"לפני 30 שנה הרכבת הקלה בי-ם הייתה חלום רחוק. היום היא חלק מובהק מקידום מכירות"

ירושלים עוברת בשנים האחרונות מהפכת בנייה והתחדשות עירונית יוצאת דופן, שכוללת גם בנייה לגובה של מגדלי ענק וגם הגדלה דרמטית של שטחי תעשיה כולל חברות הייטק שמגיעות לבירה. אבל כל זה לא היה קורה ללא המהפכה התחבורתית שעוברת העיר. בכך עסק פאנל שהתקיים במסגרת כנס תוכניות העתיד של ירושלים של מרכז הנדל"ן , שנערך אתמול (ד') בבנייני האומה, והנחתה סוניה גורודיסקי, עיתונאית כלכלית ומגישה ערוץ הכלכלה. 

אינג' יואל אבן, מהנדס העיר וראש מינהל תכנון ותשתיות ירושלים, אמר כי הקשר בין תחבורה לבין שאר הנושאים בירושלים הוא קשר ישיר וחד משמעי. "נושא התחבורה, לאור קצב הגידול בירושלים, מחייב אותנו למצוא פתרונות. הקשר בין תחבורה ותעסוקה הוא קשר ישיר. בכל מקום שיש קו רכבת קלה שעוברת אנחנו יודעים ורואים את הביקוש הגבוה שיש באזור של התוואי. הביקוש שיש היום לירושלים, מתוך ומחוץ לעיר הוא דרמטי ואנחנו רואים זאת במספרים".

"זאת עיר בירה ועיר ממשל, כל משרדי הממשלה נמצאים פה. עם כל הרכבות הקלות אנחנו רואים את הרצון האמיתי לגור בירושלים, היזמים לא נמצאים ובונים פה סתם  ומשקיעים בעיר סכומי עתק. כשאתה מייצר תחבורה ברמה גבוהה - הרכבות הקלות והרכבת המהירה כולל הארכתה למתחם התחנה - אנחנו רואים שהביקוש לגור בעיר הולך ועולה. בעבר אכן עזבו כי לא היה פתרון אבל היום יש פה את כל הפתרונות שאוכלוסייה צריכה בסביבת המגורים שלה".

אבן סיפר כי "קיימנו כנס גדול לפני 3 שנים בתחום התשתיות והגיעו כל חברות התשתית במדינה. הצגנו את תכנית העתיד של העיר לעוד 20 שנה. בכנס הזה התחלנו לקדם מספר שולחנות עגולים, למשל נושא החשמל והאנרגיה - יצרנו תכנית עבודה של כל תשתיות האנרגיה שירושלים תצטרך 10 שנים קדימה, כנ"ל בתשתיות המים והביוב, וזאת בראיה של הגדלת האוכלוסייה למיליון וחצי תושבים בעתיד. ירושלים זאת העיר היחידה שמביאה את התשתיות הציבוריות לפני יחידות הדיור". 

גלעד בר-אדון, מנכ"ל חברת מוריה לפיתוח ירושלים, אמר כי "כל ירושלים חפורה - כולל כבישים חדשים, נת"צים ופרויקטים בהיקפים של 3 מיליארד שקל בשנה. כשמשקיעים בתשתיות היזמים מבינים איזה פיתוח נעשה פה. אנחנו החברה היחידה העירונית שיש לה הסכם תקציבי גם עם משרד התחבורה. פרויקטים בתחום התשתיות בד"כ מאחרים בהרבה שנים אבל בירושלים קורה הפוך, הקו האדום כבר נפתח. אנחנו פותחים חניונים לצד הרכבת הקלה ועושים פארקים וריאות ירוקות כמו גם בתי ספר. פתחנו בשנים האחרונות 800 כיתות לימוד וגן ויש עוד 2,000 כיתות בתכנון לשנים הבאות". 

