"להפוך לפליט לזמן לא מוגבל זה לא נורמלי": מפוני עם כלביא מספרים על חייהם החדשים

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מחר, שביעי של פסח, ימלאו 40 יום למבצע "שאגת הארי". מאז פרץ, מפונים מדי יום עשרות משפחות מבתיהן בשל נזקי פגיעות טילים. בשלב הראשון לבית מלון, ובהמשך לדירות שכורות במימון קרן הפיצויים של מס רכוש. כ-5,000 תושבים פונו בארבעת השבועות הראשונים למבצע וכיום המספר כבר גבוה משמעותית. מי מהם שמעוניין לדעת מה צופן לו העתיד, יוכל לשמוע זאת ממי שפונו מבתיהם בימי הסבב הקודם - מבצע "עם כלביא" שהתחולל ביוני 25'.

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-21 אלף איש פונו מבתיהם בעקבות פגיעת טילים במהלך עם כלביא, ועל פי פרסומים שונים, כ-1,450 משפחות עדיין לא חזרו לבתיהן ומקבלים מהמדינה מימון עבור דיור חלופי בשכירות, וזאת כמעט עשרה חודשים מיום הפינוי.

משיחות שקיים " מרכז הנדל"ן " עם כמה מהדיירים שפונו מבתיהם, עולה תמונה לפיה בחלק גדול מהדירות שנפגעו עדיין לא התחילו עבודות השיקום, וגם את הסיוע שמעניק "מס רכוש" בתשלומי שכר דירה אופפת חוסר ודאות שכן לא ברור עד מתי צפויים תשלומים אלו להינתן.

אחת הפגיעות הזכורות מ"מלחמת 12 הימים", היתה ב"מגדלי דה וינצ'י" הסמוכים לקריה בתל אביב, וכוללים שני גורדי שחקים בני 42 קומות ומעל 400 דירות לצד תעסוקה בצומת הרחובות קפלן ולאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. את הפרויקט יזמו ישראל קנדה ואקרו, המבצעת היתה אשטרום , והוא אוכלס בשנת 2023. במהלך עם כלביא נפגע המגדל הצפוני מבין השניים מפגיעה ישירה, המגדל הוכרז כמבנה מסוכן על ידי עיריית תל אביב ופונה מדייריו, ועבודות השיקום הוערכו בכשנתיים.

מפונה ממגדלי דה וינצ'י: "ברגע שזה קורה, אתה מאד עטוף. הבעיה מתחילה אחר כך. היינו שבוע במלון, אבל ברגע שיוצאים צריך למצוא דירה שכורה בתל אביב, שתהיה קרובה לבית הספר ולעבודה, ואתה בלי הדברים שלך, בלי הריהוט. מס רכוש די מהר נתן לנו שנה קדימה של שכירות וסכום לציוד, כמה עשרות אלפי שקלים. אבל כדי לחיות באמת לתקופה ארוכה צריך סכום יותר מהותי"

"היינו חלק מקבוצת רוכשים שרכשה מאקרו וישראל קנדה לפני כשמונה שנים, וגרנו שם שנתיים", מספרת אחת הדיירות, בעלת קליניקה בת 65. "צריך להבין שמגדל כזה, מרגע שנכנסים אליו, לוקח שנתיים עד שהוא בכלל עומד כמו שצריך. אחת המעליות עדיין הייתה עם כיסוי, ועדיין לא טופלו כל הליקויים, כי היינו עדיין בתקופת הבדק".

על האירוע היא מספרת: "הייתי בממ"ד ושמענו 'בום' שלא דומה לשום דבר אחר. הקומה שלי היא אחת הקומות הגבוהות, קרובה לקומה שנפגעה, וכל המגדל זז. הדבר הנוראי הוא שמתחיל ריח שריפה, במיוחד כשאנחנו עם זיכרונות מה־7 באוקטובר. התקשרנו למכבי האש, ובשלב הזה הבנו שאפשר לצאת, ואז הגיע פיקוד העורף. במשך שעתיים היו אזעקות וסירנות. המחלצים הובילו אותנו במדרגות, הכול היה שבור לגמרי. מובילים אותך עד למטה, אומרים לך לארוז כמה דברים, ואין לך מושג לאן ללכת".

ואיך הסתדרתם?
"בלילה הראשון הלכנו לבית של חברים, ואחר כך למלון בתל אביב. ברגע שזה קורה, אתה מאד עטוף, הבעיה מתחילה אחר כך. בהתחלה אתה מקבל תחושה שיש לך את מה שאתה צריך. היינו שבוע במלון, אבל ברגע שיוצאים צריך למצוא דירה שכורה בתל אביב, שתהיה קרובה לבית הספר ולעבודה ואתה בלי הדברים שלך, בלי הריהוט. בשלב מסוים נתנו לנו לעלות לקחת דברים, וככה נשארנו. מס רכוש די מהר נתן לנו שנה קדימה של שכירות וסכום לציוד, כמה עשרות אלפי שקלים. אבל כדי לחיות באמת לתקופה ארוכה צריך סכום יותר מהותי".

