בי"ס למוזיקה לשדרות, מרפאה לבארי, תב"ע לנחל עוז: אלו האדריכלים שמחדשים את העוטף

בימים אלה מתחיל שיקומו הפיזי של קיבוץ נחל עוז - אחד הקיבוצים שספגו ב-7 באוקטובר את הפגיעה הגדולה ביותר מבין כל יישובי העוטף. במסגרת השיקום, צפויים להיבנות בקיבוץ 205 יחידות דיור חדשות, מוסדות חינוך, מתקני ספורט, מבני קהילה ותשתיות.

האדריכלים העומדים מאחורי התב"ע של נחל עוז, כמו גם מאחורי תכנון רבים מהמבנים בעוטף במסגרת שיקומו  – אם שכונות מגורים ואם מבני ציבור ומורשת, הם אדריכלי סטודיו זרתא. משרד האדריכלים, שעד ל-7 באוקטובר שכן בקיבוץ ניר עם, פעל באזור העוטף מיום הקמתו לפני כ-20 שנה, וכיום מעורב באופן ניכר בתהליך השיקום של העוטף.  המשרד תכנן את התב"ע של נחל עוז עוד לפני 7 באוקטובר, והיא עברה שינויים אחריו, המתבטאים בין השאר בהגדלת אזור התעשייה והוספת פונקציות תיירות. 

מייסדי סטודיו זרתא הם האדריכלים ישי בידר ואביבה פרידמן, שניהם בוגרי בצלאל. שני השותפים הנוספים,  אדריכל רואי פרידמן ומעצבת הפנים אביטל לוין, בוגרי בצלאל גם הם. כל הארבעה הם תושבי העוטף או סביבתו. בידר, למשל, הוא תושב נתיב העשרה. "המשרד הוא דרומי באופיו", אומרת פרידמן. "אנחנו מאוד קשורים לאזור הזה: לקיבוצים, למושבים, לערים, ויש לנו היכרות קרובה עם כולם. מדברים על תקומה, אבל מבחינתנו הטיימליין ארוך בהרבה: האזור הזה הוא אזור לחימה כבר במשך 20 שנה, עם גלי עזיבה וקליטה, ונסיונות להביא לכאן אנשים והפעלת כל מיני מנגנונים לחיזוק חבל הארץ הזה".

איך באמת אפשר לחזק אותו? 
"למי שמחפש היום מגורים צמודי קרקע, הנגב המערבי יודע לתת מענה לזה, כי המחירים כאן ברי השגה. ובאמת, אנו רואים ביקושים מטורפים לצמודי קרקע, גם בשדרות. מעבר לזה, העוטף, כמו גם צפון הנגב, קרובים משמעותית למרכז, והרבה יותר נגישים אליו מאשר הצפון. המלחמה האיצה את הקמת קו הרכבת משדרות לתל אביב ואנו רואים פה את ההתחדשות". 

הזדמנות לחדש מבנים שננטשו  

מלבד נחל עוז, קיבוץ נוסף שספג פגיעה גדולה ומצוי כעת בשיקום אינטנסיבי, הוא חולית. זרתא מתכננים שם כעת מבני חינוך בלתי פורמלי, וכן מחדשים מבנים קיימים. בנתיב העשרה הם מתכננים מבנה קהילתי לשימור המורשת, תיירות וכנסים, ובנחל עוז הם מתכננים את שכונת הצעירים. "כל היישובים עסוקים כיום בבנייה ברמה זו או אחרת", אומר בידר. "נחל עוז הוא אתר בנייה גדול, בבארי בונים את שכונת המגורים, ובחולית נבנים עכשיו מספר פרויקטים במקביל. אפשר לראות היום טרקטורים בכל האזור". 

בניגוד ליישובים כמו נחל עוז וכפר עזה, אליהם חזרו רק תושבים בודדים, אומרים פרידמן ובידר, יש ישובים שבהם מרבית התושבים כבר חזרו, כמו רעים ונתיב העשרה. בצד חזרת התושבים, הם אומרים בסיפוק, יש תכונה שלמה: מכינות חדשות המוקמות בקיבוצים, כמו גם מרכז חוסן של מועצת שער הנגב ביישוב איבים הסמוך לשדרות. "הפרמטר של הקהילה הפך להיות מאוד משמעותי", אומר בידר, "ולכן יש דגש על תכנון מבני ציבור ומרכז חוסן. כל העניין הקהילתי הוא חלק מהשיקום ומהחוסן". 

לטובת זאת, נעשות בין היתר פעולות לשיקום וחידוש מבנים ישנים שנזנחו במהלך השנים, כמו למשל, חדרי האוכל בקיבוצים, שלא פעם אלה מבנים שתוכננו בזמנו על ידי טובי האדריכלים. "יש כאן צירוף מקרים", אומר בידר. "מצד אחד מבנים שננטשו לאורך השנים, מצד שני, כעת עם קבלת הכסף מתקומה, יש הזדמנות לחדש אותם, וליצור מרכזים קהילתיים. אלה מבנים שממוקמים בלב הקיבוצים, היו הלב הפועל של הקיבוץ, וכעת יש את הכספים הנחוצים לשיקום". 

"יש כאן צירוף מקרים", אומר האדריכל ישי בידר. "מצד אחד מבנים שננטשו לאורך השנים, מצד שני, כעת עם קבלת הכסף מתקומה, יש הזדמנות לחדש אותם, וליצור מרכזים קהילתיים. אלה מבנים שממוקמים בלב הקיבוצים, היו הלב הפועל של הקיבוץ, וכעת יש את הכספים הנחוצים לשיקום".

