רגע אחרי ההישג, מהנדסת טבעון פורשת: "מקווה שלא נמצא את עצמנו בים של מגדלים"

בתזמון מעניין במיוחד, הודיעה לאחרונה האדריכלית אסנת ברש, מהנדסת המועצה המקומית קריית טבעון, על סיום תפקידה. המהלך, שצפוי להתרחש בפועל בסוף פברואר, בא שבועות ספורים לאחר הכרזת ענקית השבבים אנבידיה על בחירתה ביישוב כאתר הקמת הקמפוס הענק החדש שלה בישראל, הישג שגם לברש מניות בהשגתו. ואולם את האתגרים התכנוניים הרבים הקשורים בקליטת החברה בעלת השווי הגדול בעולם – היא כבר תשאיר למישהו אחר.

ברש, אדריכלית בהכשרתה, גדלה בטבעון. ב-20 השנים האחרונות שימשה במגוון תפקידים הן במגזר הפרטי, והן בציבורי. את הקריירה התחילה במשרדו של משה צור. לאחר מכן עבדה כעצמאית במשך כמה שנים, והמשיכה אל מילוסלבסקי אדריכלים , שם הייתה מנהלת תחום התכנון האורבני. באותה תקופה תכננה פרויקטים רבים עבור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בהיקף של אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ. אל התפקיד בעיר ילדותה קריית טבעון הגיעה לפני 6 שנים.

טבעון גברה על כ-100 רשויות וגופים שהגישו הצעות, ביניהם נשר, חיפה, קריית אתא ועוד. מה היה הפרמטר המנצח שהביא לבחירה בכם?
"קרה פה איזשהו צירוף נסיבות שהוביל לסיטואציה הזאת. מן הסתם זה הרבה דברים ביחד שחוברים באירועים מהסוג הזה, כשיש כל כך הרבה אינטרסים, שיקולים וגורמים מעורבים. אני לא יכולה לשים את האצבע על דבר אחד ספציפי. אבל נתחיל בזה שהמיקום של אזור התעסוקה שלנו מושלם מבחינת נגישות. אנחנו יושבים על מחלף של כביש 6, ובסמוך לתוואי של הרכבת. כבר היום אזור התעסוקה נמצא במרחק רכיבה באופניים מתחנת רכבת מאושרת קרובה בכפר יהושע, וגם בעתיד אפשר לפעול לקידום תחנת רכבת נוספת סמוכה.

"נשמח שעובדי אנבידיה יבחרו לגור בטבעון, אבל כרגע אין לנו עתודות בנייה גדולות, למעט עתודה אחת שנשמח לקדם, ואנבידיה יכולה להיות הטריגר לכך. מדרום יש את חוות המכלים, שאנו פועלים לפנותה, ועל השטח מתוכננת שכונה של כ-1,500 יחידות דיור. אנחנו מתכננים את התב"ע, ומקווים שאנבידיה תוכל להיות מעין טריגר שידחוף את התהליך"

"שנית יש את הנצפות, שזה דבר חשוב מאד באזורי תעסוקה. כל מי שנוסע בכביש 6 רואה את השטח הזה. יש נצפות מצוינת גם מכביש 75, שהוא אחד הכבישים המרכזיים באזור, וגם מכביש 70. הנצפות היא מיטבית, והמופע של המקום - עם חורשת האקליפטוסים ליד נחל הקישון, הר הכרמל והסביבה הטבעית -  הוא משהו שתדמיתית מאוד נכון לכל משתמש. כבר כשחשבנו לפני כמה שנים על שיווק אזור התעסוקה, הרבה לפני שאנבידיה הייתה בתמונה, רצינו למתג את זה כקמפוס תעסוקה בטבע, וכך נולד השם טבעון טק".

ההצעה לאנבידיה הוגשה על ידי בעלת הקרקע רמ"י. מה היה החלק שלכם בתהליך?
"אנבידיה כידוע פרסמה RFI. רמ"י הגיבו לבקשה, והציעו כעשר אופציות, ועשו זאת בתיאום מלא עם העיריות. זה לא שהם מציעים מה שבא להם בלי לתאם עם העירייה מה נכון ומה לא, מה אפשר ומה אי אפשר. זה גם בתיאום עם הוועדה המחוזית. מדובר בתהליך בדיקה מאוד מעמיק".

