הסב רכש במימון מלא 12 דירות עבור נכדיו וקבע מנגנון הפרדה רכושית מלא, אך רשות המסים טענה כי הם עדיין חלק מ"התא המשפחתי" ולכן אינם זכאים להטבה במס רכישה. בית המשפט נדרש להכריע אם ניתן לסטות מהחזקה בנסיבות אלה
לקוח חתם על הסכם תיווך לרכישת נכס, אך בסופו של דבר העסקה בוצעה על ידי חברה בבעלות עורך דינו. המתווך דרש את עמלתו, בעוד הרוכשים טענו כי מי שרכש בפועל כלל לא היה צד להסכם התיווך. ביהמ"ש העליון הכריע
סכסוך בין אלמנתו של אחד משני אחים שהקימו חברה להחזקת נכס מסחרי הסתיים בקביעת בית המשפט כי המנוח היה זכאי למחצית מהחברה, אף שעל שמו נרשמה מניה אחת בלבד, לאחר שהוכח כי אחיו החזיק עבורו את יתר המניות בנאמנות משתמעת
לטענת המשקיע, איש העסקים התחייב בעל פה להחזיר את כספי השקעתו אם עסקת הנדל"ן ברומניה לא תצא לפועל. מנגד טען הנתבע כי ההתקשרות כולה עוגנה בהסכמים כתובים בין חברות, ללא כל התחייבות אישית. האם ניתן להסתמך על הבטחה בעל פה בנסיבות כאלה? כך הכריע העליון
ידועה בציבור שרכשה יחד עם בן זוגה המנוח דירת מגורים, טענה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שעליו חתם המנוח הקנה לה את זכויותיו בדירה, וביקשה לבטל את רישום היורשים. מנגד טענו היורשים כי המסמך אינו מוכיח שהושלמה עסקת מתנה מחייבת וכי הזכויות בדירה עברו אליהם במסגרת הירושה. ביהמ"ש פסק בצורה חד משמעית
חברה שהתקשרה בהסכם לשבע שנים להפעלת תחנת דלק וחנות נוחות טענה כי היקפי המכירות בפועל היו נמוכים משמעותית מהנתונים שהוצגו לה, וכי הסתמכה עליהם בעת חתימת ההסכם. המשכירה מנגד טענה כי לא נמסרו כל מצגים מטעים וכי מדובר בהחלטה עסקית שלא צלחה. כך הכריע ביהמ"ש
בני זוג שביקשו לרכוש דירה בפרויקט של רמי שבירו בראש העין חתמו על מסמכי העסקה והעבירו 750 אלף שקל, אך החברה טענה כי לא גיבשה גמירות דעת ולא חתמה על ההסכם או על נספח השינויים. בני הזוג ביקשו למנוע את מכירת הדירה לצד שלישי - כך הכריע ביהמ"ש
חברת נדל"ן טענה כי הוועדה המקומית עיכבה במשך כשנה וחצי בקשה להיתר בנייה התואמת תוכנית מאושרת, בעוד שהוועדה טענה כי לא ניתן לקדם את הבקשה בשל הליכים ותנאים שטרם הושלמו ובשל צורך בבחינה תכנונית מחודשת של המתחם. היזמית פנתה לוועדת הערר, שניפקה החלטה נחרצת
ערב להלוואה נאלץ לשלם לבנק את יתרת החוב לאחר שהחייבת נכנסה להליכי חדלות פירעון ובהמשך אף קיבלה צו הפטר. הערב טען כי מכוח חוק הערבות הוא זכאי לשיפוי מלא, בעוד שהחייבת טענה כי ההפטר שניתן לה מונע ממנו לתבוע אותה כיום. כך הכריע ביהמ"ש
