בזמן "שאגת הארי": היקף המשכנתאות בחודש מרץ הוא הגבוה מתחילת השנה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

למרות מבצע "שאגת הארי" ולמרות ההחלטה של נגיד בנק ישראל שלא להפחית את הריבית, שוק המשכנתאות הציג התאוששות משמעותית בחודש מרץ האחרון, והיקף המשכנתאות בחודש זה עמד על 10.67 מיליארד שקל. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (ב'). מדובר בהיקף הגבוה ביותר מתחילת השנה, וזינוק של 17.5% לעומת חודש פברואר (9.08 מיליארד שקל) ושל 16.5% לעומת מרץ אשתקד (9.16 מיליארד שקל).

מהנתונים עולה גם כי הציבור ממשיך להעדיף את מסלולי הריבית המשתנה והמסלולים הלא צמודים. המסלול צמוד המדד הוא היחיד שרשם ירידה שנתית משמעותית, מה שמעיד על זהירות הלווים מפני אינפלציה בתקופה זו. 

המשכנתאות בריבית משתנה הסתכמו ב-6.04 מיליארד שקל, עלייה של 18.9% לעומת 5.08 מיליארד שקל בחודש הקודם ועלייה של 26.1% לעומת 4.79 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה.

המשכנתאות בריבית קבועה הסתכמו ב-4.62 מיליארד שקל לעומת 4 מיליארד שקל בחודש הקודם (עלייה של 15.5%) ו-4.37 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה (עלייה של 5.7%). היקף המשכנתאות הלא צמודות הסתכם ב-9.33 מיליארד שקל לעומת 7.83 מיליארד שקל בחודש הקודם (עלייה של 19.1%), ו-7.43 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד (עלייה של 25.5%).

המשכנתאות צמודות המדד הסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל לעומת 1.23 מיליארד שקל בחודש הקודם (עלייה של 5.7%) ו-1.72 מיליארד שקל בתקופה המקבילה (ירידה של 24.4%).

"חלק מהעלייה - תוצאה של לחץ וחוסר ודאות"

התאחדות יועצי המשכנתאות הגיבה לנתונים ואמרה כי ״נתוני חודש מרץ מציגים זינוק מרשים על פניו, עם ביצועים של למעלה מ-10 מיליארד שקל, וזאת על רקע מלחמה מתמשכת וסביבה כלכלית לא ודאית".

עם זאת בהתאחדות סייגו ואמרו כי "זו תמונה מעט משכרת ומשקרת, משום שחלק משמעותי מהעלייה בפעילות במרץ נובע מלחץ ומחוסר ודאות. ההסבר הוא כי בחודשים שלפני פרוץ הלחימה ראינו חזרה של רוכשים לשוק מתוך ציפייה להמשך הורדות ריבית והתמתנות האינפלציה, אלא שהמלחמה יצרה לחץ הפוך מיידי: הריביות עלו, עוגני המשכנתא התייקרו, והרוכשים שכבר החזיקו אישור עקרוני הבינו שהזמן עובד לרעתם ופעלו מהר. גם מי שחשש לאבד את הכנסתו בשל חל"ת מיהר לסגור לפני שהתנאים ישתנו.

אנחנו שמחים וגאים על כך שיועצי המשכנתאות שלנו זיהו את המגמה והכווינו את לקוחותיהם לביצוע מהיר ומושכל, ובכך שמרו עבורם על תנאים שייתכן ולא היו זמינים כבר כמה שבועות מאוחר יותר.

השאלה האמיתית היא מה יקרה בחודשים הקרובים, כשרוכשים רבים שהקדימו את החלטתם כבר לא יהיו בשוק. רק אז נדע אם מדובר בביקוש אמיתי המבוסס על יציבות כלכלית ואמון, או בגל חד-פעמי שנבע מחשש ולא מתחושת ביטחון אמיתית של משקי הבית".