"סכנת התבוללות חמורה": עיריית צפת ניסתה למנוע הקמת מעונות ונקנסה ב-35 אלש"ח

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה של מחוז צפון קיבלה לאחרונה ערר שהגישה המכללה האקדמית צפת נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה צפת, אשר מנסה למנוע מהמכללה להקים מתחם מעונות על קרקע שבבעלותה על פי תב"ע מאושרת. על אף שוועדת הערר לא התייחסה לכך במפורש, תיאור הנסיבות שבהן נדחתה בקשת ההיתר של מצד המכללה מעלה חשש לשיקולים זרים בעלי אופי גזעני שעומדים בבסיס התנהלותה של העירייה בנושא.

לקריאת ההחלטה המלאה של ועדת הערר

את הערר הגישה המכללה - שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן בה לומדים נכון להיום 2,700 סטודנטים -  בגין שורה של החלטות שקיבלה הוועדה המקומית, שמכוחן נדחתה בקשה לקבלת היתר בנייה עבור מתחם מעונות, בהיקף 250 מיטות, שביקשה המכללה לקדם על קרקע שבבעלותה. התנגדותה של עיריית צפת להקמת המעונות היא ארוכת שנים, ובאה לידי ביטוי הן בהתנגדותה לתב"ע שאישרה הוועדה המחוזית בראשית 2023, נגד עמדת העירייה, והן בעתירה שהגישה העירייה נגד ההחלטה, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בימים אלה תלוי ערעורה של העירייה בבית המשפט העליון.

משנוכחה כי מאמציה מול הוועדה המחוזית ובית המשפט נכשלו, קיבלה הוועדה המקומית ביולי 24' החלטה לפי סעיפים 77–78 לחוק, המגבילה את היתרי הבניה במתחם בו חלה תוכנית המעונות. ערר שהוגש נגד הודעה זו התקבל, לאחר שנמצא כי מאחורי ההודעה לא עמד רעיון תכנוני כלשהו. בינואר 25' פורסמה הודעה נוספת על ידי הוועדה, הפעם בגין תוכנית תחבורתית בסמכות מקומית להרחבת רחוב ירושלים, במקטע שבו אמורים לקום המעונות. בעקבות פרסום ההודעה, במרץ 25' דחתה הוועדה המקומית את בקשת ההיתר לבניית המעונות שהגישה המכללה. נגד שורת החלטות זו הוגש הערר.

הפגנת ענק נגד "מעונות לערבים"

בערר שהגישה טענה המכללה לשיקולים זרים בהחלטתה של הוועדה המקומית צפת שלא לאשר את היתר הבנייה תואם התוכנית. על אף שהחלטת ועדת הערר כמעט שלא עסקה באותם "שיקולים זרים", לא קשה להבין למה התכוונה העוררת. מזה שנים רבות שהאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד חלקים מהאוכלוסיה הדתית-לאומית בהנהגת רב העיר שמואל אליהו, מנהלים קמפיין קולני נגד בניית המעונות, מתוך הנחה כי חלק גדול מדייריהם יהיו ערבים.

לשיא הגיעו הדברים בנובמבר 2023, כחודש וחצי לאחר מתקפת חמאס ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אז נערכה בעיר הפגנה בה השתתפו לפי כלי התקשורת המקומית כ-1,500 איש נגד בנייה של המעונות. במסגרתה, נאם מספר גדול של רבנים אשר הזהיר הן מסכנה בטחונית לכאורה הגלומה בבניית "מעונות לערבים", והן מסכנת ההתבוללות שצפויה לציבור הצפתי כאשר ערבים יתגוררו בקרבם.

ההפגנה הולידה שלל אמירות בעלות ניחוח גזעני, כמו זו של הרב יעקב ג'אן, רבה של קהילת ברסלב בעיר שלפי אתר "וואלה" אמר כי "זה דבר שצריך לחזק אצלנו בתודעה, וכמובן להשמיע ולשמוע - לא ייתכן בעולם שיטנפו את צפת. אני לא מדבר על רציחות ופיגועים, אני מדבר על ההיטמעות שלהם בעם שלנו".

