מכניסים את הטבע למשרד: טרנד הגגות הירוקים משנה את עיצוב בנייני התעסוקה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

במציאות של משבר אקלים, מחסור בשטחים פתוחים ועליית טרנד הבנייה הירוקה, ט"ו בשבט 2026 מקבל פרשנות אורבנית חדשה. החג שמזוהה יותר מכל עם שתילה ונטיעת עצים באדמה - נדרש בזמנים הללו להתאים את עצמו לעיר הצפופה, כאשר המשמעות היא שגם הירוק משנה כיוון ומטפס למעלה.

זוהי תפיסה שמכירה בכך שעתיד הקרקע מצטמצם, אך אינה מוותרת על הטבע. בהתאם לכך, האדריכלות העכשווית מחפשת דרכים חדשות להחזיר את הטבע אל העיר. הגג, שבעבר נתפס כשטח טכני ושולי, הופך יותר ויותר ל״חזית החמישית״ של הבניין: מרחב פעיל, ירוק ורב-שימושי המציע פתרונות סביבתיים וחברתיים.

"במהלך היום משמש את התלמידים ואחה"צ את השכונה". פרויקט בית הנוער בירושלים, אדריכלות: גוטמן אסיף , הדמיה: תאי זהבי

יהושע גוטמן, אדריכל שותף במשרד גוטמן אסיף אדריכלים, מגדיר את התפיסה החדשה כ"גג מועיל". לדבריו, "בכל פרויקט אנחנו משלבים גגות יעילים שונים, ותפקידנו לבחור איך מתייחסים לגג. בכל מקום שהגג פנוי משתמשים בו - או לטובת ייצור חשמל או לטובת ספיגת מים או שהוא ירוק לטובת המשתמש. זה מורכב הנדסית, אבל יהיה נפוץ יותר ויותר".

גוטמן מדגים את הגישה באמצעות פרויקט משמעותי ושאפתני במיוחד בירושלים, "בימים אלה אנו מתכננים מקבץ אולמות חינוך וספורט בשם "בית הנוער" בירושלים. במסגרת הפרויקט כל הגגות הציבוריים הופכים להיות גג אחד גדול, לטובת בתי הספר. הגג מתחבר במפלס אחד לשכונה ובמהלך היום משמש את התלמידים ואחה"צ את השכונה".

משרדי לייטריקס, אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף סטודיו En , צלם: גדעון לוין

הוא גם מצביע על הפער בין הפוטנציאל לבין המימוש בפועל, "לא הרבה מנצלים את הגג כי זה מורכב הנדסית, בעיקר גגות שסופגים מים, לטובת מאגרים. בפרויקט שלנו הגגות מורכבים ממגרשי ספורט ומצמחיה. מדובר בגגות בהיקף כולל של כ-3,000 מ"ר. הפרויקט מצוי כעת באישורי ועדה".

אחד האתגרים הגדולים - העלות 

דוגמא מרתקת נוספת לשילוב בין אדריכלות, נוף וקיימות מגיעה מפרויקט מרכז המבקרים ברמת הנדיב בזיכרון יעקב. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד. כולל גג משופע המשמש למעשה גם כקיר, כאשר הקרקע עצמה “מטפסת” על השיפוע והופכת לגג ירוק. "כך נוצר מבנה המשתלב באופן טבעי בטופוגרפיה של המקום ומטשטש את הגבול בין בנוי לנוף", מסביר עופר ארוסי,  אדריכל שותף במשרד עדה כרמי מלמד אדריכלים.

לדברי ארוסי, "לגג הירוק מספר תפקידים משמעותיים. ראשית, הוא יוצר בידוד תרמי יעיל, המאפשר להפחית את השימוש באנרגיה הן בקיץ והן בחורף. בנוסף, הגג סופג חלק ממי הגשמים ובכך מסייע בצמצום נגר עילי והצפות. המבנה עצמו מתוכנן כמעין קשת: החלק הדרומי שלו פונה אל שמורת הטבע, ולכן הצמחייה בו היא צמחיית בר מקומית, בעוד שהחלק הצפוני, הפונה אל גני הנדיב, כולל צמחייה שממשיכה את השפה הבוטנית של הגנים המטופחים".

גני הנדיב, עדה כרמי מלמד אדריכלות, צלם עמית גירון

עם זאת, ארוסי מציין כי אחד האתגרים המרכזיים בגגות ירוקים הוא העלות - הן בשלב ההקמה והן בתחזוקה השוטפת: "גג ירוק מחייב טיפול רציף. אם אין השקיה סדירה, תחזוקה נכונה ואיטום איכותי שמגן מפני חדירת שורשים, המערכת עלולה להינזק". בשל כך, לדבריו, רשויות מקומיות רבות אינן ממהרות לעודד הקמת גגות ירוקים, במיוחד כאשר לא מוצגת מראש תכנית תחזוקה ברורה וארוכת טווח.

