הפתרון לבעיית התשתיות? תוכנית מתאר ארצית חדשה יוצאת לדרך

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה אתמול (ג') כי החליטה לקדם מהלך לאומי רחב היקף שצפוי לקצר בשנים את לוחות הזמנים להקמת תשתיות בישראל, להסיר חסמים משמעותיים משוק הדיור, ולשחרר אלפי יחידות דיור תקועות. המועצה, בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה על מתן הוראה להכנת תוכנית מתאר ארצית חדשה למוקדי תשתית (תמ״א 55), שנועדה לייצר מסגרת תכנונית ארצית לאיגום, שילוב ותיאום של מערכות תשתית לאומיות במתחמים ייעודיים בפריסה ארצית.

"תוכנית המתאר הארצית למוקדי תשתית, מבטאת שינוי תפיסתי עמוק - מתכנון נקודתי לתכנון מערכתי. היא מאפשרת לראשונה לנהל את משק התשתיות של מדינת ישראל בצורה מאוזנת, מתואמת ושקופה, תוך צמצום קונפליקטים, קיצור הליכים וחיזוק הוודאות התכנונית", אמר יו"ר אלנתן.

לפי מנהל התכנון , קידום התוכנית מתבצע על רקע האתגר הלאומי המרכזי של העשורים הקרובים - על פי התוכנית האסטרטגית לדיור 2050, מדינת ישראל נדרשת להגיע להיקף של כ-4.8 מיליון יחידות דיור מאושרות עד שנת 2050, יעד המחייב תוספת של כ-1.83 מיליון יחידות דיור מעבר למצב התכנוני הקיים.

נתונים אלו מחדדים את הפער בין קצב תכנון הדיור לבין קצב פיתוח התשתיות - פער אשר הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים לעיכוב מימוש תוכניות מגורים בהיקפים נרחבים.

לצד ההיבט התשתיתי, מדובר במהלך בעל משמעות ישירה לשוק הדיור: האצת הקמת התשתיות צפויה להסיר חסמים תכנוניים ולשחרר אלפי יחידות דיור שכיום אינן ניתנות למימוש בשל היעדר פתרונות תשתית זמינים. מוקדי התשתית יאפשרו פיתוח מדורג, מתוזמן ומתואם, שייתן מענה לצורכי האוכלוסייה הצפויה עד 2050, ויחזק את יכולת המדינה לעמוד ביעדי הדיור הלאומיים.

לפי מנהל התכנון , התוכנית החדשה נשענת על עבודת מטה שביצע המנהל בשנים האחרונות, במסגרתה קודמו תוכניות היערכות ארוכות טווח לתשתיות עד שנת 2050 ברמה הדו-מחוזית. תוכניות אלו מבוססות על מודל גידול אוכלוסייה, גיבוש מפתחות צריכה מפורטים לתשתיות מים, ביוב, אנרגיה ופסולת, וזיהוי מתחמים ייעודיים לאיגום תשתיות לפי 28 אזורי תפקוד ארציים, כחלק מהתוכנית האסטרטגית של מנהל התכנון.

עוד צויין כי אחד החסמים המרכזיים שהצטברו לאורך השנים הוא תופעת ה-NIMBY  (not in my back yard ). כלומר, התנגדויות נקודתיות להקמת מתקני תשתית חיוניים, המובילות לעיכובים ממושכים, פיצול תכנוני והעברת הבעיה מאזור לאזור. 

התוכנית החדשה מבקשת לתת לכך מענה שיטתי: מעבר מתכנון אד-הוק של מתקן בודד, לתכנון מוקדי תשתית משולבים, הנשענים על ראייה ארצית, חלוקה אזורית מאוזנת ושקיפות תכנונית מוקדמת. כך, ניתן לצמצם התנגדויות, לקצר הליכים, ולחזק את האמון הציבורי באמצעות תכנון ברור, מבוקר ומוסכם מראש.

"מדינות מתקדמות בעולם כבר הבינו שתשתיות חיוניות אינן מכשול לפיתוח - אלא חלק בלתי נפרד ממנו. במדינות אלה ישנם מתקני שריפת פסולת, מתקני טיהור שפכים ומערכי אנרגיה משולבים בלב המרקם העירוני, לעיתים מתחת לפני הקרקע ומעליהם פארקים, מבני ציבור ואזורי פנאי", הדגישה יעל סלומון, סמנכ״לית תשתיות במינהל התכנון.

התוכנית תקבע עקרונות מחייבים לפריסת תשתיות במוקדים השונים, לשילוב בין מערכות תשתית מגוונות לרבות מים, ביוב, פסולת ואנרגיה תוך וניצול יעיל של תת-הקרקע. בנוסף, תכלול התוכנית הנחיות מפורטות לתוכניות עתידיות, באופן שיאפשר תיאום רגולטורי ולוחות זמנים אחידים בין כלל הגורמים המעורבים. שילוב זה צפוי לצמצם משמעותית את שטחי הקרקע הנדרשים לתשתיות, להפחית פגיעה בשטחים פתוחים, ולאפשר פיתוח עירוני אינטנסיבי ומאוזן יותר.