עלו טענות, בעיקר מצד נשר, שהתוכנית שהצעתם לא תאמה לדרישות אנבידיה ודרשה תכנון נוסף. מה עמדתכם?
"קטונתי, כי לא בחנתי את כל החלופות. אבל אני חושבת שאין אף חלופה שהייתה תואמת להם באופן מושלם. בכל מקום שהם היו בוחרים היו נדרשות התאמות. לא מדובר באזור תעסוקה רגיל, אלא בקמפוס מחקר ופיתוח – תוצר אחר לגמרי. זה מבנה אחד גדול, ולא הרבה בניינים קטנים, והיקף השטח עצום".

ההערכות הן ל-8,000 עד 10,000 עובדים. איך אתם נערכים מבחינת מגורים?
"המגורים זו סוגיה נפרדת. כמובן שנשמח שעובדי אנבידיה יבחרו לגור בטבעון, אבל כרגע אין לנו עתודות בנייה גדולות, למעט עתודה אחת שנשמח לקדם, ואנבידיה יכולה להיות הטריגר לכך. כיום אין בנייה מתוכננת חדשה, אבל הקמפוס נבנה בסמוך לשכונת צל אורנים, שכונה חדשה יחסית שאוכלסה ברובה שנים האחרונות, עם כ-600 יחידות דיור, וחלק מהבניינים בה עדיין לא אוכלסו.

"בנוסף, מדרום יש את חוות המכלים, שאנו פועלים לפנותה, ועל השטח מתוכננת שכונה של כ-1,500 יחידות דיור. זה לא תהליך מיידי, אבל אנחנו בהחלט עובדים על הדבר הזה, מתכננים את התב"ע, ומקווים שאנבידיה תוכל להיות מעין טריגר שידחוף את התהליך".

הדמיית המטה החדש (באדיבות אנבידיה)

אז הפתרונות יהיו ביישובים השכנים?
"זה תהליך הדרגתי. אנבידיה נכנסת עכשיו לתכנון התב"ע, והאכלוס צפוי סביב 2031, כלומר לפחות חמש שנים. בזמן הזה ניתן לקדם תכנון מקביל למגורים, אם כי זה תלוי גם ברמ"י, במדינה ובוועדה המחוזית. אלו תהליכים מורכבים, ואנחנו בהחלט נקדם אותם".

מה צפוי להיות החסם המורכב ביותר לקידום הפרויקט?
"יהיו הרבה דיוקים ושינויים שיידרשו בהמשך. סוגיה אחת היא העומס התחבורתי שהולך להיות בנקודה הזאת, אם באמת יכנסו לפה 5,000-8,000 עובדים, וזה ידרוש פתרונות, זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. התב"ע התקפה כללה פתרונות לאזור תעסוקה בגודל מסוים. אם יהיה מדובר באזור תעסוקה גדול יותר, עם יותר עובדים או שטח בנוי יותר גדול, זה ידרוש לבחון מחדש את התכנון.

"למשל - התכנון המקורי כלל החלפה של אחת הכיכרות הסמוכות ברמזור. צריך לבחון אם הרמזור הזה יודע לשאת את הקיבולות החדשות. אם לא, יכול להיות שצריך להוסיף עוד נתיבים למחלף ואולי משמעויות אחרות. וכמובן, אם תחנת רכבת מתווספת פה למשוואה, זה ישנה מאוד את הקיבולת התנועתית. הרבה גופים צריכים לשבת סביב השולחן ולפתור את זה, ומכיוון שזה פרויקט שמהווה מנוע צמיחה אזורי, אני בטוחה שזה גם ייפתר".

"תעסוקה זה לא בדנ"א שלנו"

קריית טבעון, שנולדה ממיזוגם של שני יישובים סמוכים (קריית עמל וטבעון) בסוף שנות ה-50, מונה כיום קצת פחות מ-20 אלף תושבים. מדובר ביישוב בעל צביון כפרי מובהק, המאופיין ברובו בבניה צמודת קרקע, או לכל היותר בבנייה סמי-רוויה. בתשובה לשאלה כיצד צפויה הגעת אנבידיה להשפיע על אותו צביון פוסקת ברש בנחרצות: "אני לא חושבת שהוא ישנה את הצביון כלל". לדבריה, "השיחה על צביון היא שיחה מאוד נפוצה פה בטבעון. ברגע שסומן בתוכנית המתאר הכוללנית שלנו הכתם הסגול (אזור בייעוד תעסוקה, דנ"ק), זה כבר אומר שיהיה פה משהו אחר.