בני זוג ששכרו דירה בגבעתיים הודיעו על עזיבתם לאחר 3 חודשים בלבד, בטענה לנסיבות אישיות ולליקויים שהתגלו בנכס. לדבריהם, פעלו לאיתור שוכרים חלופיים, אך בעלת הדירה סירבה לקבל את המועמדים שהציעו וטענה כי השוכרים הפרו את הסכם השכירות ועזבו ללא הצדקה. כך הכריע ביהמ"ש
בעלי זכויות במתחם האלף בראשל"צ התקשרו עם יזם שהתחייב לבנות עבורם דירות עם ממ"דים. לאחר שהשמאי המכריע קבע כי אין לחייב בהיטל השבחה בגין שטחי הממ"ד, ערערה הוועדה המקומית וטענה כי הפטור אינו חל במקרה זה. בעלי הקרקע גרסו כי יש להחיל את הפטור. כך הכריעה ועדת הערר
חברה בקבוצת רכישה להקמת בניין משרדים בהרצליה, טענה כי המארגנת שינתה באופן מהותי את מתווה הפרויקט המקורי ללא הסכמתה ותוך חריגה מההסכמות שנקבעו בין הצדדים. עוד נטען כי החברה משמשת למעשה כיזמית. כך הכריע בית המשפט
בעלי יחידות דיור במלון מלכת שבא טענו כי לאחר שרשת הניהול הבינלאומית עזבה, הופר ההסכם שנחתם עמם וכי לא ניתן היה להעלות את דמי הניהול או להחליף את חברת הניהול ללא גוף בעל מוניטין דומה. מנגד נטען כי ההסכמים שנחתמו היו ברורים ומפורטים, וכי אין מקום לפרש אותם. כך הכריע ביהמ"ש העליון
לאחר גירושין התחייב הבעל להעביר לגרושתו את מלוא זכויותיו בדירה בחיפה, אך לאורך השנים נרשמו על חלקו עיקולים, חלקם עוד לפני ההסכם וחלקם לאחריו; האישה טענה כי זכותה גוברת, בעוד הנושים טענו כי מדובר בהתחייבות שאינה עדיפה על זכויותיהם. כך הכריע ביהמ"ש
בעלי דירה תבעו את שכנתם מעליהם ואת נציגות הבניין לאחר שנזקי רטיבות בדירתם נקשרו לעבודות שבוצעו במסגרת פרויקט לבניית מרפסות; המחלוקת התמקדה בשאלה האם האחריות חלה על בעלת הדירה שביצעה את העבודות או על הנציגות האמונה על הרכוש המשותף
חברה יזמית ביקשה להאריך ולחדש היתר בנייה לפרויקט תמ״א 38 בפתח תקווה וטענה כי מדובר בהליך טכני שאינו מצריך שיקול דעת, אך נתקלה בהתנגדויות מצד חלק מהדיירים שטענו לעיכובים ממושכים וחוסר היתכנות להשלמת הפרויקט במועד. כך הכריעה ועדת הערר
צד להסכם שיתוף תבע את ביטולו של ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם במסגרת הסכם שיתוף בפרויקט, בטענה שנעשו מכוחו התקשרות מהותיות מאחורי גבו ללא אישורו ובחוסר תום לב, בעוד הצד השני טען כי מדובר בהרשאה שנועדה להבטחת זכויות הצדדים ולשמירה על יציבות העסקה. כך הכריע ביהמ"ש המחוזי
הרוכשים השתתפו בהליך התמחרות שפרסמו שלושה אחים לרכישת נכס שירשו ברעננה, חתמו על נוסח הסכם והפקידו פיקדון, אך לאחר הזכייה טענו המוכרים כי ההליך נועד רק לבירור שווי פנימי וכי לא הייתה כוונה למכור לצד שלישי. ביהמ"ש הכריע בשאלה - האם נוצר הסכם מחייב ללא חתימה פורמלית?
