נפגעת אלימות שמחזיקה 80% מהנכס דרשה זכות ראשונים ברכישת חלק הגרוש. ביהמ"ש הכריע

במאמר זה נסקור את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אשר דחה את בקשתה של האישה המחזיקה במרבית החלקים בדירת המגורים המשותפת, לרכישת חלקו של בן זוגה לשעבר. בהחלטת בית המשפט נקבע כי אין לבת הזוג זכות קדימה ברכישת הדירה, כאשר הפירוק נעשה באמצעות פירוק שיתוף בדרך של התמחרות (מכירה פומבית לכל המרבה במחיר).

נסיבות המקרה:

בני זוג לשעבר חלקו דירה, שבה חלקה של האישה (התובעת) עמד על 80% (בהתאם להשקעתה הכספית), ואילו חלקו של הגבר עמד על 20%. לאחר הפרידה, האישה עזבה את הדירה יחד עם ילדי הזוג המשותפים, ועברה להתגורר במקלט לנשים נפגעות אלימות עקב אלימותו ומסוכנותו של הגבר. הנתבע נותר בדירה, ובהמשך עבר להתגורר בארצות הברית. משם השכיר את הדירה המשותפת, וקיבל את מלוא דמי השכירות לידיו, וזאת ללא כל תיאום ועדכון התובעת.

התובעת מצידה עתרה לבית המשפט לקבלת זכות ראשונים לרכישת חלקו של הנתבע בדירה, ולאחר מכן לפירוק השיתוף. בתביעתה טענה התובעת כי יש לקבל את תביעותיה לרכישת חלקו של הנתבע בדירה לאור נסיבות המקרה המיוחדות, ובהתאם לנימוקים הבאים: הנתבע המחזיק באזרחות כפולה עזב לארצות הברית באמצע ההליך המשפטי ואין לו עניין בדירה; הנתבע לא התגונן בהליך ולא התייצב לדיונים; התובעת הינה בעלת חלק הארי מהזכויות בדירה; אין בבעלותה של התובעת דירה נוספת, וכי היא נושאת לבדה בגידול הילדים הקטינים של בני הזוג, בעוד שהנתבע עזב את הארץ.

כמו כן, עתרה התובעת לחייב את הנתבע בדמי שימוש בגין מגוריו בדירה לאחר שהתובעת פונתה למקלט לנשים מוכות, וכן בגין דמי השכירות שגבה עבור הדירה.

השאלה המשפטית:

האם ניתן להעניק לבן זוג זכות ראשונים לרכישת חלקו של השותף, כאשר מדובר בפירוק שיתוף כפוי בדירה שאינה ניתנת לחלוקה בעין?  

החלטת בית המשפט:

בקשתה של התובעת נדחתה בחלקה. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי בהתאם להלכה, זכות הקדימה בין שותפים לרכישת חלקו של האחר בנכס, אינה חלה במסגרת הליך של פירוק שיתוף, אשר מהווה מכר כפוי שמטרתו סיום השותפות. לעומת זאת, זכות הקדימה אכן חלה בהליך של מכר רצוני של אחד מהשותפים, ותכליתה מניעת כניסת זרים לנכסים בעלי אופי "משפחתי". קרי, הפסיקה קובעת, כי זכות הקדימה חלה רק במכירה מרצון, ולא במכירה כפויה. 

עם זאת, כדי שלבן הזוג השותף בנכס תהיה האפשרות לרכוש את חלקו של בן הזוג האחר, נקבע כי הצדדים רשאים להשתתף בהליך ההתמחרות, ולהציע מחיר השווה או הגבוה מההצעות החיצוניות האחרות. ובכך למעשה, ניתנת לבני הזוג הזדמנות לנצל את "זכות הראשונים" ולרכוש את הדירה.

בנוסף, בית המשפט קבע, כי פירוק השיתוף בין הצדדים יתבצע באמצעות מינוי כונס נכסים . זה יפעל למכירת הדירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר, תוך מתן אפשרות לצדדים לממש את זכות הקדימה במסגרת הליך ההתמחרות. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לחיוב הנתבע בתשלום 80% מדמי השכירות שגבה עבור הדירה.

הערת המחברת:

פסק הדין מחדד אמת שאינה פשוטה - גם כאשר אחד הצדדים מחזיק ברוב הזכויות בדירה, ומתקיימים שיקולים אנושיים כמו טובת הילדים או התנהלות הצדדים, ההליך המשפטי של פירוק שיתוף כפוי כפוף להוראות הדין, המבוססות על עקרונות השוויון וההגנה על הזכות לקניין. לפיהם לא ניתן לכפות על אדם מכר, אלא במסגרת מכירה בשוק החופשי. התוצאה המשפטית אולי קשה לעיכול ואינה אינטואיטיבית, אך היא מגינה על זכותו הקניינית של האדם, ומאפשרת את סיום השותפות בנכס תוך שמירה על איזון זכויות הצדדים.

(תלה"מ (ב"ש) 42480-06-21 ב.ק. נ' נ.ק.)

הכותבת היא עו"ד במשרד גינדי כספי ושות', המתמחה בנדל"ן תכנון ובניה. עריכה: עו"ד קארין יצחקי.