המשנה ליועמ"ש על פסיקת העליון בסוגיית היטלי ההשבחה: "פס"ד מאתגר, האירוע לא נגמר"

"אין כמעט שיחה מקצועית שלא מדברים בה על הפצצה של פסק הדין בעניין ליוויתן והפסיקה היא לא סוף פסוק, יש  גם בקשה לדיון נוסף שהוגשה על ידי השלטון המקומי. האירוע מעסיק אותנו לא מעט, יש 2,000 עררים שתלויים ועומדים ומחכים להכרעה, אנחנו לא בסוף האירוע", כך אמרה היום עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית, במסגרת כנס לשכת שמאי המקרקעין המתקיים כעת באילת, בהתייחס לפסיקת העליון בסוגיית היטלי ההשבחה. "אני מודה שהופתענו מאוד מפסק הדין. בהרבה מקומות הוא מאוד מאתגר,  לכן גם יש בקשה לדיון נוסף כאמור. פסק הדין הזה סותר הלכות קודמות", הוסיפה.
 
לגבי הרפורמה במנגנון היטלי ההשבחה שמגבש צוות בראשותה במהלך השנתיים האחרונות אמרה יוליס כי "הדו"ח של הצוות עוד לא יצא ואני ממש מקווה שהוא יצליח לצאת. בסוף זה מגיע לקובעי המדיניות ופותחים הכל מחדש. עשינו עבודה מאומצת עם הרבה גורמי מקצוע בממשלה ופתחנו לגמרי את תחום היטלי ההשבחה, דגמנו את כל הקשיים בתחום ופתחנו אותו לשיתוף ציבור מאוד רחב.  זה רק מראה כמה הנושא הזה מורכב. האתגרים המרכזיים מתמקדים בהתמשכות ההליכים בתחום.  אנחנו לפעמים מקבלים טלפונים מעורכי דין שמציגים תיק ואומרים לנו עוד בראשיתו, בוועדה המקומית, שהם כבר יודעים שהוא יגיע לבית המשפט העליון, וכל תיק כזה מעכב שורה של החלטות".
 
יוליס התייחסה גם לרעיון של החזרת מס רכוש במסגרת חוק ההסדרים ואמרה כי "כל חקיקת התקציב מלווה ברפורמות מבניות. משרד המשפטים מקבל את זה לפני משרדי הממשלה ויש לנו דד-ליין להחליט מה נשאר בחוברת ומה יוצא ממנה. ההצעה להחזיר את מס רכוש מעוררת המון שאלות, למשל על מה יושת המס? אם על קרקע ריקה - אז מה זה קרקע ריקה? האם קרקע שאין בה פעילות בכלל? מה ההגדרה של קרקע חקלאית? או האם יושת המס רק על קרקע המיועדת לבניה?  ואיך רשות המיסים שולחת את השומה הראשונה - האם באמצעים טכנולוגיים או אחרים? אני מקווה שיהיו לנו התשובות לדברים אלה בעוד מספר ימים".

השא אמסלם: "אם אהיה שר אוצר אעשה סדר"

השר לשיתוף פעולה אזורי ושר במשרד המשפטים דודי אמסלם, שאחראי על ענף השמאות במסגרת תפקידו, סיפר על הרפורמה שהוא מקדם במקצוע השמאות: "הנושא לא היה מוסדר וזה די הדהים אותי. המוסדות האקדמיים היו צריכים לפתוח מגמה של שמאות בדיוק כפי שיש מהנדסים ורופאים". לדבריו, מועצת השמאים הקימה  ועדה מקצועית לשינוי המתכונת  של בחינת ההסמכה  הסופית. "נאריך את תקופת ההתמחות לשנה וחצי, צריך שתהיה התמחות איכותית ומקצועית שתשרת את כל הצדדים״, אמר.

השר תקף את הבירוקרטיה בתחום הפועלים הזרים ואמר כי "הממשלה החליטה להביא 20,000 עובדים לארץ - בפועל אף אחד לא הביא עובד אחד. ככה עובדת מדינה של פקידים. לחברה הסינית הפועל עולה 500 שקל ומהקבלן הישראלי הם מבקשים 1,500 שקל. הפסקנו להיות קומוניסטים לפני הרבה שנים. כל אחד יביא איזה עובד שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. עובד מתאילנד? תשלם אגרה של 3,000 שקל. הכל מתגלגל לעלות הדירה בסוף - וזה האבסורד שמדינת ישראל נמצאת בו".

השר אמסלם (נאו מדיה)

כשנשאל האם צריך להוריד את מס הרכישה למשקיעים ואיך האוצר יכול לטפל במשבר הדיור, השר דודי אמסלם השיב: "יש בעיה. אם אהיה שר אוצר אעשה סדר בכל הדברים האלה. אני איש מעשה תכליתי - עושים דיונים, יש החלטות ויש ביצוע. מי שמפריע שמים אותו בצד." לדבריו, העלאת מס הרכישה למשקיעים הייתה צעד שגוי מיסודו: "הגיע הזמן להוריד לחצים על שוק הדיור. זאת הייתה שגיאה. לא מתערבים באופן מלאכותי. היום למשרד האוצר יש מקור של כסף, אז הוא אומר 'למה נבטל?' אבל בסוף הכל מתגלגל לאותו דודי אמסלם שהתחתן ורוצה לרכוש או לשכור דירה."