לאחר שרוב של 70 מתוך 72 דיירים אישרו פרויקט פינוי-בינוי בחיפה הכולל תוספת זכויות משמעותית, שתי בעלות דירות סרבו בטענה לפגיעה באיכות החיים וחוסר כדאיות. בית המשפט נדרש להכריע האם מדובר בסרוב סביר
מגרש בקריית גת עם תחנת דלק לא פעילה הוגדר בחלקו כ"מגרש ריק" לצורך צו חניה זמני סמוך לתחנת הרכבת; העירייה הסתמכה על תוכנית שלטענתה מאפשרת חלוקה לשני מגרשים, בעוד בעלי הקרקע טענו כי התוכנית פקעה והחלוקה מלאכותית. כל הכריע ביהמ"ש
שלושה חודשים לאחר שהחלה תקופת השכירות החלו עבודות שיפוץ משמעותיות בבניין שמנעו, בין היתר, גישה למרפסת. המו"מ בין השוכרים לבעל הנכס לא צלח, והאחרון אף מימש פיקדון שהופק בידיו בטענה כי המיסים בנכס לא שולמו. כך הוכרעה התביעה שהגישו השוכרים נגד בעל הנכס
בעקבות רכישת "גג השקם" בירושלים ב-2020 תמורת כ-36 מיליון שקל, פרצה מחלוקת בין יורשי אחד הרוכשים לבין רשות המסים סביב שאלת מועד הרכישה הקובע לצורכי מס. בעוד שהיורשים טענו כי הזכויות בנכס התגבשו כבר ב-1960 - לפני כניסת חוק מיסוי מקרקעין לתוקף - ולכן שיעור המס מוגבל, ברשות המסים טענו כי יש לקבוע את המועד המאוחר יותר. ביהמ"ש הכריע
בעלי דירות בפרויקט התחדשות עירונית ביקשו לחסום זמנית זיקת הנאה המשמשת את הבניינים הסמוכים לצורך ביצוע העבודות, בטענה שמדובר בצורך בטיחותי ובהתאם להיתר שניתן מהוועדה המקומית; מנגד טענו השכנים לפגיעה קשה בזכויות הקניין ובשימוש בחניות - והסכסוך הגיע להכרעת בית המשפט
הבעלים הרשום של 2/3 מהמקרקעין בסכנין טען כי שותפו בנה בשטח המשותף ללא היתר, הפר הסכם פשרה קודם והשתמש בקרקע שלא כדין - ודרש סילוק יד ותשלום דמי שימוש. מנגד טען השותף כי הוא מחזיק בנכס מאז שנות ה-90 וטען לזכויות בחלקה. כך זה הוכרע
חברה רכשה מגרש בהליכי חדלות פירעון, שנתיים לאחר שחלק מהמגרש נרכש על ידי בעל מגרש גובל בעסקה נפרדת. החברה טענה שזכותה עדיפה, ואילו השכן טען כי הרוכשת חתמה על הסכם As-Is מבלי לבצע בדיקה פיזית, שהייתה מגלה את חלוקת השטח בפועל. הסוגיה הגיעה להכרעת ביהמ"ש העליון
חברת גינדי גרדנס טענה כי עיריית רחובות גבתה דמי פיתוח, תשלומי שצ"פ והיטלים ללא סמכות חוקית ובכפל גבייה, בעוד העירייה טענה כי התשלומים נגבו כדין מכוח הסכם פיתוח, חוקי העזר והעבודות שבוצעו בפועל - והסוגיה הגיעה עד לבית המשפט העליון
בעלי דירות בנס ציונה הגישו תובענה ייצוגית נגד העירייה, בטענה כי זו גבתה מהם במשך שנים ארנונה שלא כדין, כאשר חייבה אותם גם בגין שטחים משותפים במגורים - אחרי שהתחייבה בעבר להפסיק זאת. העירייה טענה כי פעלה בתום לב וכחוק. ביהמ"ש המחוזי הכריע
דיירים בבית משותף בירושלים הגישו תביעה נגד בעלת דירה בבניין ונגד חתנה, שהקימו יחידות דיור להשכרה ברכוש המשותף ללא הסכמה מפורשת מהדיירים וגרמו נזקים לרבות פגיעה בצינור ביוב והצפת המקלט. הנתבעים טענו כי הדיירים לא התנגדו למהלך בזמן. בית משפט השלום הכריע
מחלוקת ממושכת בין יורשים בנוגע לחלוקת זכויות במקרקעין בירושלים, הסתיימה בהסכם פשרה מורכב שקיבל תוקף של פסק דין. אלא שזמן קצר לאחר מכן טענו חלק מהיורשים לפגמים בכריתת ההסכם. העליון נדרש להכריע: האם יש להתיר את ביטולו של ההסכם?
