התובעים עתרו לבית המשפט למתן צו המורה על החייאת חברת בנייה שפורקה ב-1988 על מנת להשלים רישום זכויות בדירה שנרכשה מידי אותה חברה לפני 46 שנה. רשמת החברות התנתה זאת בשורת תנאים. בית המשפט המחוזי הכריע
בעלת נכס במודיעין הוציאה היתר בנייה במקרקעין, בהם כבר הוציאה בעבר היתר בניה שלא מקסם את כלל הזכויות שהעניקה התב"ע. שומה מכרעת לצורך קביעת היטל ההשבחה, קבעה כי הבניה בפועל היא "המצב הקודם". בעלת הנכס ערערה, ובית המשפט הכריע
שני שותפים שרכשו יחד בנין ישן בתל אביב למטרת שיפוץ ובניה, גילו באיחור כי הבניה שנקבעה בהסכם השיתוף שחתמו, פוגעת בנכסיו של אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי הורה על הקפאת הבניה, והצדדים פנו לעליון
עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, התארח בפודקאסט החזית העירונית והסביר מה זה אומר לנהל את הטאבו בישראל, שאמון על רישום יותר מ-1.6 מיליון פעולות בשנה, מה אפשר לעשות נגד נוכלות בתחום ואיך מבצעים מהפכה דיגיטלית ברשות. "בכל שבוע נכנסים לרשות 20 אלף תיקים, יש פה מיליונים על הכף"
חוכרת קרקעות לגידול הדרים נדרשה על ידי רמ"י להשיב לה את הקרקע, לאחר שהשתנה ייעודה לשכונת מגורים. בין הצדדים נחתם הסכם השבה, שבמסגרתו קיבלה החקלאית פיצוי. אלא שאז הופתעה החוכרת לגלות כי רשות המסים רואה בכך אירוע מכירת מקרקעין שחייב במס שבח. בתגובה לערר שהגישה, היתה החלטת ועדת הערר חד משמעית
חודשים ספורים לאחר שחתם על הסכם מתנה במסגרתו העניק לאשתו את בית המגורים, הודיע הבעל על ביטול ההסכם לעו"ד שערך את ההסכם - אך הסתיר זאת מאשתו, תוך רישום הערת אזהרה בטאבו על שם ילדיו מנישואיו הראשונים. כשנודע הדבר לאשה - תבעה את הבעל. כך פסק בית המשפט