"אני נתקלת בהתנגדויות להקמת הקמפוס בעיקר ברשתות החברתיות. עיקר החששות קשורים לעומס התחבורתי ולצביון היישוב, יש תושבים שזה מדאיג אותם. לדעתי צביון היישוב לא ישתנה כלל. הקמפוס ממוקם בכניסה ליישוב ובאופן מופרד ממנו"

"הרי לטבעון לא היה אזור תעסוקה לפני כן. אין לנו את זה בדנ"א שלנו. ברגע שהוחלט שיהיה אזור תעסוקה וזה דבר נכון מבחינה כלכלית ליישוב, אז זה כבר אומר שזו חיה אחרת קצת והיא לא יכולה להיות הבתים עם גג רעפים. אף אחד לא מדמיין אזור תעסוקה שכן שומר על הצביון. אבל זה לא ישפיע על היישוב עצמו, כי מדובר באזור מופרד בכניסה ליישוב ולא ביישוב עצמו.

יש ביישוב גם מי שמתנגד לבניית הקמפוס החדש?
"אני נתקלת בהתנגדות בעיקר ברשתות החברתיות, כי התב"ע אושרה בזמנו עוד לפני שנודע על הגעת אנבידיה. עיקר ההתנגדויות או החששות קשורים לעומס התחבורתי, ואולי היו גם התנגדויות שקשורות לצביון. אני פשוט לא חושבת שהן מוצדקות במקרה הזה, אבל יש תושבים שזה מדאיג אותם".

ומצד שני נטען גם שהקמפוס יהיה מבודד ולא יתרום ליישוב.
"אני לא מאמינה שיש תרחיש שקמפוס כזה לא משפיע על הסביבה. גם אם עובד במשך היום יהיה סגור בתוך הקמפוס, הרי שאם הוא גר באזור - ולא משנה כרגע אם זה בטבעון או ביישובים סמוכים - אז הדבר הזה כן מרים את כל האזור. מדובר באוכלוסייה מאוד איכותית שתבוא ותחפש את המגורים בסמוך למקום העבודה שלה.

"ואם יהיו בתוך הקמפוס של אנבידיה חדר אוכל או כמה חדרי אוכל ומסעדות שף, ועגלות קפה בחוץ, אנחנו מדברים על כמות גדולה של עובדים ושל הזדמנויות למרחב. אזור תעסוקה שכזה הוא לא הרמטי, זה לא משהו שבאמת תחום, וברור שיש לו השפעות גדולות - כולל על המרכז המסחרי הצמוד שבשכונת צל אורנים, שבו החנויות ייהנו מכוח קנייה".

אילו תוכניות נוספות מקודמות כיום בטבעון?
"טבעון לא משופעת בעתודות קרקע. הקו הכחול שלנו די חובק את היישוב ואין הרבה מקומות לתוספות בינוי, ולכן במשך השנים וגם עכשיו אנחנו עוסקים באינפילים - כל מיני פרויקטים בתוך המרקם הקיים שאפשר לעבות ולהוסיף בהם בנייה. יש לנו כרגע שתי תבע "ות כאלה. יש לנו גם פרוייקט גדול של התחדשות עירונית במתחם שרת-כצנלסון, שעליו אנחנו עובדים יחד עם הרשות להתחדשות עירונית . 400 יח"ד צפויות להתפנות, ו-1,400 להיבנות. ויש כאמור את חוות המכלים שהזכרתי. זו העתודה הגדולה שלנו".