לצד זאת, ארוסי מדגיש את הפוטנציאל הגדול של גגות ירוקים דווקא במוסדות חינוך. “גינות גג בבתי ספר הן פתרון מצוין,” הוא אומר. “יש להן ערך חינוכי משמעותי - אפשר לשלב בהן גינות ירק וגידולים חקלאיים כחלק מתהליך לימודי, לצד פינות משחק וישיבה. כך הגג הופך למרחב פעיל, חינוכי וחווייתי, ולא רק לאלמנט אדריכלי.”

גני הנדיב, עדה כרמי מלמד אדריכלות, צלם עמית גירון

לדבריו, השילוב בין אדריכלות, נוף ותפיסה חינוכית־סביבתית הוא המפתח להצלחתם של גגות ירוקים, במיוחד במבנים ציבוריים - כפי שמודגם היטב בפרויקט מרכז המבקרים של רמת הנדיב.

לא לשכוח גם את המרפסת

הדר להב מטרני, מעצבת פנים ומנהלת מחלקת הפנים באורבך הלוי, מדגישה את השינוי העמוק שחל בתפיסת המרפסת במבני משרדים: "בשנים האחרונות מרפסות במבני משרדים אינן נתפסות עוד כ'בונוס', אלא כמרכיב תכנוני משמעותי המשפיע על חוויית העבודה, על זהות הבניין ועל איכות הפרויקט כולו".

לדבריה, "המעבר לעבודה גמישה, העלייה במודעות לרווחה נפשית ופיזית, והצורך ביצירת סביבת עבודה מושכת ותחרותית- מציבים את המרפסת כשטח בעל ערך אמיתי. מרפסות מאפשרות יציאה מהחלל הסגור אל אוויר, אור טבעי ונוף - שלושה מרכיבים שמחקרים רבים מצביעים על תרומתם להפחתת סטרס, שיפור ריכוז ותחושת רווחה כללית". 

עוד היא מוסיפה כי המשמעות של מרפסת גג במקומות עבודה היא הרבה מעבר להפסקת קפה קצרה: "במשרדים מדובר לא רק בשטח שמאפשר הפוגה קצרה במהלך יום עבודה אינטנסיבי, אלא גם מאפשר בין היתר שיחות לא פורמליות, עבודה שקטה או מפגש חברתי לא מתוכנן ומעבר לכך, מרפסות תורמות לגיוון חוויית החלל ולשבירת המונוטוניות של קומות משרדיות זהות".

משרדי לייטריקס, אורבך הלוי אדריכלים בשיתוף סטודיו En, צלם: גדעון לוין

לסיכום אומרת להב-מטרני כי "מרפסות, יחד עם גגות פעילים ושטחים ירוקים, הן חלק ממגמה רחבה של החזרת הטבע אל סביבת העבודה. מדובר בתגובה ישירה לעבודה ממושכת מול מסכים ולניתוק מהסביבה החיצונית. בפרויקטים עכשוויים רבים, המרפסת מתוכננת כבר משלב הקונספט, ולא כתוספת מאוחרת".

דוגמה נוספת לניצול יעיל של הגג מספק מכרז של המשרד להגנת הסביבה שפורסם בחודש אוקטובר האחרון, לפיילוט של גגות ירוקים משולבים בפאנלים סולריים. במסגרת הקול הקורא שפרסם המשרד הוקצו עד חצי מיליון שקל לעידוד יוזמות מסוג זה, מתוך הבנה שהשילוב בין גג ירוק לגג סולרי עדיין אינו נפוץ בישראל, אך טומן בחובו פוטנציאל משמעותי.

לפי המשרד, "פתרון משולב זה מאפשר התמודדות יעילה עם ניהול הנגר העירוני ויוצר חוסן אנרגטי באמצעות ייצור חשמל מקומי. בנוסף, הוא גם מסייע בחיסכון במשאב הקרקע על ידי העברת פתרונות אלו לגג המבנה ויצירת שטחים ירוקים בתוך המרחב העירוני, התורמים למגוון הביולוגי". עוד נכתב כי "שינוי האקלים ממשיך לעצב מחדש את העולם, לכן, להבנה של התמורות האלה ולהיערכות להן יש חשיבות עליונה לתכנון ארוך טווח ולפיתוח חוסן לאומי".