברה הערבית. "מדיניות התכנון מדברת באופן כללי על הגדלת הציפוף ובחברה הערבית יש שיפטינג מאוד משמעותי בין בנייה סמי-כפרית, להפיכה ליישובים שהם יותר מוטי עירוניות. זה דבר טוב אבל צריך לעשות את זה נכון.  בגרעיני הכפרים – יש סיפור של זהות. בסוף מנסים לעשות יותר ציפוף, עירוב שימושים , מתחת לבית, אבל הזהות והעניין של המקום רלוונטי מאוד.

"רחוב שהוא עירוני הוא גם מעניין, יש בו מסחר ומבנים לשימור, צריכים לחשוב איך שומרים על הזהות המקומית תוך כדי העצמת זכויות ושיפור איכות החיים. במחוז חיפה עוסקים המון בהתחדשות עירונית, כמעט שליש מתוספת הדירות במחוז היא בהתחדשות עירונית, אך לצערי אין לנו עדיין תכנית שהגיעה לשולחן הועדה  המחוזית של התחדשות עירונית בחברה הערבית, למרות שבאינטרס שלי אשמח לתעדף כזו תכנית". 

מאזן גנאים ראש עיריית סכנין, התייחס לבעיית הרישום של האדמות בחברה הערבית, "האדמות בחברה הערבית הן פרטיות וההתחדשות העירונית לא פותרת את כל הבעיות שלנו. צריכים לחשוב איך משפרים את גרעין העיר העתיקה שהיא כיום מקור לפשע. לצערי אנו נענים פעמים רבות בשלילה כשאנו באים עם הצעות לשינוי, אנו חשים שרוב האדמות הן טאבו עבורנו ושיו"ר רמ"י יושב בירושלים ומתייחס לאדמה כאילו היא שלו ואסור לי לדרוך שם.

"זה מתבטא בכך שרק ל-40% מהישובים הערבים יש תכנית מתאר. אין קרקעות והסיבה לאלימות היא בין היתר מכך שדונם אדמה עולה 6 מיליון שקל, הצעירים שחולמים על בית משלהם, מסתכלים על הפושעים ואומרים 'למה לי לעבוד כדי לבנות בית, אם יש דרכים קלות יותר להרוויח?'".