"אין תרחיש שקמפוס כזה לא משפיע על הסביבה, גם אם העובד במשך היום סגור בתוך הקמפוס. מדובר באוכלוסייה מאוד איכותית שתחפש מגורים בסמוך למקום העבודה שלה וזה ירים את כל האזור. ואם יהיו בתוך הקמפוס כמה חדרי אוכל ומסעדות שף, ועגלות קפה בחוץ, אנחנו מדברים על כמות גדולה של עובדים ושל הזדמנויות. גם המרכז המסחרי הצמוד ייהנה מכוח קנייה"

יהיו גם שטחי מסחר ותעסוקה?
"כן. בתכנון עתידי יש מחשבות ליצור דופן ציבורית־מסחרית לכיוון הטיילת והקישון, ובסמוך לסמינר אורנים – קומפלקס שיכלול מגורים לצעירים ומוסדות מחקריים־טכנולוגיים".

"אין הרבה ביקוש לתפקיד הזה"

איך העובדה שגדלת בטבעון השפיעה על ההחלטות שלך?
"כל מהנדס עיר, בטח כזה שנמצא כמה שנים טובות בתפקיד, כבר אמור להכיר את הדנ"א של היישוב ואת סדרי העדיפויות ולקבל את ההחלטות שלו בהתאם. אני חושבת שזה שגדלתי ביישוב עוזר לי בעיקר להבין את החשיבות ואת התפיסה של המקום, את הצביון שלו, את האיכויות שלו, את המאפיינים שלו. מצד שני, התפקיד שלי הוא לחשוב קדימה ולדאוג שלישוב יהיו את העתודות שהוא זקוק להם כדי להמשיך לחיות ולהתפתח. גם רגשית הכל חשוב ואכפת לך. וזה איכשהו משתלב בתוך הראייה המקצועית".

מסלול הקריירה שלך כלל מעבר לא שגרתי מהמגזר הפרטי לציבורי. את ממליצה?
"אני חושבת שזה מצוין. הדבר המיטבי הוא שכל איש מקצוע יטייל בין תחנות שונות כדי ללמוד על הפרספקטיבות השונות. הייתי בחברה מתכננת לרשות מקרקעי ישראל. במשך שנים תכננתי שכונות מגורים של אלפי יחידות דיור, וההתנהלות הייתה מול מהנדסי ערים. אבל עד שלא ישבתי בכיסא הזה פה, לא הבנתי את הצד השני עד הסוף. אין מה לעשות, כשאתה מתיישב בכיסא אתה מקבל פרספקטיבה אחרת. אז אני חושבת שזה מאוד עזר לי להביא איתי את הרקע של הראייה היזמית מצד אחד, ושל התושבים מצד שני, ואת כל שאר הכיוונים לתוך התפקיד. הוא גם עזר לי מאוד ברמה המקצועית להבין יותר טוב את מערך האינטרסים, ואת האילוצים והמגבלות".

אז למה את פורשת?
"אין הרבה ביקוש לתפקיד הזה, ולא בכדי. זה תפקיד מאוד קשה, מאוד מאתגר, עם אחריות מאוד כבדה. כשאתה אדריכל במשרד יש עליך אחריות, אין לזלזל בזה. אבל אין מה להשוות לאחריות שיושבת על כתפיו של מהנדס עיר. בסוף, אני מרגישה שאחרי 6 שנים ואחרי העשייה שעשינו פה במהלך השנים - פרויקטים גדולים מאד, הקמת שכונה, מוסדות ציבור גדולים -  יש צורך לשנות, לנוח קצת".

לסיום, מה המורשת התכנונית שאת משאירה למחליף שלך?
"אני חושבת שההתחדשות זה האתגר בפריפריה, כאשר המכפילים יותר מורכבים. צריך איכשהו מצד אחד לאפשר לאוכלוסייה שחיה פה במבנים מתיישנים של פעם להתחדש, וצריך את הכדאיות הכלכלית. מצד שני - התחלנו ונסיים כנראה בצביון. ביישוב כמו טבעון, כשהתושב מוציא היתר בנייה, בודקים איך נראית הדופן שלו לרחוב כדי לשמר את האיכויות של טבעון, שהיא כל כך יפה ומיוחדת. אז האתגר הוא להחזיק באלאנס בין לאפשר ולעודד התחדשות ובין לשמור על הצביון ועל האיכות הנופית והאדריכלית. שלא נמצא את עצמנו בסוף בים של מגדלים".