הפגיעה במגדלי דה וינצ'י (באדיבות הדיירים)

מה מצב המבנים כרגע?
"לפני שבוע הייתה אסיפת דיירים, ובה נבחרה קבוצת אורון שהיו קבלני משנה של אשטרום בפרויקט לקבלן לשיפוץ, ונבחר גם מפקח. זה תהליך מסובך. הם צריכים לתכנן קונסטרוקציה לפי תוכנית שהכין המהנדס ישראל דוד מזמן. אין גוף שמלווה אותך. לוח זמנים ריאלי מדבר על סוף 2027. כרגע קיבלנו דמי שכירות עד יוני 2026, והבנתי שיש הבנות שיממנו לנו שכירות עד סוף 2027. אנחנו לא יכולים לשלם לבד, כי אנחנו גם משלמים לחברת הניהול של הבניינים שאנחנו גרים בהם".

עם זאת לדבריה, גם התאריך של סוף 2027 מוטל בספק. "צריך להכניס מנופים מכיוון הקריה, ויש גם אתרי בנייה מסביב. גם הבניין הדרומי כבר חזרו אליו, אבל אין להם לובי. אין גורם שמתכלל מטעם המדינה שיעזור בכל הלוגיסטיקה".

"אני מתגעגעת לדירה שלי, שעיצבתי והשקעתי בה את חיי. לרהיטים שלי. לספרים, לאלבומים, לחדר העבודה, לפסנתר, למטבח. לארח את הילדים והנכדים לארוחות שישי. נכון שבישראל זה נשמע כמו צרות של עשירים, אבל בכל מקום אחר בעולם, להיהפך לפליטה לזמן בלתי מוגבל בגיל 65 אחרי שטיל נפל לך על הבית, זה נשמע לא נורמלי"

ואיך החיים בינתיים? עד כמה את מצליחה לחזור לשגרה?
"אני מתגעגעת לדירה שלי, שעיצבתי והשקעתי בה את חיי. לרהיטים שלי. לספרים, לאלבומים, לחדר העבודה, לפסנתר, למטבח. לארח את הילדים והנכדים לארוחות שישי. לא כיף בגיל 65 לעבור לדירה קטנה, שכורה ומרוהטת איקאה לזמן בלתי מוגבל. נכון שבישראל זה נשמע כמו צרות של עשירים, אבל בכל מקום אחר בעולם, להיהפך לפליטה לזמן בלתי מוגבל בגיל 65 אחרי שטיל נפל לך על הבית, זה נשמע לא נורמלי".

"הקשר עם מס רכוש היה קשה"

פגיעה משמעותית נוספת ספגה במהלך "עם כלביא" שורת מבנים ברחוב ברודצקי, בשכונת רמת אביב הירוקה (רמת אביב א') בתל אביב, ובכללם גם בית האבות "משען" בשכונה.

ברטו ברוך (78), מנהל חנות האופנה "דורית שדה" בקניון רמת אביב, התגורר יחד עם בת זוגו בדירת שלושה חדרים בבעלותו באחד המבנים שנפגעו באופן קשה. בעת הפגיעה שהה במקלט. "כשיצאנו ראינו שהבניין הרוס וקירות הדירות נסדקו", הוא מספר. בהמשך פונו השניים לבית מלון, ולאחר שבוע כבר שכרו דירה. "היינו בקשר עם מס רכוש, אבל הקשר היה קשה והטיפול התעכב. חיפשנו דרכים להגיע לפקיד שייתן מענה. בסוף שילמו שכירות לשנה, דמי תיווך ותכולה של 85,000 שקל. בסך הכול קרוב ל-200,000 שקל. אבל כבר עברה שנה ולא יודעים מה יהיה".

ברטו ברוך, מנהל חנות אופנה בקניון רמת אביב: "בדירה שפיניתי גרתי מגיל 14, דירה שהייתה של ההורים. חזרתי אליה לפני 14 שנה כשאמי נפטרה. אתה מתרגל לאזור, לשכונה, לשכנים. נהגתי לדבר עם השכנים, ועכשיו אני כבר לא. בדירה שכורה אתה לא בעל הבית. הדירה גם קטנה משמעותית - 50 מ"ר לעומת 85 מ"ר בדירה שפיניתי"

עד כמה אתה מצליח לחזור לשגרה בדירה השכורה?
"אני עדיין גר ברמת אביב ועדיין עובד שם. אבל הדירה שפיניתי היא דירה שבה גרתי מגיל 14, דירה שהייתה של ההורים. גרתי בה כשלמדתי בתיכון וחזרתי אליה לפני 14 שנה כשאמי נפטרה. אתה מתרגל לאזור, לשכונה, לשכנים. נהגתי לדבר עם השכנים, ועכשיו אני כבר לא. בדירה שכורה אתה לא בעל הבית. הדירה גם קטנה משמעותית - 50 מ"ר לעומת 85 מ"ר בדירה שפיניתי, וזה די קטן בהתחשב בכך שיש לנו גם כלבה. אין לי דירה נוספת בבעלותי, ואנחנו מחכים".