מודעה שפורסמה בימים שלפני העצרת בחתימתם של עשרות רבנים עליה חתמו 28 רבנים קראה לתושבים להשתתף ב"מחאה על הרחבת 'מכללת צפת' ובניית המעונות לסטודנטים בעירנו – דבר המהווה סכנה ביטחונית לציבור בנוסף לסכנה חמורה של התבוללות שכבר הכתה בעירנו לצערנו וגרמה למקרים קשים".

"מביעים את מורת רוחנו"

בהחלטתה, בחרה הוועדה בראשותה של עו"ד נילי בן משה-ידגר שלא להעמיק בסיבות להתנהלותה של הוועדה המקומית צפת, ובמקום זאת בחנה ביסודיות האם ניתן לקדם את הוצאת ההיתרים, גם אם לוקחים בחשבון את תוכניתה התחבורתית הנטענת של הוועדה המקומית צפת, תוך שהיא נכנסת בנעלי הוועדה המקומית ופועלת ישירות מול אנשי המקצוע של הוועדה המקומית צפת.

"מבלי להידרש להכרעה עקרונית בשאלת טיב השיקולים שעמדו בבסיס החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובניה צפת נשוא העררים", נכתב בפתיחת ההחלטה, "הכרעה שעשויה הייתה להשליך על תוקפן של החלטות הוועדה המקומית, ומבלי להכריע עקרונית בשאלה אם הוועדה המקומית עמדה בתנאים הקבועים בדין לפרסום הודעה בדבר הכנת תכנית והטלת תנאים מגבילים למתן היתרי בניה מכח סעיפים 77-78... בחרה ועדת ערר למקד את הדיון בהיבטים היישומיים-רישויים של הבקשה להיתר, ולבחון אותם באופן מדורג וממוקד, מתוך מטרה לבחון אם ניתן לקדם את הבקשה להיתר באופן שיאפשר את קיומה בצד התכנית התחבורתית, ככל שזו תקודם".

בסיומו של ההליך הגיעה הוועדה למסקנה כי ניתן להנפיק את ההיתר, בכפוף לתיקונים, גם לאחר הודעת הוועדה המקומית על כוונתה להרחיב את דרך ירושלים: "אנו מקבלים את העררים ומאשרים הבקשה להיתר בכפוף לכל התיקונים הנדרשים כאמור בהחלטתנו, כשהוצאת ההיתר תהיה כפופה לכל התיקונים הנ"ל", נכתב, "לא מצאנו מניעה לאשר את הבקשה להיתר ולקדם את הוצאתו לפועל של הפרוייקט, שחשיבותו הוכרה בהחלטות מוסדות התכנון, וזאת בד בבד, יחד עם התכנית התחבורתית, ככל שזו תקודם".

עוד הוסיפו חברי הוועדה כי "אנו מביעים את מורת רוחנו מהתנהלות הוועדה המקומית, אשר ממאנת להשלים עם החלטת הוועדה המחוזית, וכיוצא בזה לקדם את הבקשה להיתר ומעכבת את הפרוייקט. כל זאת, לאחר שהליך קידומו של הפרוייקט החל לפני שנים רבות, וכשמעל ראשה של העוררת 'מרחפת' ההתניה לעמידה בלוחות הזמנים כתנאי לתקצוב הפרויקט על ידי הות"ת... לפיכך, ככל שהוועדה המקומית לא תיתן לעוררת את היתר הבניה בתוך 15 ימים ממילוי התנאים להוצאת ההיתר ולאחר תיקון הבקשה להיתר, תוכל העוררת לפנות לרשות הרישוי הארצית לשם הוצאת ההיתר".

עוד קבעה ועדת הערר כי "הוועדה המקומית תישא בהוצאותיה של העוררת בסכום של 35,000 ש"ח + מע"מ, תוך שמובהר כי היה מקום אף לחייב את הוועדה המקומית בהוצאות גבוהות יותר".

מהוועדה המקומית צפת נמסר בתגובה: "ועדת הערר המחוזית בחנה את טענות הצדדים  ובמסגרת החלטתה קיבלה חלק ניכר מטענות הוועדה המקומית. נכון לרגע זה לא הוגשו תיקונים וככל שתוגש בקשה להיתר בנייה מתוקנת, העומדת בכל דרישות הדין ובכלל התנאים שנקבעו, הוועדה המקומית תפעל לקידומה בהתאם להוראות החוק".