עשור אחרי שאמו נפטרה, גילה יורש מקרקעין בחולון שהקרקע נרשמה ונמכרה על בסיס צו ירושה מזויף, ותבע את הטאבו ועו״ד שפעל עבור המתחזה; העליון הפך את החלטת המחוזי וקבע: לשכת רישום המקרקעין התרשלה ותישא ב-30% מהנזק, עוה״ד ב-50% והיורש ב-20% אשם תורם
האב העביר ב־2009 את הקרקע במתנה לבנו הראשון ואף נרשמה הערת אזהרה, אך ב-2021 העניק חלק מאותן זכויות שוב במתנה לבן השני ולנכדתו ונרשמה הערה נוספת; הבן הראשון טוען שהעסקה הראשונה גוברת וכי ההעברה המאוחרת נעשתה בחוסר תום לב, בעוד הבן השני והנכדה טוענים לזיוף ותרמית במסמכים. כך הכריע בית המשפט
בבניין בן 8 דירות בראשון לציון, דיירת אחת התנגדה לפרויקט חיזוק ותוספות בנייה בטענה ששינוי מיקום החניה ופגיעה בזכויות מעבר ברכוש המשותף חורגים מסמכות המפקח על רישום המקרקעין ומהווים פגיעה קניינית, בעוד יתר הדיירים טענו שמדובר בהתאמה תכנונית סבירה והכרחית למודל הכלכלי של הפרויקט. המפקח נתן החלטה חד משמעית
רוכשי דירה תבעו חברה יזמית על ליקויים והפרת הסכם. החברה ביקשה לעכב את ההליך ולהעבירו לבוררות לפי תניית הבוררות בחוזה, בעוד הרוכשים טענו שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שמגביל את זכויותיהם. בית המשפט הכריע בסוגיה
בעלי קרקע פרטית בקריית אתא טענו כי העירייה השתמשה בשטחם לצרכי ציבור, ביצעה עבודות פיתוח ותפסה חזקה בפועל, ללא פיצוי וללא השלמת הליך הפקעה כדין. העירייה טענה מנגד כי פעלה במסגרת תוכנית ואיחוד וחלוקה וכי השימוש נעשה כחלק מתפקודה הציבורי. בית המשפט הכריע האם מדובר בהסגת גבול והתעשרות שלא כדין
דייר המחזיק בשתי דירות בבניין משותף בכפר סבא, סירב לשלם את חלקו בהוצאות שיפוץ רחב היקף, בטענה כי תקנון הבית המשותף אינו חל על הוצאות שיפוץ חריגות. הנציגות תבעה, והמפקח על רישום המקרקעין הכריע בסוגיה
בעלי הזכויות במלון מלכת שבא באילת הגישו תביעה נגד ההנהלה בדרישה למנות חברת ניהול בינלאומית ולשמור על דמי הניהול הקיימים, בטענה כי נוצרו הבנות ומצגים מחוץ לחוזה הכתוב, בעוד ההנהלה טוענת כי כל ההסדרים מוסדרים במערכת החוזית הסגורה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה
שני בעלי בתים פרטיים שסירבו להצטרף לפרויקט פינוי-בינוי בתל אביב עמדו במרכז תביעה של היזם ובעלי הדירות, שטענו כי הסירוב מסכל את המיזם; מנגד טענו הנתבעים כי אין עילה לכפייה וכי בתיהם לא היו אמורים להיכלל מלכתחילה בתוכנית. השופטת קבעה כי לאחר אישור התוכנית הפכו כל הצדדים לשותפים במגרשי התמורה, אך העבירה את הדיון לבית משפט השלום כסמכות המוסמכת לדון בסכסוך
זאת לאחר שלטענת האישה, בן זוגה לשעבר עזב לארה״ב, לא התייצב לדיונים והשכיר את הדירה ללא ידיעתה בעוד שהיא נאלצה להתפנות עם ילדיהם למקלט. הגרוש טען לבעלות מלאה בזכויותיו ולפירוק שיתוף רגיל, והמחלוקת על זכות הקדימה הגיעה לבית המשפט
האם רישום מגרש על שם צאצא מקנה בעלות מלאה בנכס, או שמא עשוי הדבר ללמד כי הבן משמש "שליח נאמן" בלבד, כשהבעלות בפועל נותרת בידיו של האב? בשאלה זו פסק לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים
הסכסוך סביב משק חקלאי במושב עזריאל נמשך מעל שני עשורים: הבן הבכור טוען כי הוריו העניקו לו זכויות במתנה, אולם הזכויות לא נרשמו בלשכת המקרקעין, בעוד אחיו קיבל תצהירי מתנה סותרים. לאחר שביהמ"ש לענייני משפחה פסק כי הבכור "זנח" את המתנה, המחוזי הכריע בערעור
במרכז ירושלים נבנה מבנה נוסף על חלקה רשומה כבית משותף, אך רישומו בלשכת המקרקעין לא בוצע. התובעים הציגו היתר בנייה, חוזי חכירה ואישור מטעם רמ"י, בעוד שהנתבעים טענו כי הרישום הרשמי מהווה ראייה חותכת ולא מתקיימות עילות לתיקון הרישום. ביהמ"ש המחוזי הכריע בסוגיה
בבניין ברחוב פינסקר בתל אביב אושרה בקשה להיתר במסגרת תמ"א 38, שכוללת חיזוקים ותוספות. בעלי דירה טוענים כי השינויים פוגעים בזכויות הקניין שלהם ודורשים הסכמה מפורשת, בעוד הוועדה המקומית טוענת כי סמכותה מוגבלת לעניין תכנוני בלבד. ועדת הערר הכריעה בסוגיה
בעלי קרקע פרטית עתרו נגד עיריית עכו לפינוי המגרשים ולחיוב בדמי שימוש, בטענה כי העירייה עשתה שימוש בקרקע במשך שנים ללא הסכמתם. העירייה טענה כי בעלי המגרש הקודמים אישרו לה להחזיק בקרקע. כך הכריע בית המשפט
לאחר שחתם על הסכם מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הדירה לנכדתו, טען הסב כי לא התכוון לוותר על זכותו לחזור בו, וכי הנכדה התרחקה ממנו ונהגה כלפיו שלא בכבוד. הנכדה טענה מנגד כי ההתחייבות נחתמה מדעת ובתום לב, במסגרת יחסים חמים וקרובים. כך הכריע בית המשפט לענייני משפחה
נציגות הבית המשותף בירושלים החליטה להשכיר חניה מהרכוש המשותף לטובת קופת הבית. חלק מהדיירים טענו כי עומדת להם זכות לחניה חופשית על בסיס מקום פנוי, בעוד הנציגות טענה כי היא מוסמכת להחליט על אופן השימוש בשטח. המפקחת על רישום המקרקעין החליטה
חברות המחזיקות עשרות שנים בקרקע בבני ברק טענו כי העירייה מקדמת תוכנית איחוד וחלוקה על בסיס רישום שגוי, המתעלם מזכויות רמ"י ועלול לכפות עליהן שותפות במושע. העירייה מנגד עמדה על זכותה לקדם את התוכנית. ביהמ"ש המחוזי הכריע
התובעים עתרו לבית המשפט למתן צו המורה על החייאת חברת בנייה שפורקה ב-1988 על מנת להשלים רישום זכויות בדירה שנרכשה מידי אותה חברה לפני 46 שנה. רשמת החברות התנתה זאת בשורת תנאים. בית המשפט המחוזי הכריע
בבניין בן 8 דירות בהרצליה, בעל מחסן בקומת הקרקע התקין מטבח, שירותים וחיבורי מים, חשמל וביוב, ריצף את החניה, הציב סוכך, דשא סינתטי וגדר במבוק – לטענת השכנים ללא הסכמה והיתרים. השכנים טוענים להפרת התקנון ופגיעה בערך הדירות. בעל המחסן טען כי מדובר בשימוש סביר בשטחו. המפקח על רישום המקרקעין הכריע בסוגיה
17 קיבוצים בגליל נדרשו לשלם לוועדה המקומית היטלי השבחה בעקבות הליך שיוך דירות. הקיבוצים טענו כי לא הם שהתעשרו מהמהלך אלא רמ"י, ולפיכך עליה לשאת בחלף היטל ההשבחה. מנגד, הרשויות והוועדה המקומית גרסו כי הקיבוצים הם הנהנים בפועל משינוי הייעוד. בית המשפט העליון הכריע
תושב ירושלים גידר שטח ציבורי סמוך לביתו ועשה בו שימוש במשך עשרות שנים. רמ"י טענה כי מדובר בהחזקה בלתי-חוקית שיש לסלקה ולחייב בדמי שימוש, ואילו הנתבע טען להיותו בעל "רשות מכללא" בעקבות שתיקת הרשות לאורך עשורים. כך הכריע ביהמ"ש