ומה עם הבניין שנפגע?
"הבניין מיועד לשיפוץ, והתחילו חלקית. אוטמים את מה שצריך. עכשיו מחכים להתפתחות. אנחנו לא מסתפקים בשיפוץ רגיל ורוצים מרפסות וממ"ד. עוד לפני הפגיעה קידמנו בבניין תמ"א וגם בחרנו את אורבן נדל"ן כיזם, אבל עיריית תל אביב לא אישרה במשך שנים את הפרויקט. זה בניין בן 8 קומות שניתן להוסיף בו שתי קומות וחצי, אז לאף יזם זה לא היה כדאי. אבל עכשיו המצב השתנה. אנחנו מעוניינים לתת ליזם את כל כספי מס רכוש וכספים נוספים שאספנו, כ-20 מיליון שקל, כדי להוציא את הפרויקט לדרך".

ברוך בעת פינוי חפציו מהדירה שנפגעה (באדיבות המצולם)

בשיחה עם דודי זהבי, בעלי אורבן נדל"ן, הוא עדכן כי לאחרונה הושגה פריצת דרך: "הבניין נפגע קשות מההדף והוא לא שמיש. בעקבות זאת, לא מזמן ניתן אישר להפוך את הפרויקט לפרויקט הריסה ובנייה. אנחנו עושים הליך מזורז, מחכים לאישור הדיירים ואנחנו לפני עלייה על הקרקע".

"החזרה למכון ויצמן היתה לא קלה"

לא רק בנייני מגורים נפגעו. גם קמפוס מכון ויצמן ברחובות פגיעה קשה וחסרת תקדים. לפי דיווחי המכון וגורמים רשמיים, 112 מבנים ברחבי הקמפוס ניזוקו בדרגות חומרה שונות. הידוע שבהם הוא בניין אולמן למדעי החיים שספג פגיעה ישירה שגרמה לדליקה עזה ולהרס מעבדות רבות, כולל מעבדת חקר הסרטן, ומבנה כימיה שהיה בשלבי הקמה סופיים נהרס כמעט לחלוטין.

סטודנטית לתואר שני במחשבים במכון ויצמן מספרת: "אמרו לי בתחילת המלחמה ששיקום המבנים ייקח חמש שנים, לאחרונה עדכנו שאכלוס הבניין לכימיה ייקח עוד שנה. זה היה קשה לראות. החזרה למכון ויצמן לא הייתה קלה: אתה רואה חברים שנפגע להם המחקר. אני לקחתי את זה מאוד אישית, למרות שאני סטודנטית למדעי המחשב. בינתיים יש עבודות כל הזמן. חלונות כבר תיקנו. את שאר הפרטים עדיין משלימים. הפגיעה בבניינים נמשכת, אבל נראה לי שזה יימשך יותר משנה. יש עוד הרבה מה לעשות".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין : "מצער ומדאיג כי עשרה חודשים לאחר מבצע 'עם כלביא', מאות משפחות עדיין מוצאות את עצמן הרחק מביתן, ללא אופק ברור לחזרה לשגרת חיים תקינה. מדובר בפרק זמן בלתי סביר. המציאות שבה אזרחים נאלצים להמשיך לחיות חודשים ארוכים בחוסר ודאות, בין פתרונות זמניים להבטחות שטרם מומשו, מעידה על כשל מתמשך במנגנוני הטיפול והשיקום"

נחמה בוגין , יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, מציינת: "מצער ואף מדאיג כי עשרה חודשים לאחר מבצע 'עם כלביא', מאות משפחות עדיין מוצאות את עצמן הרחק מביתן, ללא אופק ברור לחזרה לשגרת חיים תקינה. מדובר בפרק זמן בלתי סביר, במיוחד כאשר מדובר במשפחות שחוו פגיעה בנכסיהן ובתחושת הביטחון הבסיסית שלהן. המציאות שבה אזרחים נאלצים להמשיך לחיות חודשים ארוכים בחוסר ודאות, בין פתרונות זמניים להבטחות שטרם מומשו, מעידה על כשל מתמשך במנגנוני הטיפול והשיקום".

עוד לדבריה, "שיקום אינו מסתכם רק בתיקון קירות ותשתיות, אלא בהשבת הוודאות, היציבות והיכולת לחזור לחיים נורמליים. המדינה חייבת להבטיח מענה מהיר, מקצועי ואפקטיבי, שייתן למשפחות תשובות ברורות ולוחות זמנים מחייבים. אני מקווה שחוק שיקום נזקי מבצע 'עם כלביא' שהייתי מעורבת בקידום שלו, ואמור להיות מאושר בימים אלו בכנסת, יסמן שינוי אמיתי בגישה וייצר מנגנון שימנע הישנות של סחבת ממושכת, כך שהנפגעים יקבלו סוף סוף מענה הולם ובזמן סביר".