ואכן, בזרתא מתכננים להשמיש את חדר האוכל בקיבוץ חולית, למבנה קהילתי שייכלול משרדים ופונקציות חינוכיות. "הכוונה היא שהמבנה לא יהיה בשימוש רק פעמיים בשנה, כמו שהיה בשנים האחרונות, אלא שהאורות בו יהיו דלוקים ביום ובלילה". 

בחולית מתכנן המשרד גם את שיקום הבתים שנפגעו במתקפה. "יש שם 10 בתים 'אדומים', שמיועדים להריסה ובנייה מאפס", אומרים פרידמן ובידר, "וכאלה שיעברו שיפוץ מסיבי, אך ללא הריסה. האתגר שלנו הוא לשפץ אותם כך שיהיו מוטמעים בסביבה. לבוא לשטח ולמחוק ולבנות הכל מחדש, זה הרבה יותר קל. האתגר שלנו הוא להשאיר את מה שלא  מחייב הריסה ולהתאים את השיפוץ לכל השאר". 

בבארי מתכנן המשרד מבני ציבור ומבנים של חינוך לא פורמלי, וכן מרפאה חדשה לקיבוץ, אותה מרפאה שבה נרצחה הפרמדיקית עמית מן, ואיתה עוד 4, בהם הרופא דניאל לוי. המבנה המתוכנן מיועד גם להנציח את הטרגדיה שהתחוללה בו, ולהוות אתר זכרון. את הפרויקט הזה מתכנן המשרד לצד האדריכל הישראלי-אמריקני, ערן חן, הפועל בניו יורק.

בקיבוצים מגן ורעים, מתכננים בזרתא שכונות חדשות, ובנחל עוז - פרויקט של מגורי צעירים, במקום שכונת הצעירים שנפגעה. "הרעיון הוא לתכנן מגורים שיתופיים" הם אומרים, "משהו בין קהילה לבין מגורים פרטיים. יש שם חללים חיצוניים משותפים, והפרויקט מאופיין בצבעוניות וחומרי גמר שמקנים לו אופי צעיר. אחרי האירועים, היה חשש שהצעירים לא יחזרו, אך למרבה השמחה ישנה מגמה של חזרה לקיבוץ, וכעת יש המשך חשיבה לבנייה נוספת. 

בקיבוצים מגן ורעים, מתכננים בזרתא שכונות חדשות, ובנחל עוז - פרויקט של מגורי צעירים, במקום שכונת הצעירים שנפגעה. "הפרויקט מאופיין בצבעוניות וחומרי גמר שמקנים לו אופי צעיר. אחרי האירועים, היה חשש שהצעירים לא יחזרו, אך למרבה השמחה ישנה מגמה של חזרה לקיבוץ, וכעת יש המשך חשיבה לבנייה נוספת" 

"כל אחד מהיישובים רוצה  למשוך משפחות צעירות, והכסף שמתקבל מתקומה מאפשר את זה במובן הכלכלי. יחידות המגורים הנבנות מהתקציב של תקומה, לא נבנות במסגרת זכויות הבנייה, ולכן הקיבוצים מנסים לנצל את זה".

שלוחה של בי"ס רימון בשדרות 

אך ללא ספק אחד הפרויקטים היותר מעניינים של זרתא, הוא תכנון שלוחה בשדרות של ביה"ס למוסיקה רימון, הצפוי להיות מוקם במבנה בית ספר במרכז העיר, שננטש בשל הצורך במיגון תקני. מבחינת בידר ופרידמן, הקמת שלוחה של רימון בשדרות היא גם אמירה: "יש כאן בשדרות, עניין מאוד חזק עם מוסיקה (מהעיר שדרות יצאו מוסיקאים רבים, הבולט בהם קובי אוז – ה.מ). ממש כמו שמחדשים חדרי אוכל בקיבוצים, כאן מייצרים משהו קהילתי ותרבותי, דרך שימוש חוזר במבנים ישנים שיצאו מכלל שימוש. התחברנו כאן ל-DNA של היישוב ואנו מחיים אותו. מבחינתנו חוסן זה לא רק לטפל בבעיה, אלא גם לקדם את הבריאות והתרבות". 

פרויקט משמעותי נוסף בשדרות, המצוי על שולחנם, הוא תכנון קריית חינוך במגרש של כ-40 דונם, בשדרה הצפונית החדשה של העיר. את המבנים השונים יחברו גשרים, וכל גגות המבנים יהיו ירוקים ונגישים. 

יש הבדל בין תכנון רגיל לבין תכנון באזור שספג טראומה, כמו העוטף? 
"זה חורג מתכנון רגיל ודורש מאיתנו דברים שלא נתקלנו בהם בשום סיטואציה אחרת. זה לא רק העניין האדריכלי, זה מחייב להבין צרכים מנטליים מסוימים. יש את הלחץ של 'תקומה' לבנות מהר, ויש מנגד מה שעבר על האנשים. העבודה שלנו מצריכה רגישות כלפי הצוות וגם כלפי הקהילות, כך שהתהליך מורכב יותר. יש כאן נדבך נוסף של רגישות כלפי אותן קהילות, שרק עכשיו 'מנערות את האבק'. זה כבר לא בפוקוס התקשורתי, אבל אנחנו בתוך זה, וללא ספק יש אספקטים ייחודיים בתהליך".