השר גם תקף את בנק ישראל וקרא להוריד את הריבית: "הגיע הזמן שהריבית תרד ב-0.25% לפחות. כשאתה מוריד ריבית יש אטרקטיביות להשקעה". 

קוינט: "השיח של קק"ל לא ראוי"

בראיון שנערך עם מנהל רמ"י, ינקי קווינט, הוא בירך על ההחלטה להקמת ועדת ערר חיצונית לשומות רמ"י ואמר: "יש פקודה מנדטורית – בתי דין לקרקעות, להקים בתי משפט שיעסקו בקרקעות יש הרבה סכסוכים, למה צריך להסביר כל פעם את עולם המקרקעין והשפה הזו לשופט? אם יהיה משהו חיצוני ברמה טובה, וככל שיהיה טריבונל יותר מקצועי כך יהיה טוב יותר".

בהתייחסות למס רכוש, בניגוד לעמדתו של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן שהביע התנגדות למס אמר קווינט: "אנחנו בעד מס רכוש. זה מאיץ בנייה, יש קבלנים שאוגרים קרקעות ולא מממשים אותם ואם נגרום דרך המס לעודד בניה נוכל לשמר שטחים פתוחים ולשמר שטחים חקלאיים וגם נגרום לניצול יעיל יותר של הקרקע. יש מיסוי כזה בחו"ל, בבלגיה וצרפת למשל, וזה מאוד מקובל להטיל מיסים על קרקע לא ממומשת. גם מסקנות ועדת טרכטנברג היו המלצות על קנס לצורך עידוד בניה. חוק מס רכוש נפל על היישום שלו- בירוקרטיה וקשיים, את זה צריך לתקן".

בנושא הדיור להשכרה ארוכת טווח ציין קווינט כי, "אנחנו בעד דיור להשכרה. אנחנו יושבים וחושבים על מודלים חדשים לשכירות עם שר הבינוי והשיכון ודירה להשכיר, ורוצים להציע שוב את  המודל של שכירות רוכשת שתהיה אופציה אחרי כמה שנים של שכירות לרכוש דירה".

קווינט נשאל על כניסתה של אינבידיה לישראל, "זאת ברכה למדינת ישראל שחברה כזו מוכנה להקים מרכז פיתוח במדינת ישראל, גם אם זה בטבעון ולא בקריית שמונה, כל הסביבה תהנה מזה. הצענו להם בין 15-20 נקודות מרכזיות, הם בחנו 5 בצורה יותר קפדנית והחליטו להקים את המרכז בטבעון. הערך והתמורה לביטחון הלאומי גבוהה בהרבה ממה שדובר. שר האוצר היה זה שהציע את ההנחה למרות שהם כלל לא ביקשו. אם משווים  את מה שהחברה מקבלת לעומת מה שנתנו לאינטל לפני 25 שנה, זה לאין שיעור נמוך יותר, הדרישות שלהם היו מאוד צנועות.

"לקק"ל היו הסתייגויות כי זאת קרקע שלהם אבל לא ראוי ולא מכובד לנהל שיח כזה מול חברה בסדר גודל שכזה, שבאה להשקיע בישראל ואז בא מישהו ואומר שזה התקציב שלי, אין סיבה ששיח כזה ישוקף כלפי שחקנים זרים שרוצים לעודד השקעות זרות וחכמות אסור שהדברים יצאו ככה החוצה".

יו"ר הוועדה המחוזית: "פערים של עשרות אחוזים בהערכת שווי הבניה"

עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת התכנון מחוז מרכז, ציין כי הפער בהערכות עלויות הבנייה בפרויקטי התחדשות עירונית , הוא הגורם לחוסר כדאיות של פרויקטים וציין לטובה את ההמלצות של לשכת שמאי המקרקעין לעלויות בניה מומלצות. לדברי גדרון, כשיש פער של 5,300 שקל למ"ר מול 6,000 שקל למ"ר או 6,200 שקל למ"ר וניתנת הערכה לא נכונה, קרוב לוודאי שהתכנית לא תצא לפועל.

"בשנתיים האחרונות כמעט בכל דיון מתפתח ויכוח סביב עלויות הבנייה, כאשר שמאי היזמים מציגים מספרים שונים מאלו של השמאים המייעצים לוועדה. הפרסום של עלויות בניה מומלצות על ידי לשכת השמאים יצר דינמיקה חדשה, והיום במחוז מרכז כמעט ואין מחלוקות בנושא".
 
עוד הזהיר גדרון מפני השלכות אפשריות של ירידה במחירי הדירות על פרויקטים מאושרים. "יש תחושה בשוק שהמחירים נעצרו ויתכן שתתחיל ירידה במחירים", הוא אומר, תוך שהוא מוסיף כי יזמים נמצאים כיום בחוסר ודאות. לדבריו, "ירידה במחירים עלולה לגרום לכך שהרבה מאוד פרויקטים שאושרו לפי תקן 21 בהנחת מחירים מסוימים, לא יוכלו לצאת לפועל".