לדבריו, "המגדלים שצומחים לצד הרכבת הקלה צומחים גם בגלל התשתיות ולא רק בגלל הרכבת הקלה. לירושלים היו תשתיות מאוד ישנות והיינו צריך להפוך את כל התשתיות בעיר כדי לאפשר גם להתחדשות העירונית לקרות. כל התשתיות פה הן חדשות ומותאמות למדיניות של בניוה גבוהה ומרוכזת לצד הרכבת הקלה. יחד עם אפשרויות תחבורה שאנשים יכולים להגיע לחניונים ציבוריים חדשים מחוץ לעיר, להחנות את הרכב ולהמשיך ברגל או ברק"ל". 

"קרקע מושלמת לצמיחה של חברות" 

צחי נמיר, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים: "יש לנו את כל מה שצריך בירושלים שחברות יגיעו לכאן ושיזמים מעולמות הטכנולוגיה יתפתחו בתוך העיר. אם היינו בונים מגדלים באמצע המדבר היו צריכים עשרות שנים לייצר את כל המעטפת אבל בירושלים יש כבר הכל. יש את האקדמיה המובילה בארץ, בתי חולים מאוד מפותחים לדוגמה הדסה עין כרם שדורגה במקום הראשון בארץ כבית חולים מחקרי, מוסדות אקדמיים משלימים ומוסדות תרבות. מה שהיה חסר בה זה דיור ותחבורה ושהדברים האלה נמצאים יחד עם המעטפת זו קרקע מושלמת לצמיחה של חברות". 

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים אמרה כי אפריקה פעילה כמעט 30 שנה בירושלים, עוד בתקופה שהעיר הייתה פחות מקבלת יזמים בברכה. "ראינו מקרוב את מהפכת התחבורה. לפני 30 שנה הרכבת הייתה חלום רחוק. היום הרכבת היא חלק מובהק מקידום מכירות של פרויקטים שנמצאים על הקו. צריך לומר מילה טובה על ירושלים שבשונה מתל אביב שם הקו האדום לא ממש שמיש, בירושלים מרגישים שהאופציה ממומשת, פרויקט שיושב על קווי רכבת הלקוחות שלנו יודעים לכמת".

"כיום אנו לקראת אכלוס פרויקט אחד של דיור להשכרה - 200 יח"ד עם מעל אלף מתעניינים. מעבר לכך מאכלסים ומוסרים פרויקט פינוי בינוי מהראשונים בקטמונים ומשווקים עוד. הביקוש הוא גם מתושבי חו"ל, יש הרבה תושבים שמעוניינים לעלות ובעיקר לירושלים. אז יש ביקוש והוא קיים". 

אסף סימון, מנכ"ל BST ייזום, התייחס לנושא ההגירה השלילית מהעיר. כשאנחנו בוחנים את המספרים רואים בשנים האחרונות שהעזיבה מירושלים לא יורדת, כ-12 אלף איש בשנה, ירושלים נפרדת מהקהל הצעיר היצרני, המשפחות של המעמד הבינוני-גבוה, ואנו מזהים כאן בעיה. יש כאן כשל מבני רחב יותר וצריך עליו לשים את הדגש. בסוף מה רוצה זוג צעיר? מה יגרום להם להישאר? חינוך, תחבורה, איכות חיים. ירושלים מתמודדת עם תחרות של ערים אחרות בישראל. בירושלים צריך להתמודד עם האתגר הבא - עיר שהופכת להיות עיר אמיתית חיה בועטת שמביאה אוכלוסייה איכותית. את משבר הדיור פתרו כאן". 

ערן רביד, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים, אמר כי יש בירושלים את כל הטכנולוגיה שתאפשר להשתמש בתחבורה ירוקה. "כשמדובר על להיכנס לעולם התכנון של השכונות שעוברות התחדשות עירונית זה לנסות למנוע את הבעיות של העתיד אבל חשוב לנו לראות מה קורה כאן ועכשיו - להכניס את הפרויקטים כמה שיותר מהר, להרחיב את רשת שבילי האופניים, לשפר את השירות של האוטובוסים. ב-4 השנים האחרונות יצרנו קווים מהירים, ישירים".