האם ניתן "להחיות" חברה שפורקה לצורך השלמת רישום זכויות במקרקעין? ביהמ"ש הכריע
התובעים עתרו לבית המשפט למתן צו המורה על החייאת חברת בנייה שפורקה ב-1988 על מנת להשלים רישום זכויות בדירה שנרכשה מידי אותה חברה לפני 46 שנה. רשמת החברות התנתה זאת בשורת תנאים. בית המשפט המחוזי הכריע

הליך החייאת חברה הוא תהליך משפטי, שמטרתו להחזיר חברה שנמחקה בחזרה לפעילות, כך שתוכל שוב להתנהל כאישיות משפטית. בדרך כלל, החייאה כזו נדרשת כאשר יש צורך לבצע פעולות משפטיות או עסקיות כלשהן בשם החברה. בעניין אשר נדון כאן, כפי שיפורט להן, הפעולה הנדרשת הינה השלמת רישום זכויות במקרקעין.
במשפטון זה נסקור את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין המחלוקת - האם ניתן לכרוך בבקשה להחייאת חברה סעדים נוספים? זאת כאשר הכלל הוא, שיש לדון בשאלת החייאת החברה במסגרת הליך נפרד.
נסיבות המקרה
בשנת 1979 התובעים רכשו דירה מחברת קבלנים לבניין מסדה בע"מ (להלן בהתאמה: "הנתבעת 1" ו/או "החברה") ומחברת נכסי חיפה והסביבה בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"). על אף שהעסקה דווחה ושולמו כל המיסים, זכויות הבעלות בדירה לא הועברו במלואן על שם התובעים, ונרשמה לטובתם הערת אזהרה בלבד.
בשנת 1988 נתבעת 1 פורקה מרצון, ובשנת 2021 נרשמה כחברה מחוסלת. התובעים עתרו לבית המשפט למתן צו המורה על החייאת נתבעת 1 ועל השלמת רישום הזכויות שלהם כבעלים בדירה.
רשמת החברות (להלן: "הנתבעת 3") לא התנגדה לבקשת החייאת נתבעת 1, אולם זאת בהתקיים מספר תנאים. ראשית, יידוע של בעלי המניות הרשומים לביצוע פעולת החייאת החברה, וזאת באמצעות פרסום ומסירה אישית. שנית, ככל שיינתן צו המורה על החייאת החברה, יש לקבוע כי מדובר בפעולה ספציפית, וכי החברה תסווג בסטטוס "פעילה זמנית". זאת כדי למנוע הטעיה של הציבור, כשבפועל החברה אינה פעילה. ובנוסף, התחייבות התובעים לפירוק או מחיקת נתבעת 1 במרשם החברות, מיד לאחר השלמת העברת הזכויות.
החלטת בית המשפט
על בית המשפט היה להכריע בסוגיות אלה: האם לאפשר את החייאת החברה, הנתבעת 1? והאם לקבל את בקשת התובעים לכרוך את רישום זכויותיהם בדירה עם בקשתם להחיות את החברה?
בית המשפט קיבל את התביעה על כל סעדיה. לאחר שהתובעים אכן קיימו את כל התנאים הנדרשים על ידי רשמת החברות, בית המשפט קבע, שיש להחיות את החברה, ולהעניק לה סטטוס של "פעילה זמנית". וזאת עד להשלמת רישום הזכויות בדירה ע"ש התובעים. ובהמשך לכך - חיסולה מחדש. זאת, מכיוון שאין אפשרות להעביר את הבעלות מהחברה לתובעים ללא החייאתה.
הכלל הוא, שאין לכרוך בבקשה להחייאת חברה סעדים נוספים. עם זאת, קיים ריכוך לכלל זה במקרים דומים בפסיקה, שבהם התבקש סעד של החייאת חברה לצורך ביצוע פעולה נקודתית. במקרה כזה, הפסיקה מאפשרת לדון גם בבקשה לסעד של רישום הזכויות, ללא צורך לעתור על כך בהליך נוסף, לאחר החייאת החברה. לכן, בית המשפט נתן צו המורה לרשם המקרקעין להשלים את רישום זכויותיהם של התובעים בדירה.
לעניין ההוצאות: בית המשפט קבע כי ההוצאות לצורך החייאת החברה או רישום הזכויות על שמם של התובעים, יחולו על התובעים בלבד. מכיוון שגם על הנתבעים לשאת באחריות, בכך שהזכויות לא נרשמו עד היום, בית המשפט לא מצא לנכון לקבוע צו להוצאות למי מהצדדים.
(ת"א 34879-05-24 אברהם משה ואח' נ' חברת קבלנים לבנין מסדה בע"מ ואח')
עריכה: עו"ד רעות מלאכי בסיוע של שרון גורן (מתמחה)
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות