דוח המבקר: שליש מאזרחי ישראל ללא מיגון תקני; רבע מהתלמידים ללא הגנה בבתי הספר

דוח מבקר המדינה על התמודדות גופי הממשל עם מצבי חירום התפרסם היום (ג') חושף תמונת מצב מדאיגה במיוחד - כשליש מאזרחי ישראל, המהווים כ-3.2 מיליון תושבים, חיים ללא מיגון תקני מפני ירי טילים ורקטות. בדוח עלו פערים משמעותיים בין דרישות המיגון לבין המציאות בשטח, הנובעים ממחסור במרחבים מוגנים ומתחזוקה לקויה של מקלטים ציבוריים ופרטיים.

זהו הפרסום התשיעי של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן של דוחות חרבות ברזל, הוא כולל דוחות בנושאים: מיגון ומקלוט ברשויות מקומיות, ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, מיגון בתי חולים והיערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל. 

מאז מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ועד סוף נובמבר 2024 שוגרו לעבר מדינת ישראל יותר מ־27 אלף טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים. מתקפות אלו גבו את חייהם של לפחות 63 אזרחים ישראלים וזרים, וגרמו נזקים נרחבים לרכוש ולתשתיות. המיגון הפיזי, הכולל ממ"דים, מקלטים פרטיים וציבוריים ומחסות המוניים, נועד להוות חיץ מציל חיים בין האיום הביטחוני לאוכלוסייה האזרחית. מעבר להגנה הישירה על חיי אדם, הוא תנאי הכרחי לשמירה על רציפות תפקודית של שירותים חיוניים, רשויות מקומיות ומערכת החינוך. למרות זאת, הדוח מצביע על פערים עמוקים, ליקויים בתחזוקה, כשלים בתכנון ובעיקר - היעדר ניהול מערכתי עקבי של תחום המיגון ברשויות המקומיות.

פערי מיגון מהמרכז ועד הפריפריה

נכון לינואר 2025, לכ־33.6% מאזרחי ישראל אין מיגון תקני. הפערים בולטים במיוחד ביישובים הסמוכים לגבולות: כ-42,575 תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של 7-20 ק"מ מגדר המערכת הגובלת ברצועת עזה. רק במהלך המלחמה הוצבו כ־135 מיגוניות ו־64 מגנני "הסקו" – הנותנים מענה חלקי בלבד.

הפערים אינם נחלת הפריפריה בלבד. גם בערים במרכז הארץ נמצאו אלפי תושבים ללא מיגון: כ־10,000 בגבעתיים (16%), כ־27 אלף בחולון (14%). בחלק מהרשויות, כמו אשקלון והמועצה האזורית הגלבוע, כלל לא קיימים נתונים עדכניים על מספר התושבים ללא מיגון – בניגוד לדרישות תיקי האב להיערכות לחירום.

הדוח מדגיש כי פיקוד העורף (פקע"ר) הוא הגוף המוסמך לקבוע את הדרישות ההנדסיות למקלטים ולפקח על יישומן. ואולם, הדוח קובע כי מאז 2018 הקפיא פקע"ר את שלב ב' של תוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר), העוסק בגיבוש המענה המעשי לפערי המיגון על ידי הרשויות המקומיות. בביקורת עלה כי אף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו אינה יודעת על החלטת פקע"ר על הקפאת שלב ב' בתוכנית המיגון. 

בפועל, במשך כשבע שנים לא אישר פקע"ר תוכניות מיגון רשותיות, והותיר את ההיערכות לבחירה וולונטרית של הרשויות ללא הנחיות ברורות וללא בקרה אפקטיבית. מבקר המדינה קובע כי מדובר בהתנהלות בלתי ראויה הפוגעת ישירות בביטחון האזרחים.

מקלטים ציבוריים: כשירות נמוכה, פיקוח חסר

אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע למצבם של המקלטים הציבוריים. על פי נתוני פקע"ר, בכ־11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות כלל. בבדיקה של 26 מקלטים ציבוריים ברשויות המקומיות אשקלון, גבעתיים, חולון והגלבוע נמצאו ליקויים שונים בתחזוקתם: פתחי מילוט חסומים; היעדר חשמל במקלט; רטיבות על הקירות ועל התקרה; חוטי חשמל גלויים; היעדר שילוט של יציאות חירום; מקלט מוצף מים ולא ראוי לשימוש; דלתות יציאת חירום שאינן נסגרות; היעדר חיבור לתשתית המים ולמערכת הביוב; היעדר תאורת חירום ועוד.

עבודות שיפוץ מקלטים ברמת גן (אנגל אינווסט)

ואם לא די בכך, גם הפיקוח על מצב המקלטים לוקה בחסר. בשנים 2021–2023 ערך פקע"ר מספר מצומצם ביותר של ביקורות, ובחלק מהרשויות  - כלל לא. גם הרשויות המקומיות עצמן לא הקפידו על ביקורות תקופתיות, ולא תיעדו כראוי את ממצאיהן. בנוסף, הרשויות המקומיות אשקלון, גבעתיים והגלבוע לא ציינו באתר המרשתת שלהן אילו מקלטים ציבוריים הם תת-קרקעיים ואילו עיליים; עיריית אשקלון לא פרסמה אילו מהם נגישים לאנשים עם מוגבלות; עיריות גבעתיים וחולון לא פרסמו את רשימת החניונים הציבוריים התת-קרקעיים המשמשים מחסות ציבוריים בשעת חירום.

מערכת החינוך: מאות אלפי תלמידים ללא הגנה

פערי המיגון חמורים במיוחד במוסדות החינוך. נכון למרץ 2024, יותר מ־466 אלף תלמידים - כ־25% מתלמידי ישראל, שהו בבתי הספר ללא מיגון תקני. למשרד החינוך במועד הביקורת (אוגוסט 2024) לא היו אפילו נתונים מלאים על המיגון התקני בכ־51% מכיתות גני הילדים. ב־46% ממעונות היום (2,548 מעונות) לא היה מיגון תקני בשנת התשפ"ד.

היעדר המיגון פגע ישירות ברציפות הלימודים במהלך המלחמה. תלמידים רבים למדו רק חלק מימי השבוע או נעדרו ממוסדות החינוך למשך שבועות ואף חודשים.

לצורך יישום תוכנית "מגן הצפון" הוחלט ע"י הקבינט המדיני-ביטחוני כי יש להקצות 3 מיליארד ש"ח בשנים 2019–2024, אך בפועל הוקצו רק כ־1.4 מיליארד ש"ח בשנים אלו, עוד עולה כי מימוש התקציבים שהוקצו עד סוף שנת 2024 הסתכם בכ-733.69 מיליון ש״ח בלבד, שהם כ-52% מסך התקציב שהוקצה בפועל. עד פרוץ המלחמה הוקצו רק 21% מהתקציב הנדרש. גם החלטות ייעודיות, כמו הסיוע לעיר אשקלון, יושמו באופן חלקי: מתוך 12.63 מיליון ש"ח שהוקצו – הועברו בפועל רק 2.7 מיליון ש"ח.

סיוע משרד הבינוי והשיכון לתושבי אשקלון לבניית ממ"דים נכשל אף הוא - רק כשנה ושלושה חודשים לאחר פרסום החלטת הממשלה, פרסם משרד השיכון נוהל המאפשר את קבלת המענקים וההלוואות לפי ההחלטה. 

כתוצאה מכך לא ניתן היה לנצל עד אמצע שנת 2023 את התקציב של 56 מיליון ש"ח לשנת 2022 ואת התקציב של 50 מיליון ש"ח לשנת 2023, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. עקב התמשכות ההליכים בפועל זכאי אחד בלבד מימש את זכותו לסיוע וקיבל מענק בסך 158,000 ש"ח, מתוך 50 מיליון ש"ח שנקבעו בהחלטת הממשלה לאותה שנה.